״שיתוף פעולה אסטרטגי״: הפגישה של סער עם זלנסקי - וההצעה של אוקראינה

שר החוץ גדעון סער נפגש היום (רביעי) בקייב עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, במה שהיה לפעם השנייה שבכיר ישראלי בדרג הזה מבקר במדינה ונפגש עם הנשיא מאז החלה הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה בפברואר 2022. עוד קודם לכן נפגש סער עם מקבילו האוקראיני.

בישראל מספרים על פגישה לבבית וחממה, בין בכירי מדינות שנמצאות כבר תקופה ארוכה במלחמה על קיומן. ואכן המלחמה נשקפת מכל פינה בקייב: חיילי מילואים עייפים בתחנות האוטובוס, פקידים שמוודאים שאתה יודע איפה המקלט הקרוב ותמונות של הנופלים הרבים מספור במלחמה נפרשים על קיר ארוך במרכז העיר הנקראת ״חומת הגיבורים״, לידה השר סער גם הניח זר יחד עם מקבילו.

בבנייני השלטון הדבר עוד בולט יותר: שקי חול על החלונות, אמצעי אבטחה מוגברים ודגמים של אמל״ח אוקראיני שפותח במהלכה. לכן במשרד החוץ תפסו את הביקור קודם כל כביקור סולידריות עם שנמצא במלחמה המייצג עם שנמצא במלחמה בעצמו. כשהשר סער אמר בהצהרה לאחר הפגישה עם מקבילו גינה את ״התקיפות של רוסיה נגד אזרחים״, הוא הלך צעד קדימה מבחינת הרטוריקה הישראלית כלפי קייב כשנקב בשמה המפורש של רוסיה, שאיתה ישראל מקיימת יחסים קורקטיים.

אך גורם דיפלומטי אוקראיני אמר ל״ישראל היום״ כי התחושה היא ש״שישראל הגיעה בידיים ריקות״ אך ״מלאה בבקשות״, אמירה שיש לשפוט לאור העובדה שרוב מנהיגי המדינות המגיעים למשרדו של הנשיא נוהגים להכריז על שליחת חבילת נשק נוספת או מימון שלה.

בישראל רואים זאת אחרת, וזו נקודה שהשר סער הדגיש במהלך ביקורו: ישראל היא המדינה היחידה שפעלה צבאית כדי להחליש את הברית הרוסית-איראנית. ״פגענו גם באספקת הכטב״מים של איראן - אותה הטכנולוגיה שמופעלת נגד אוקראינה״, אמר סער באותה הצהרה במשרד החוץ האוקראיני והזכיר גם את התמיכה ההומניטרית במערכות מים לאזורים שנפגעו במלחמה, מערכות התרעה, ביה״ח שדה ישראלי ועוד.

גם סיביהה מצדו הדגיש כי ״איראן ורוסיה מהוות איום קיומי לא רק על אוקראינה וישראל, אלא על הביטחון העולמי בכללותו״. הוא ציין כי ״מוסקבה, טהראן ופיונגיאנג התאחדו לברית של משטרים פורעי חוק שתומכים זה בזה ומסכנים את העולם החופשי״.

אוקראינה כאמור משוועת לנשק, וזו בקשה שחוזרת בכל פגישה של גורם אוקראיני בכיר עם מקביליו – והביקור של סער לא היה יוצא דופן בכך. נראה שלפי שעה ישראל מרגישה שהיא לא יכולה להיענות לה, מהטעמים המובנים: שמירה על רמה מסוימת של יחסים עם מוסקבה, גם אם היא כבר לא בסוריה, קשה להאמין שהיא חסרה את הדרכים לפגוע בישראל ברמה מדינית – או בעזרה לאויבותיה של ישראל, שהן גם לרוב ידידותיה. זאת נוסף לסוגיית הקהילה היהודית העצומה ברוסיה, רווחתה והיכולת לקיים קשרים איתה.

שר החוץ האוקראיני סיביהה הדגיש את הפוטנציאל לשיתוף פעולה בתחום טכנולוגיות הביטחון ואמר כי ״עכשיו הזמן לממש את הפוטנציאל הזה יחד״, והוסיף כי השניים סיכמו ״לבחון סיכויים לשיתוף פעולה בתעשייה הביטחונית ולזהות פרויקטים משותפים מבטיחים״.

אותו גורם אוקראיני אמר כי בין ההצעות שהועלו על קייב, הוא שיתוף פעולה טכנולוגי בנוגע לסוגיית יירוט הכטב״מים – שישראל ואוקראינה הן המדינות שכנראה מתמודדות אתו בהתמדה ובהיקף חסרי תקדים. פתח, צעד כלשהו בכיוון הכללי הזה, יכולים לראות האוקראינים אולי בהכרזה שבה הישראלים רואים את גולת הכותרת של הביקור: התנעתו של ״דיאלוג אסטרטגי על האיום האיראני״.
דיאלוג זה, אם אכן יתפתח כהלכה ולא יעלה על שרטון בים הגיאופוליטי הסוער, עשוי כמובן לכלול גם שיתופי פעולה מודיעיניים, טכנולוגיים והיבטים ביטחוניים אחרים.

עוד קודם לכן, במהלך הביקור נפגש סער עם ארטיום בוריק, לוחם בצבא אוקראינה שאיבד את אשתו מריה, בתו נסטיה בת ה-7 ושלושה בני משפחה נוספים בפגיעת טיל איראני בבת ים. ארטיום עצמו, שנמצא בקשר מתמיד עם השגרירות הישראלית שמסייעת לו מאז, ימים אחרי הטרגדיה הבלתי נתפסת, הוא חזר לחזית.

מקייב המשיך השר לאומן, לביקור שלא תוכנן קודם לכן. אוקראינה הכריזה במהלך ביקור סער על קבר רבי נחמן מברסלב כאתר מורשת לאומי, וגם סוגיה זו צפויה לעוד במרכז היחסים בהמשך – כאשר באוקראינה ידרשו כמות נוספת של שוטרים מישראל כדי להתמודד עם ההתקהלות הגדולה באומן, וזאת בזמן שהמדינה שרויה במלחמה וחסרה במשאבים.

האוקראינים עצמם, סביר להניח, היו שקועים בסוגייה נוספת מלבד יחסי ישראל-אוקראינה: חקיקה חדשה נגד סוכנויות נגד שחיתות שהנשיא חתם עליה – יחד עם גל מעצרים של מי מעובדיהם שנחשדו בהיות סוכנים רוסים. המהלך של זלנסקי הוביל באופן נדיר ביומים האחרונים להפגנות בקייב ובשורה ארוכה של ערים אחרות. אכן, מזוויות מסוימות, אין קרובות כמו קייב ות״א.