חמישים שנה חלפו מאז המריא לראשונה מסוק הקרב AH-64 אפאצ'י Apache, ודווקא בימינו, במסגרות חדשות של עימות, הוא התגלה מחדש. הכלי שפותח במקור כצייד טנקים כדי לעצור גלי שריון סובייטיים באירופה, הפך בישראל לצייד כטב"מים יעיל להפליא. במערכה האחרונה נגד איראן, ובשגרת ההתמודדות מול חיזבאללה, רשמו טייסי האפאצ'י עשרות הפלות של כלי טיס בלתי מאוישים. בזכות המהירות, גמישות התמרון וחיישני המכ"ם והאינפרא־אדום שלו, הוא הפך לכלי שמאתר, מלווה ומפיל רחפנים וכטב"מים גדולים באותה מיומנות שבה יועד במקור להשמיד טור טנקים.
כדי להבין את ההווה יש לחזור אל תחילת הדרך. בשנות השבעים ביקש צבא ארצות הברית לפתח מסוק קרב ייעודי, כזה שיתמקד בהשמדת טנקים סובייטיים אם יפרוץ עימות במרכז אירופה. מקדונל דאגלס (שהתמזגה לימים עם בואינג) זכתה בחוזה, והאב־טיפוס המריא לראשונה בספטמבר 1975. ב-1984 נכנס האפאצ'י לשירות מבצעי. הוא נקרא על שם שבט אינדיאני שהסופר קרל מאי הפך לאגדה, בזכות גיבורו הבלתי נשכח, וינטו.
למסוק שני אנשי צוות, טייס ומפעיל חימוש. אורכו 17.7 מטר ומשקלו – ללא חימוש ודלק – עומד על 5.2 טון, ומגיע למהירות מרבית של כ-293 קמ"ש. חימושו העיקרו הוא תותח 30 מ"מ M230, טילי AGM-114 הלפייר ורקטות לא מונחות בקוטר 70 מ"מ.
טיל ההלפייר הפך לסימן ההיכר המסוק. הטיל, מונחה לייזר או רדאר, נבנה מראש כנגד טנקים אך הוכיח את עצמו בשורה ארוכה של מטרות: כלי רכב משוריינים, מבנים, סירות, ואפילו מטרות נקודתיות. המערכת המשלבת חיישנים מתקדמים, קסדת טייס המכוונת את התותח, ויכולת פעולה ביום ובלילה, הפכה את האפאצ'י לאחד מכלי הקרב היעילים ביותר בעידן המודרני.
גם בישראל מצא האפאצ'י את מקומו במהירות. חיל האוויר קלט את המסוקים בסוף שנות השמונים, תחילה בגרסת AH-64A "פתן" ובהמשך בגרסת- D "שרף". בישראל הפך המסוק לא רק ל"מכסחת טנקים", אלא גם לכלי מרכזי במערכה מול הטרור הפלסטיני. חיסולים ממוקדים רבים של בכירי חמאס והג'יהאד האיסלאמי בוצעו מירי טילי הלפייר ממסוקי אפאצ'י, שנעו בגובה נמוך, נעלמו במרחב, והכו בדיוק בנקודה שנדרשה. בעימותים ברצועת עזה מילאו המסוקים תפקיד מפתח: סיוע קרוב לכוחות קרקע, סיכול שיגורי רקטות והשמדת חוליות נ"ט.
גם בצבאות אחרים בעולם מילא האפאצ'י תפקיד קריטי. בצבא ארה"ב לחם האפאצ'י במבצע "סופה במדבר" במלחמת המפרץ, ובכל מערכה לאחר מכן – מעיראק ועד אפגניסטן. הרושם על חייליו של סדאם חוסיין היה כל כך עז שהם כינו אותו "המוות השחור".
בריטניה הפעילה אותו בהצלחה במבצעים בלוב. מצרים, יוון, הולנד, יפן וצבאות נוספים מחזיקים בגרסאות שונות של האפאצ'י, והוא ממשיך להוות נדבך מרכזי בלוחמה המודרנית.
7 באוקטובר 2023 היה נקודת מפנה בתולדות מדינת ישראל – וגם עבור מערך מסוקי הקרב, שכולו מורכב ממסוקי אפאצ'י. בבוקר שבו אלפי מחבלים פרצו את גדר רצועת עזה, רק שני מסוקי אפאצ'י הגיעו לגדר כדי לנסות ולבלום את השטף. המסוקים ירו עד שסיימו את כל החימוש, טסו לאחור כדי להצטייד בתחמושת ושבו לגדר. הם פגעו ברכבי חמאס, פגעו בחוליות של נוח'בות, והיו למעשה הכוח האווירי היחיד שהגיע ברגע הקריטי. שני אפאצ'ים בלבד מול אלפי מחבלים. זו הייתה עדות כואבת לחשיבותו העצומה של הכלי, אך גם לכשלים בהיערכות באותו יום שחור.
לפני ה-7 באוקטובר 2023 התקיים בחיל האוויר דיון מעמיק על עתיד מסוקי הקרב. אחרי סגירת טייסות הקוברה בעשור הקודם נותרו רק שתי טייסות אפאצ’י פעילות: 113 (“הצרעה”) ו-190 (“מגע הקסם”). על השולחן היו תוכניות לצמצם עוד יותר את המערך, עד כדי סגירת כל טייסות המסק״ר שנותרו. ההחלטה שעמדה על הפרק הייתה לסגור את 190 ו-113, והיא בוטלה רק אחרי מתקפת חמאס; טייסי מסק״ר תיארו כיצד עוד ב-6 באוקטובר דיברו על פרישה על רקע אותה החלטה שבוטלה למחרת, עם פרוץ המלחמה.
ה-7 באוקטובר טרף את הקלפים. כבר בחורף 2023–2024 נרשם סיבוב פרסה: חיל האוויר הפעיל את טייסות האפאצ’י בקצב חסר תקדים, והחל לקדם בקשה דחופה לרכש מסוקי קרב נוספים מארה״ב מדגם AH-64E כחלק מהפקת הלקחים. הקו החדש נמשך גם ב-2025: לצד עסקאות אחרות - F-35, F-15 כטב״מים, ישראל רכשה מערכות הגנה ייעודיות למסוקי אפאצ’י ובלקהוק והציגה לארה״ב בקשות להגדלת צי האפאצ’ים בהיקפים שעשויים להכפיל את הכמות שיש בידיה היום, תוך הבנה שמסוקי הקרב ממלאים משימות שספק אם ניתן להחליפן באמצעים אחרים בעת הנראית לעין.
חמישים שנה לאחר הופעתו, האפאצ'י ממשיך להיות רלוונטי. אמנם הוא תוכנן לעידן אחר – עידן שבו טורי שריון סובייטיים איימו על גרמניה המערבית – אך במזרח התיכון של ימינו, מול איום הכטב"מים, הוא מוכיח את עצמו מחדש. מסוק הקרב שהפך לאגדה לא פרש לגמלאות; הוא רק החליף מטרות.
העובדה שמסוק שתוכנן להשמיד טנקי T-72 מצא את ייעודו מחדש מול רחפני שאהד איראניים היא אולי התמצית של חמישים שנות גמישות ויכולת הסתגלות טכנולוגית ומבצעית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו