צה"ל פתח הלילה (שישי) במתקפה רחבת היקף על מתקני הגרעין של איראן, במבצע שכוון לפגוע בלב תוכנית הגרעין האיראנית. התקיפה כללה עשרות מטרות ברחבי איראן, ממתקני העשרה תת-קרקעיים ועד מתקני מחקר ופיתוח של נשק גרעיני.
כדי להבין את המטרות שתקפה ישראל, חשוב להכיר את התהליך המורכב של ייצור נשק גרעיני. התהליך מתחיל בכרייה של אורניום גולמי מהאדמה, ממש כמו כרייה של פחם או מתכות אחרות. האורניום הגולמי עובר עיבוד ראשוני למה שנקרא "עוגה צהובה" - אבקה צהובה שמכילה אורניום מרוכז.
השלב הבא הוא הפיכת האבקה לגז מיוחד (UF6) שיכול להיכנס לצנטריפוגות - מכונות שמסתובבות במהירות עצומה ומעשירות את האורניום: ההעשרה היא תהליך שמגדיל את ריכוז החומר הבקיע באורניום (איזוטופ אורניום 235) - לחשמל צריך העשרה של 3-5%, לפצצה צריך 90%.
בסוף התהליך, האורניום המועשר מועבד למתכת וממנה בונים את ליבת הפצצה. צריך גם לבנות מנגנון פיצוץ מיוחד שידחוס את האורניום ויגרום לפיצוץ הגרעיני. איראן שולטת בכל השלבים האלה - מהכרייה ועד הפצצה. זו הסיבה שהתקיפה הישראלית תשאף לפגוע בכמה שיותר מהשרשראות – הישג חיוני כדי למנוע מאיראן לנצל את התקיפה כדי לפרוץ לגרעין.
מתקני ההעשרה ועיבוד אורניום - הלב של התוכנית
נתנז - המתקן הגדול והחשוב ביותר של איראן. מתקן ההעשרה המרכזי. נמצא כ-8 מטרים מתחת לאדמה, אך בנתנז נבנים כעת מתקנים חדשים בעומקים משמעותיים הרבה יותר. דווח כי איראן בנתה במקום מתקן העשרה חדש ומתקן לייצור צנטריפוגות, שניהם בעומק של מעל 100 מטרים מתחת לאדמה.
נתנז כבר היה יעד למתקפות ישראליות בעבר. ב-2010 תקפה ישראל את המתקן בתולעת הסייבר "הסטוקסנט" - שגרמ לצנטריפוגות להסתובב מהר מדי ולהיפגע. באפריל 2021 פיצוץ מסתורי השבית את מערכת החשמל של המתקן והרס אלפי צנטריפוגות. איראן האשימה את ישראל בשתי התקיפות.
למרות הפגיעות הקודמות, איראן שיקמה ואף הרחיבה את המתקן. כיום פועלות בנתנז צנטריפוגות מתקדמות שיכולות להעשיר אורניום במהירות גדולה.
דובר צה"ל חשף פרטים על התקיפה הלילה: "מטוסי קרב של חיל האוויר, בהכוונה מודיעינית מדויקת של אגף המודיעין, תקפו את אתר העשרת האורניום של המשטר האיראני במרחב נתנז. מדובר באתר העשרת האורניום הגדול ביותר באיראן אשר פועל במשך שנים להשגת נשק גרעיני".
לפי דובר צה"ל, נפגע המרחב התת-קרקעי באתר המכיל "אולם העשרה בעל מספר קומות ובו צנטריפוגות, חדרי חשמל ותשתיות תומכות נוספות". בנוסף, הותקפו תשתיות חיוניות המאפשרות את רציפות התפקוד של האתר.
יו"ר הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית רפאל גרוסי מסר לנשיא המדינה יצחק הרצוג כי המתקן בנתנז "נפגע באופן אנוש", והוסיף כי פקחי הסוכנות מנסים לוודא שאין חריגה ברמות הקרינות באזור. ארגון האנרגיה האטומית של איראן אישר שהמתקן נפגע, אך טען כי "החקירות לא הראו זיהום רדיואקטיבי או כימי מחוץ לאתר".
פורדו - מתקן העשרה החצוב בתוך הר ליד קום, בעומק של 75-90 מטרים ומוגן בשכבות בטון עבות. פורדו נבנה בסתר ונחשף רק ב-2009. כאשר לפי הדיווחים - כאן מעשירה איראן אורניום לרמות של 60%, צעד אחד לפני רמת הנשק. העומק והביצור הופכים אותו לאתגר אפילו לפצצות החודרות בונקרים המתקדמות ביותר - כאלה הנמצאות בידי האמריקנים. בהקשר הזה, הצטרפות ארה"ב למלחמה עשויה להיות קריטית.
לפי שעה, האיראנים טוענים שהמתקן לא נפגע בתקיפה - מה שמאפשר להם להמשיך להעשיר אורניום לרמות גבוהות במתקן המוגן ביותר שלהם.
ארדקאן - מתקן ייצור ה"עוגה הצהובה" המרכזי של איראן, שמעבד את עפרת האורניום ממכרות סגהאנד ונריגאן הסמוכים/
המרכז הטכנולוגי באיספהאן - באיספהאן נמצא מתקן ההמרה שהופך את ה"עוגה הצהובה" לגז שנכנס לצנטריפוגות. בשנים האחרונות העבירה איראן לכאן חלק מייצור הצנטריפוגות למתקנים תת-קרקעיים חדשים. הרשויות האיראניות טענו שהמתקן הגרעיני לא נפגע בתקיפה הנוכחית.
פרצ'ין - המעבדה הסודית לנשק גרעיני
במתחם הצבאי פרצ'ין, כ-30 ק"מ מטהרן, נמצאים המתקנים הסודיים של "קבוצת הנשק" - או "פרוייקט ההנשקה". החשוב שבהם הוא "טלגאן 2" שכבר הותקף באוקטובר 2024 - שם איראן ביצעה ניסויים בחומרי נפץ ופיתחה את מנגנון הפצצה עצמו ובעיצוב ליבת האורניום של הפצצה הגרעינית.
לפני ההתקפה באוקטובר, איראן ניסתה להסתיר את הפעילות במתקן. תמונות לוויין הראו ניסיונות "לנקות" את האזור לפני ביקור פקחי הסוכנות הבינלאומית. למרות זאת, הפקחים מצאו עקבות של אורניום - עדות לפעילות גרעינית לא מוצהרת.
הכורים הגרעיניים
בושהר - תחנת כוח גרעינית לייצור חשמל, שנבנתה בסיוע רוסי. למרות שמדובר בכור "אזרחי", קיים חשש שאיראן תוכל להשתמש בו לייצור פלוטוניום - חומר המשמש במסלול מקביל לאורניום לייצור נשק גרעיני.
ארק - איראן טענה שמדובר בכור למטרות מחקר רפואי וגרעיני. אחרי הסכם 2015, הליבה המקורית נאטמה בבטון והכור אמור לעבור עיצוב מחדש למטרות מחקר בלבד.
האתגרים הבאים
למרות היקף התקיפה חסר התקדים, מספר מתקנים קריטיים בתוכנית הגרעין האיראנית נותרו ללא פגע, מה שמציב אתגר משמעותי להמשך. המשמעות כביכול היא שאיראן עדיין שומרת על יכולת להמשיך במרוץ לפצצה – כשהיא מחזיק במאגרי אורניום וידע מקצועי שעשוי לאפשר לה לפרוץ מהר לפצצה, אולי בפרק זמן של שבועות או ימים.ההיסטוריה מלמדת שאיראן הצליחה להסתיר מתקנים קריטיים במשך שנים
אחת הנקודות הבעייתיות ביותר: אם מאגרי האורניום המועשר של איראן לא נפגעו, נותרו לה מאגרים עצומים, כולל מעל 400 קילוגרם אורניום מועשר ל-60%. כמות זו מספיקה ליותר מ-10 פצצות גרעיניות אם תועשר ל-90%. בשילוב הצנטריפוגות המתקדמות שלה, אם אכן נותרו לה כאלה, היא עשויה להגיע למספיק חומר מועשר ברמה צבאית תוך ימים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו