היום לפני 80 שנה הטיל לראשונה בהיסטוריה האנושית מפציץ אסטרטגי אמריקאי פצצת אטום על העיר הירושימה שביפן והחריב אותה כליל. המהלך הדרמתי שנעשה כולל הטלת פצצת אטום נוספת על העיר נגאסקי, הביאו לכניעתה של יפן במלחמת העולם השנייה ולסיום המלחמה.
במאי 1945 נכנעה גרמניה לבעלות הברית, ומפלתה של בעלת בריתה של יפן הייתה נראית קרובה. המלחמה באוקיינוס השקט הסתיימה בניצחונה של ארה"ב, ששחררה את כל השטחים שהצבא היפני כבש במזרח. יפן עצמה ספגה מידי יום הפצצות כבדות שפגעו קשות בערים שלמות במדינה, כולל הבירה טוקיו. אך למרות מצבה הצבאי הקשה, הקיסר היפני וההנהגה הצבאית שלו סירבו להיכנע, והם הכריזו שילחמו עד החייל האחרון.
הנשיא טרומן והממשל האמריקאי הגיעו למסקנה שיפן לא תיכנע ללא תנאי למרות מצבה העגום, והמהלך היחיד לניצחון במלחמה יהיה באמצעות כיבושה. ההנהגה הצבאית התריעה בפני טרומן שמהלך שכזה יעלה באבדות של מאות אלפי חיילים, ויאריך את המשך המלחמה לזמן בלתי ידוע.
במקביל לכך הסתיים בארה"ב "פרויקט מנהטן", שבו טובי המדענים בארה"ב ובאירופה פיתחו פצצת אטום גרעינית, וב-16 ביולי בוצע לראשונה בהצלחה בניו מקסיקו ניסוי גרעיני של פיצוץ פצצת אטום.
בסוף חודש יולי בוועידת פוטסדאם שבה השתתפו ארה"ב ברה"מ ובריטניה, שלח הנשיא טרומן אולטימטום כניעה ללא תנאי ליפן, והזהיר את הנהגתה שהחלופה תהיה "השמדה מהירה ומוחלטת". למרות האזהרה הזאת יפן התעלמה מהאולטימטום.
בעקבות זאת החליט הנשיא טרומן וממשלו לאשר שימוש בנשק החדש שפותח מתוך הבנה שמהלך שכזה יאלץ את יפן להיכנע ללא צורך בכיבושה. ההחלטה שהתקבלה באה מתוך הכרה ששימוש בפצצה אטומית הוא לגיטימי במלחמה טוטאלית, למרות הנזק העצום שהיא תגרום.
העיר הירושימה שמנתה כ-350,000 תושבים נבחרה כמטרה הראשונה להטלת פצצת האטום. בחירה שנעשתה בגלל מיקומה האסטרטגי, בהיותה מרכז תעשייה צבאי עם מתקנים בעלי חשיבות אסטרטגית. כמו כן בגלל שהעיר כמעט ולא הופצצה בהפצצות הקונבנציונליות ונגרם לה רק נזק קטן, בהשוואה לערים גדולות אחרות ביפן.
ב-6 לאוגוסט 1945בשעה 8 ורבע בבוקר הופיע בשמים הבהירים מעל העיר הירושימה מפציץ B-29 שכונה "אנולה גיי" (על שם אימו של הקברניט, פול טיבטס), ושיחרר מעל מרכז העיר פצצת אטום אחת בודדת, שכונתה בשם התמים "ילד קטן" (Little Boy).
פצצת האורניום שהייתה בעוצמה של כ־15 קילוטון, התפוצצה בגובה כ-600 מטר מעל העיר, ויצרה כדור אש ענק והבזק ראשוני שנראה ממרחק של מאות קילומטרים. בעקבות הפיצוץ מרכז העיר נמחק לגמרי והרס עצום נגרם ברחבי העיר.
במוקד הפיצוץ הגיעו הטמפרטורות ל-3,000 עד 4,000 מעלות צלזיוס, ובעקבותיו הגיע גל חום עצום ששרף כל מה שנקרה בדרכו ברדיוס של מספר קילומטרים מנקודת הפיצוץ. בעוד שגל ההדף שבא מיד אחר כך הרס כ-90% מהמבנים בעיר.
כ-80 אלף איש נהרגו כתוצאה ישירה של הפיצוץ, ואלה שנמצאו קרוב יותר לנקודת הפיצוץ התאדו מידית והותירו אחריהם רק צללים שנצרבו על הקירות. כ- 70 אלף איש נוספים מתו בהמשך מהשפעות הקרינה הרדיואקטיבית הגבוהה, מכוויות וזיהומים קשים. אלה ששרדו סבלו ממחלות כרוניות שונות בעקבות הקרינה, וצאצאיהם נולדו עם מחלות גנטיות שונות.
למרות התוצאות ההרסניות על הירושימה בעקבות הטלת הפצצה, ההנהגה היפנית עדיין סירבה להיכנע. בעקבות כך לאחר 3 ימים בלבד, ב-9 לאוגוסט הוטלה פצצת אטום שנייה שנקראה "איש שמן- "Fat Man", על העיר נגאסקי. היא גרמה למותם של כ-70 אלף בני אדם ולנזק עצום.
העיר נגאסקי לא הייתה היעד המקורי לפגיעה אלא העיר הקטנה יותר קוקורה, בה היו מפעלי תחמושת ומחסנים צבאיים רבים, אך בגלל הערפל הכבד ששרר באותו בוקר מעל העיר, הוחלט לשנות את יעד המטרה.
הפעם אפקט הפצצה השנייה זעזע את החברה היפנית והנהגתה ובנוסף בעקבות פלישת ברה"מ למנצ'וריה וכיבושה מידי יפן, הודיע ב-15 לאוגוסט קיסר יפן הירוהיטו על כניעתה ללא תנאי של יפן. בכך הסתיימה באופן רשמי מלחמת העולם השנייה.
בתום המלחמה הירושימה עצמה נבנתה מחדש והפכה לסמל של שלום והתנגדות לנשק גרעיני. שפארק ומוזיאון זיכרון לשלום הוקמו במרכז העיר. מידי שנה, ב־6 באוגוסט, מתקיים בעיר טקס זיכרון בינלאומי שבו משתתפים מנהיגים, ניצולים וצאצאיהם, בקריאה לעולם להבטיח כי זוועה כזו לא תתרחש שוב.
הטלת פצצות האטום עוררה מאז ועד היום ויכוחים ומחלוקות על המהלך שנעשה. המצדדים טענו כי השימוש בנשק גרעיני קיצר את המלחמה ומנע אבדות נוספות, כאשר המבקרים טענו שלמעשה בוצע שימוש בנשק השמדה המוני שהוא פשע מלחמה, כנגד אוכלוסייה אזרחית חסרת מגן.
המרוץ לחימוש גרעיני
השימוש בנשק גרעיני חשף לראשונה לעולם את כוחו ההרסני וההשלכות שיצר, ובעקבותיו החל עד מהרה מרוץ חימוש גרעיני בין המעצמות ארה"ב וברית המועצות, ובהמשך של מדינות נוספות. הוא היה אחד מהתהליכים הגלובליים הדרמטיים של המאה ה־20, ועיצב את המערכת הבינלאומית במשך עשרות שנים.
לאחר הפצצות על יפן, ארצות הברית הייתה המדינה היחידה בעולם שהחזיקה בנשק גרעיני, שהעניק לה עליונות צבאית אדירה והשפעה פוליטית גלובלית.
מצב זה לא נמשך לאורך זמן, מכיוון שהמעצמה השנייה ברה"מ בהנהגת יוסף סטלין הפעילה מאמץ מדעי ומודיעיני אדיר שכלל גיוס מרגלים, לפיתוח פצצת אטום- מהלך שבסופו הצליח.
באוגוסט 1949 ערכה ברית המועצות את הניסוי הגרעיני הראשון שלה בקזחסטן – "פצצת RDS-1", שגרמה לארה"ב ב-1952 לפתח את פצצת המימן. ברה"מ הלכה בעקבותיה וביצעה בתגובה כעבור שנה, ניסוי מוצלח בפצצת מימן משלה.
בהדרגה מצטרפות למועדון הגרעיני מדינות נוספות: בריטניה, צרפת, סין הודו, פקיסטן וצפון קוריאה. (על פי מקורות זרים גם ישראל היא בעלת יכולת גרעינית ובאמתחתה כ-90 פצצות), כאשר כל מדינה ביקשה להבטיח את ביטחונה מול יריבים פוטנציאליים.
בשנות ה־60 וה־70 בעת המלחמה הקרה, הגיע המרוץ לשיאו. ארצות הברית וברית המועצות בנו אלפי ראשי נפץ גרעיניים והקימו מערכות שיגור מתקדמות של טילים בליסטיים בין-יבשתיים, צוללות גרעיניות ומפציצים אסטרטגיים.
יחד עם זאת בגלל העיקרון שנוצר שנקרא "הרס הדדי מובטח", מצב שבו כל מתקפה גרעינית מצד אחד תוביל לתגובה משמידה מצד השני, (כך שלמעשה אין מנצחים במלחמה גרעינית) נוצרה הרתעה הדדית בשימוש נשק שכזה.
במהלך השנים נחתמו הסכמים שונים בין המעצמות על מנת לרסן את המרוץ הגרעיני ולפקח עליו, שכללו הגבלת יצור וניסויים גרעיניים ואי הפצת נשק גרעיני. בקרב המדינות הגרעיניות בראשות המעצמות התקבעה ההבנה על הסכנה לשלום העולם כתוצאה משימוש בנשק שכזה, והאיומים בשימוש בו פחתו מאוד.
לאחרונה מאז פלישת צבא רוסיה לאוקראינה ב-2022, גאתה הרטוריקה באיום בשימוש בנשק גרעיני, זאת בעקבות תמיכתה של ארה"ב וברית נאט"ו' באוקראינה והסיוע הצבאי שמוענק לה.
ב-2024 אישר נשיא רוסיה פוטין באופן רשמי את השינוי בדוקטרינה הגרעינית של ארצו. שינוי שבמסגרתו מאיימת מוסקבה להגיב במתקפה גרעינית אפשרית גם בתגובה למתקפה קונבנציונלית נגדה – אם זו תיעשה תחת "סיוע" של מעצמה גרעינית אחרת. כמו כן בראיון לתקשורת הרוסית אמר שהוא מוכן להשתמש בנשק גרעיני אם נזהה איום על ריבונותה של רוסיה.
גם נשיא רוסיה לשעבר ויד ימינו של פוטין דמיטרי מדבב, איים אף הוא בשימוש בנשק גרעיני כנגד ארה"ב אם זו תתערב במלחמה עם אוקראינה, והזכיר שהארסנל הגרעיני של רוסיה הוא הגדול ביותר בעולם.
בעקבות החמרה ביחסים בין רוסיה למדינות נאט"ו סיכמו לפני כחודש צרפת ובריטניה על ברית גרעינית ביניהן. בהצהרה משותפת שלהן נאמר: "שאיום קיצוני על אירופה" עשוי להוביל לתגובה משותפת של שתי המעצמות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו