בעיצומה של המלחמה בין ישראל לאיראן, מתמודדות הקהילות היהודיות בתפוצות עם שילוב טעון של חשש גובר מפני איומים ביטחוניים והסתה אנטישמית, לצד גילויי סולידריות והתלכדות חסרי תקדים עם מדינת ישראל.
"כן, האיום הזה מאוד ממשי", אומר ל"ישראל היום" אריק פינגרהוט, נשיא הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA). כבר היינו בדריכות גבוהה עוד לפני התקיפה באיראן, בעקבות הפיגועים בוושינגטון ובבולדר. האירוע במוזיאון היהודי בוושינגטון, שבו נרצחו שרה מילגרום וירון לישינסקי, הפך את החודש האחרון לאלים ביותר עבור הקהילה מאז הפיגוע ב'עץ חיים' בפיטסבורג ב-2018".
לדבריו, "אנחנו מכירים את מה שאיראן עשתה בעבר בארגנטינה ובשווייץ. ארה"ב כמדינה פתוחה חשופה לחדירה של גורמים עוינים ולכן אנו פועלים תחת כוננות מקסימלית". עם זאת, הוא מדגיש: "איננו מבטלים אירועים. אנחנו מקיימים חיים יהודיים פתוחים, אך תחת נהלי אבטחה חסרי תקדים: רישום מוקדם, בדיקות, סיורים מוגברים. העלויות זינקו באופן דרמטי".
פינגרהוט מציין כי תכנית הסיוע הפדרלית למוסדות יהודיים עומדת על כ-500 מיליון דולר בשנה, כשמחצית מהבקשות נדחות. "דרישתנו היא להכפיל את התקציב למיליארד דולר, לצד תגבור ה-FBI, המשטרה והמאבק בהסתה ברשתות החברתיות".
"יש קושי בקיום אירועים"
גם מנכ"לית קרן היסוד, עו"ד עדנה ויינשטוק-גבאי, מתארת תמונה דומה בזירה הגלובלית. "הנציגים שלנו בעשרות מדינות נדרשו להיצמד לבתיהם לאחר תקיפת איראן. זו שליחות אמיתית, לצד תחושת חוסר הביטחון", היא אומרת. לדבריה, "במקומות מסוימים, במיוחד באירופה, יש קושי ממשי בקיום אירועים פומביים. בהולנד, למשל, אולמות אירועים מסרבים להשכיר מקומות לאירועים יהודיים מחשש לוונדליזם. זה מזעזע ומחזיר אותנו אחורה עשרות שנים".
לצד האיומים, מדגישים השניים את התחזקות הזהות היהודית בתפוצות. "האירועים חיזקו את תחושת השייכות", אומר פינגרהוט. "אנחנו רואים גידול בהשתתפות בבתי כנסת, בקהילות, בבתי ספר יהודיים ובתנועות נוער. התוקפים לא כיוונו לישראלים, הם כיוונו ליהודים. זה מחדד לכולם את גודל האיום על העם היהודי כולו".
"אנחנו מרגישים את זה כאן"
ויינשטוק-גבאי מתארת תהליך דומה בקרב הדור הצעיר: "עד אוקטובר חלק מהצעירים נטו להתרחק מהנרטיב הציוני. כעת אנחנו רואים שינוי חד. למשל, בשבוע שעבר יצאה משלחת צעירים מאוסטרליה, בני 25–30, שכבר הפכו לתורמים פעילים, ובחרו להגיע לישראל דווקא בעת הזו".
אל המגמה הזו מצטרפת גם הקהילה היהודית בקנדה.
"בכל פעם שישראל מותקפת, אנחנו מרגישים את זה כאן", אומרת מנכ"לית מגבית קנדה, שרה מאלי. "מלבד עלייה חדה באירועים אנטישמיים ותחושת חוסר ביטחון ברחוב, אנו רואים גם עוצמה אדירה של התגייסות. אנשים שלא היו מעורבים מצטרפים, צעירים מקימים יוזמות, והקהילה כולה מתייצבת כתף אל כתף עם ישראל. דווקא תחת איום - הזהות היהודית שלנו נעשית ברורה ונוכחת יותר".
גם בזירה הכלכלית בולטת רמת ההתגייסות. מאז 7 באוקטובר, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה הצליחו לגייס מעל 3.1 מיליארד ש"ח לטובת מאמצי השיקום, בעוד שקרן היסוד גייסה כ-1.3 מיליארד ש"ח מקהילות מחוץ לארה"ב וישראל. "עבור רבים זו שליחות קיומית", אומרת ויינשטוק-גבאי. "אחד התורמים אמר לי: 'הבן שלך נלחם בעזה ולא יכול לומר שהוא עייף - גם אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעייף מלתמוך בישראל'".
לדבריה, קרן היסוד פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם הסוכנות היהודית, פיקוד העורף ומשרדי הממשלה לשיקום קהילות נפגעות: "איננו מחליפים את הממשלה, אלא משלימים את הפערים. אנו מסייעים בבניית חוסן חברתי, מנהיגות קהילתית ותשתיות קהילתיות כדי להבטיח שהאזרחים יחזרו לחיים יציבים".
פינגרהוט מסכם: "לא ניתן לטרור לקבוע את חיינו. נמשיך לחיות חיים יהודיים גאים ופתוחים - בישראל, בצפון אמריקה ובכל מקום. זו התשובה שלנו לאיום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו