בתו של נשיא איראן לשעבר מאשימה את המשטר ברצח אביה: "היה קוץ בעיניהם"

אכבר האשמי רפסנג'אני, שעזר לחמינאי לעלות לשלטון, מת ב-2017 לכאורה מהתקף לב, והחקירה הרשמית טענה: "מוות טבעי" • החשדות עלו כבר קודם לכן, וכעת אומרת בתו: "אבי הפך לקוץ בעיניהם, אז הם חיסלו אותו" • דני סיטרינוביץ', חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי: "הדברים נאמרים על רקע המחלוקת בין השמרנים לזרם הרפורמיסטי"

המנהיג העליון חמינאי עם הנשיא לשעבר אכבר האשמי רפסנג'אני. צילום: חשבון ה-X של הרשמי של עלי חמינאי

בתו של נשיא איראן לשעבר אכבר האשמי רפסנג'אני טענה בראיון שפורסם לאחרונה כי גורמים בכירים במשטר האייתולות רצחו את אביה לאחר שהפך ל״קוץ בעין״ ההנהגה בשל ביקורתו, כך מדווח אתר האופוזיציה האיראנית ״איראן אינטרנשיונאל״.

״אבי הפך לקוץ בעיניהם, אז הם חיסלו אותו״, ציטט האתר מתוך ראיון של פאזה האשמי רפסנג'אני שהתפרסם לאחרונה. ״הריגתו לא הייתה מעשה של רוסיה או ישראל. הוא לקח צד של העם ודיבר בגלוי, והם הרגישו שהוא עומד בדרכם - אז היה צריך להסיר אותו״.

פיצוץ ושריפות סמוך לבסיס טילים באיראן // רשתות באיראן

ב-8 בינואר 2017 הודיעו הרשויות כי רפסנג'אני בן ה-82, שהיה נשיא איראן בין השנים 1989-1997, מת בעת ששחה בבריכה. בהודעה הרשמית נכתב כי הוא מת כתוצאה מהתקף לב, אך חרושת השמועות החלה להתפשט.

בראיון, כשנשאלה מי רצח את אביה, השיבה פאזה בעקיפין: ״מי רצח את אמיר כביר?״. כביר היה ראש ממשלת פרס תחת השושלת הקג'ארית והוביל שורה של רפורמות חשובות עד שנרצח בהוראת השאה ב-1852.

הפגנה באיראן נגד ישראל ובעד המשטר, צילום: רויטרס

לפי ״איראן אינטרנשיונאל״, המשפחה העלתה לאורך השנים שורה של חשדות: עיכובים בהעברה לבית חולים, חוסר גישה לצילומי מצלמות האבטחה, סירוב לבצע נתיחה לאחר המוות, קבורה מזורזת, ונעלמו גם יומניו וצוואתו מהכספת במשרדו. החקירה הרשמית, שהובלה על ידי עלי שמחאני שהיה אז מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, קבעה שמותו של רפסנג'אני היה ״טבעי לחלוטין, ללא כל ספק״.

רפסנג'אני מילא תפקיד מפתח במינויו של עלי חמינאי לתפקיד המנהיג העליון כששכנע את מועצת המומחים למנותו למרות שלא היה בעל מעמד דתי מספק לתפקיד, אך היחסים ביניהם התדרדרו לאחר מכן. בשנת 2013 מועצת שומרי החוקה פסלה את רפסנג'אני מלהשתתף בבחירות לנשיאות.

חמינאי, רפסנג'אני ובכירי משטר נוספים, צילום: אי.פי

דני סיטרינוביץ', חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר באמ״ן, אמר כי רפסיג'אני דחף למינויו של חמינאי בין מתוך התפיסה ש"יוכל לשלוט בו" בשל העובדה כי לא היה מועמד טבעי. בסופו של דבר דווקא זה הוביל את חמינאי לפעול נגדו: "עבר ביניהם חתול שחור גדול, גם אם קשה להאמין שהמשטר באמת עומד מאחורי מותו".

אבל מעבר לשאלת האינטריגות האישיות, סיטרינוביץ' אומר כי ״רפסנג'אני באמת ייצג תפיסה אחרת במשטר״, שכללה "התנהלות מקלה יותר בסוגיות פנים וחוץ". הוא מוסיף כי ״במובנים רבים הוא נתפס על ידי חמינאי כאיום על המשטר וערכי המהפכה כפי שנתפסו על ידי המנהיג העליון". ב-2013, אחרי שנפסל רפסנג'אני, העביר הנשיא לשעבר את תמיכתו לרוחאני – שגם נבחר לבסוף והוביל את המגעים להסכם הגרעין שנחתם ב-2015.

סיטרינוביץ' הדגיש כי המחלוקת בין רפסנג'אני לחמינאי ״מתחברת למאבקים שקיימים כיום״, בעיקר סביב סוגיית היחסים עם המערב וסוגיית פנים. "הדברים של ביתו של רפסנג'אני לא מגיעים עכשיו בחלל ריק".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר