בשלהי דצמבר 2024, הציב ארגון של כמרים אוונגליסטיים בעיר פוארטו מונט שבדרום צ'ילה חנוכיית מתכת גבוהה סמוך לטיילת כדי לציין את חג החנוכה. בעיר, שבה מתגוררים כ-250 אלף תושבים, יש קהילה יהודית קטנטנה והיא נחשבת ליעד תיירותי אהוב על תרמילאים ישראלים אחרי צבא, שיוצאים ממנה לטרקים בפארקים לאומיים ולטיולים באזור האגמים הציורי - אך באקלים הפוליטי של צ'ילה של אחרי 7 באוקטובר, מחווה כזאת לא התקבלה באופן חיובי.
תחילה הגיעו הציוצים הזועמים ברשתות החברתיות. "תורידו את סמל המוות הזה מכאן", כתב ברשת X הסנאטור איוואן מוריירה בארוס, המייצג את מחוז לוס לאגוס שבירתו היא פוארטו מונט. הוא גם פנה לנשיא צ'ילה גבריאל בוריץ': "אתה תומך בזכויות הפלשתינים לנוכח רצח העם, אז תדאג שזה יקרה".
🇨🇱 PASÓ EN PUERTO MONTT.
— Tiempos Convulsos 🍉 (@aquiradiomoscu) December 25, 2024
Ciudadanos basados e indignados por el asesinato de más de 15.000 niños palestinos bajo las bombas israelíes dejaron este mensajito en la famosa Janukia.
Like si apoyas este acto racional y profundamente humano. pic.twitter.com/zsuiPOATtp
אחרי הפעילות ברשת, הגיע תורה של הפעילות בשטח. אלמונים ריססו את החנוכייה בצבע אדום, כתבו עליה באותיות גדולות "רוצחים" וחיבלו בבסיסה.
מול הוונדליזם הפחדני והאנטישמיות הגלויה האלו התייצבו רק מעטים. הקהילה היהודית במדינה מחתה ושגריר ישראל בצ'ילה גיל ארציאלי פרסם הודעות גינוי נגד מוריירה בארוס ופוליטיקאים אחרים שלקחו חלק במסע ההסתה - אך אחד הפוליטיקאים הצ'יליאנים היחידים שיצאו בגלוי נגד גילויי השנאה והגזענות היה רודריגו ויינרייט, ראש עיריית פוארטו מונט, שנבחר לתפקידו חודשיים בלבד קודם לכן.
"ברור שתמכתי בזכותם של יהודים לחגוג את חנוכה בשקט ובשלווה ולכן מתחתי ביקורת חריפה על המעשה הזה ועל האנשים שגרמו לכך", אומר ל"ישראל היום" ויינרייט, שמבקר בימים אלה בישראל, כחלק ממשלחת של ראשי ערים מאמריקה הלטינית, שגם השתתפה בוועידת השלטון המקומי "Muniexpo 2025".
מאז פרשת השחתת החנוכייה, ויינרייט סומן על ידי השמאל בעירו ובארצו כ"תומך בישראל" וכונה "פרו-ציוני", "רוצח עם", "חבר של היהודים" ועוד. "אני לא פרו-ישראלי ולא פרו-פלשתיני", הוא אומר. "אני מגדיר את עצמי כאדם ניטרלי. בניגוד לאחרים, אני מקשיב לשני הצדדים לפני שאני מגבש דעה על מדינה שאני לא באמת מכיר ועל בעיה שאני לא מומחה אליה. זו אחת הסיבות שבגללה רציתי להגיע לכאן ולראות את המציאות במו עיניי".
ויינרייט ספג קיתונות של ביקורת על החלטתו לסייר בישראל (הוא הצ'יליאני היחיד שהסכים להצטרף לסיור), אך הוא אומר שזה לא משנה לו: "היו הרבה התקפות אישיות של כל מיני אנשים ברשתות החברתיות, אבל אני עושה את זה לטובת העיר שלי והאנשים שלי. למען המטרה הזאת אני אמיץ ולא מתרגש ממי שרק יושבים בצד ומדברים".
בצ'ילה של 2025, גם ניטרליות היא נקיטת עמדה. תחת שלטונו של בוריץ', איש השמאל הפופוליסטי, המדינה אימצה קו מדיני תקיף ועוין כלפי ישראל. כך, בתחילת יוני, הנשיא הכריז על החזרת הנספחים הצבאיים של המדינה מישראל, בחינת הפסקת הייבוא הצבאי, תמיכה בהליכים המשפטיים נגד ישראל בהאג, תמיכה באמברגו נשק ואיסור על ייבוא מיהודה ושומרון. עוד קודם לכן הוא החזיר את השגריר הצ'יליאני מישראל ולמעשה צמצם עד כדי עצירה מוחלטת כמעט את היחסים הדיפלומטיים בין המדינות.
"הנשיא חוזר שוב ושוב על כך שיש 'רצח עם' בעזה, אבל מתעלם מהמעשים של חמאס, ארגון טרור רצחני, שלא רוצה רק לחסל את ישראל, אלא גם את כל העולם המערבי", מביע ויינרייט, חבר מפלגת Renovación Nacional המשתייכת למרכז-ימין בצ'ילה, את דעתו על בוריץ'. "הוא מתעלם מהרציחות, ממקרי האונס ומהכאב של הצד הישראלי. בהצהרות שלו ובמעשים שלו הוא גרם לפגיעה חמורה ביחסים בין שתי המדינות, שבעבר היו ידידותיים מאוד והתבססו על שיתוף פעולה טכנולוגי, צבאי ואקדמי הדוק".
"אני מקווה שהנשיא הבא שלנו ישקם את היחסים בין צ'ילה לישראל", אומר ויינרייט. בנובמבר 2025 צפויות להתקיים בחירות כלליות במדינה. מסיבות חוקתיות, בוריץ' מנוע מלהתמודד לכהונה נוספת, אך גם כך אחוזי התמיכה בו נמצאים בשפל, בעקבות מדיניותו הפרוגרסיבית מבחינה חברתית וכלכלית. נושא המלחמה בעזה לא יעמוד במרכז הקמפיין לנשיאות ונראה כי בלי קשר לזהות הנשיא הבא של המדינה, ישראל תמשיך לעמוד במרכז ביקורת נוקבת של השלטון.
אחת הסיבות המרכזיות לכך היא השפעתו הפוליטית של המיעוט הפלשתיני בצ'ילה, שמונה כ-500 אלף בני אדם (מתוך כ-20 מיליון בכל המדינה) - הריכוז הגבוה ביותר של פלשתינים מחוץ לעולם הערבי. מדובר במיעוט גדול, קולני ודעתני בזירה הפנימית של הדמוקרטיה הצעירה בדרום אמריקה.
ברחובות הערים הגדולות של צ'ילה התקיימו הפגנות רבות וסוערות נגד ישראל, גם לפני 7 באוקטובר, אך במיוחד אחרי טבח חמאס. הרטוריקה נגד ישראל היא קיצונית, אגרסיבית ומערבבת במודע בין "ישראל", "ציונות", "יהודים", "אימפריאליזם", "כיבוש", "גנוסייד" ועוד שלל מילות קוד שבהן מרבים להשתמש בשמאל הקיצוני בלטינו-אמריקה כדי להלהיט את הרוחות.
סמל בולט לכך היא קבוצת הכדורגל "Palestino", מהליגה הבכירה במדינה, שהפכה כל משחק שלה למופע פומבי של אנטי-ישראליות, כולל הצגת מפת "פלשתין המשוחררת" על גב חולצות השחקנים - במקום הספרה 1.
השילוב בין הפעילות של הלובי הפלשתיני במדינה לאידיאולוגיה מרקסיסטית ואנטי-אמריקנית שתמיד שגשגה בצ'ילה, לפני ואחרי שלטון הדיקטטורה של אוגוסטו פינושה, יצר תרכובת נפיצה שהפכה את ממשל בוריץ' לסמן הקיצוני של המדיניות האנטי-ישראלית ביבשת.
"בקהילה הפלשתינית יש מיעוט קיצוני שרוצה לסחוף אותנו לעימות עם ישראל", מודה ויינרייט. "אבל אסור לתת להם לעשות את זה. אסור לוותר על הדיאלוג ועל העבודה המשותפת. אני מקווה שאחרי הבחירות יתחדשו היחסים הטובים עם ישראל, הם חשובים וחזקים יותר מאשר הפוליטיקה של נשיא כזה או אחר".
ויינרייט מספר שלצד הפן האנושי של ביקורו בישראל, שכלל סיור באתר ההנצחה לנרצחי הנובה ובקיבוצים שנפגעו קשות ב-7 באוקטובר ("כאב לשלושה ילדים התחושות שלי היו קשות מאוד. ראיתי כתמי דם במקום שבו רצחו אבא מול עיני ילדיו ושמעתי עדויות על המעשים הנוראיים שמהם סבלו צעירים וצעירות חפים מפשע שרק רצו לרקוד"), הוא מספר כי המטרה המרכזית של ביקורו היא ליצור קשרים עם חברות וארגונים ישראליים, שיעזור לעירו להתקדם מבחינה טכנולוגית.
"יש לנו הרבה מה ללמוד מישראל", הוא אומר. "יש לכם הרבה ידע, כלים וניסיון ביוזמות טכנולוגיות וחדשניות ששינו ושיפרו את הכלכלה ואת החברה שלכם. זה משהו מעורר הערצה. בפוארטו מונט ובמחוז לוס לאגוס יש תעשיות גדולות, כמו ייצוא הסלמון, למשל, אבל אנחנו רוצים לקדם גם תחומים חשובים אחרים ולשם כך אנחנו חייבים לאמץ תפיסות של חדשנות, של מחקר אקדמי מתקדם ושל טכנולוגיה עדכנית. בלי זה לא נוכל באמת להתקדם".
"אני מאמין שאינטרסים משותפים יכולים לגשר על כל מחלוקת", הוא מוסיף. "מהצד הישראלי ראיתי שיש הרבה רצון לעזור ולשתף פעולה, זאת למרות המצב הבעייתי שיש בין הממשלות שלנו. אני יוצא מפה עם רשימה ארוכה של אנשי קשר ומומחים שהציעו לי עזרה - וזה בפני עצמו כבר סיבה טובה לאופטימיות. אם ברמה המדינית יש בעיות, אז ברמה של השלטון המקומי ושל האזרחים אפשר לשקם את היחסים. ככה נוכל לתקן את מה שכמעט נשבר - ואני מקווה שבביקור הבא שלי כאן יחזור לפה השלום, שהעולם יטפל בקבוצות קיצוניות כמו חמאס, ושיהיה פה דו-קיום אמיתי. עד אז, אני מקווה שגם העיר שלי תתקדם ושגם בצ'ילה נחזור לנורמליות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו