רעם מטוסי הקרב והדי הפיצוצים החוזרים ונשנים לאורך הגבול בבין שתי מעצמות גרעיניות, הודו ופקיסטן, מזכירים לעולם שהשקט באזור הפסטורלי, קשמיר, הוא זמני. האזור, ששנים אחדות ידע רגיעה מתוחה, חוזר להיות זירת עימות פתוחה המתפרסת לאזורים נרחבים ובסמוך לערים הגדולות. נדמה שרק הפסקת האש שהוכרזה אתמול, אם תחזיק מעמד, עשויה למנוע השלכות רחבות יותר.
האירועים הסלימו בעקבות פיגוע קטלני שאירע באתר תיירות בקשמיר שבשליטת הודו, שבו נהרגו 26 אזרחים - רובם תיירים הינדים. ניו דלהי מיהרה להטיל את האחריות על פקיסטן, בטענה כי מדובר בפעולה שבוצעה על ידי גורמים שנהנים מתמיכתה הישירה או העקיפה של איסלמבאד. פקיסטן מצידה דחתה את ההאשמות מכל וכל, אך מאז חלה הידרדרות מהירה שכללה חילופי אש לאורך הגבול וירי טילים הדדי.
במרחבים המפוארים של אחת מהציוויליזציות העתיקות בעולם, התנהלה מלחמה עתידנית המהדהדת סצנות מתוך ״מלחמת הכוכבים״. רחפנים מתקדמים, משאירים חותם של טכנולוגיה מתקדמת ומבצעים תקיפות מדויקות בערים הגדולות קראצ׳י ולאהור, הרחק מקו החזית.
בשבת מסרה הודו כי כיוונה לבסיסים צבאיים פקיסטניים לאחר שאיסלמבאד שיגרה מספר טילים במהירות גבוהה לעבר מספר בסיסי חיל אוויר הודיים במדינת פנג׳אב במדינה מוקדם בבוקר שבת. זמן קצר לפני כן, מסרה פקיסטאן כי יירטה את רוב הטילים שכוונו לשלושה בסיסי חיל אוויר וכי תקיפות תגמול על הודו נמצאות בעיצומן.
שר החוץ של פקיסטן אמר ביום שבת כי ארצו תשקול הפחתת הסלמה אם הודו תפסיק את ההתקפות הנוספות. זאת לאחר שהודו הצהירה כי היא מחויבת לאי-הסלמה אם פקיסטן לא תגיב. מנכ״ל משרד החוץ ההודי, ויקראם מיסרי, דחה בתוקף את טענות פקיסטן על תקיפות טילים בשטח אפגניסטן וגרימת נזק למתקנים צבאיים ותשתית הודיות קריטיות.
במהלך הימים האחרונים ניכרה הסלמה בפעילות משני עברי הגבול, כאשר אף שבשני הצדדים נעשה שימוש ברטוריקה מרסנת, בפועל לא נראו סימנים לרצון בוויתור. לכל אחת מהמדינות מניעים ואינטרסים משלה.
ההסלמה הנוכחית אינה רק תגובה לאיום ביטחוני מיידי, אלא משקפת שינוי מושכל במדיניות האסטרטגית של ממשלת מודי. הודו שואפת לייצר משוואת הרתעה חדשה – לא רק כלפי איסלמבאד, אלא גם כלפי ארגוני ג׳יהאד הפועלים מתוך שטח פקיסטן. הפגנת הכוח הצבאי מהווה כלי מרכזי עבורה לשמירה על יציבות הגבול וחיזוק מעמדה האזורי.
במקביל להיבטים הביטחוניים, ההתנהלות הנוכחית של ממשלת הודו נושאת גם ממד פוליטי פנימי מובהק. ממשלת מודי שואפת לבסס את תדמיתה כהנהגה תקיפה, הנחושה להיאבק בטרור ואינה מהססת לעמוד מול לחצים בינלאומיים – גם במחיר של הסלמה אזורית.
זוהי תדמית שהוכיחה את עצמה כזוכה לאהדה ציבורית, במיוחד לאור התחושה הציבורית של אוזלת יד מצד ״ממשלת הקונגרס״ בעקבות מתקפת הטרור במומבאיי בנובמבר 2008. התגובה התקיפה תורמת לחיזוק מעמדה של מפלגת השלטון ההינדית של מודי (BJP) שבבחירות האחרונות לא השיגה רוב מוחלט ונאלצה להרכיב ממשלה בקואליציה.
מצבי חירום כמו ההסלמה הנוכחית מעניקים לה הזדמנות לייצר קונצנזוס פנימי, להציג הנהגה מאוחדת ולהצדיק צעדים שעולים בקנה אחד עם השאיפות הפוליטיות של המפלגה. ההסלמה גם משתלבת במאמץ להציג את פקיסטן כמדינה שנותנת חסות לטרור, להפעיל עליה לחץ בזירה הבינלאומית ולעזור בביסוס שליטתה בחבל קשמיר.
פקיסטן מצידה שואפת בראש ובראשונה להחזיר את סוגיית קשמיר למרכז תשומת הלב הבינלאומית – במיוחד לאחר שינוי המעמד החוקתי של החבל, מהלך שפקיסטן רואה כהפרה בוטה של החלטות האו״ם. הסלמה מבוקרת מאפשרת לה להציג את עצמה כצד פגוע ונרדף, במטרה לעורר לחץ דיפלומטי על ניו דלהי ולהניע התערבות בינלאומית.
בנוסף, פקיסטן מבקשת להשתמש בנרטיב של עימות עם ה״אויב ההיסטורי״ כדי להתמודד בזירה הפנימית עם המשברים הכלכליים והפוליטיים שהיא חווה: חובות עצומים, אינפלציה גואה וחוסר התמיכה בהנהגה הפוליטית והצבאית מאז כליאתו של ראש הממשלה לשעבר אימראן ח׳אן.
המצב הכלכלי בפקיסטן מצוי בהידרדרות חמורה, עם חובות עצומים, אינפלציה גואה, ומחסור במטבע חוץ, כל אלו מאיימים על יציבותה הכלכלית ומעמיקים את המצוקה של הציבור הפקיסטני.
נכון לעכשיו, הכלכלה הפקיסטנית סובלת משיעורי אינפלציה גבוהים, גירעונות מסחריים וחובות לסינים ובעיקר לקרן המטבע העולמית, אשר רק לאחרונה אישרה הלוואות בסך 2.4 מיליארד דולר.
נראה כי עימות עם הודו – גם אם מוגבל – משרת את האליטות, ומספק לגיטימציה להמשך שליטתם תוך דיכוי אופוזיציה. עבור פקיסטאן, סוגיית קשמיר נותרה מוקד משמעותי של זהות וגאווה לאומית, עד כה אף פוליטיקאי פקיסטני לא חזר בו מההבטחה לשחרר את קשמיר. בנוסף, באמצעות ההסלמה, היא מבקשת לאותת לשותפותיה האזוריות והמוסלמיות, ובראשן סין ומדינות במפרץ, על מחויבותה לזהותה האסלאמית ולאינטרסיה האסטרטגיים.
נראה שהחשיבות האסטרטגית של ארה״ב עבור הודו ופקיסטן אפשרה, לפחות לעת עתה, לשתי המדינות הגרעיניות לבלוע את גאוותן ולרדת מעץ ההסלמה הגבוה עליו טיפסו. אך גם כעת, האפשרות להסלמה נוספת, עודנה קיימת.
ד״ר אושרית בירודקר, מומחית למדיניות החוץ והביטחון של הודו, עמיתת מחקר בכירה במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS) מייסדת ומנכ״לית INDIVADE.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו