שבועיים של ״תקופת המתנה״ לתגובה ההודית לפיגוע האכזרי בפלגאם הסתיימו הלילה (רביעי) עם רעם התותחים בקו המגע שבין פקיסטן והודו בחבל קשמיר, מה שמביא כעת את ההסלמה בין שתי המדינות הגרעיניות לשיאים שלא נראו מזה עשורים. הודו הודיעה סמוך לשעה חצות, שעון ישראל, כי פתחה במבצע ״סינדור״ ותקפה ״תשתיות טרור״ בשטח קשמיר הפקיסטנית ובתוך המדינה עצמה.
סיקור נרחב -
- המבחן של מודי: איך תראה מלחמה בין פקיסטן להודו - והקשר הישראלי | סקירה
- ״המחבלים בדקו מי לא מוסלמי - וירו בו״: הטבח בקשמיר - והתגובה של הודו נגד פקיסטן
במהלך הלילה התרחשו חילופי אש וארטילריה עזים בקו המגע בין המדינות. פקיסטן הודיעה כי במהלך הלילה נהרגו 26 אזרחים ו-46 נפצעו בתקיפות ההודיות. הודו מסרה כי שבעה אזרחים נהרגו ו-35 נפצעו מהירי הפקיסטני.
דובר הצבא הפקיסטני מסר לסוכנות הידיעות ״רויטרס״ כי חמישה מטוסי קרב הודיים הופלו על ידי הצבא הפקיסטני בעודם בשטח הודו. דלהי לא אישרה את הדברים, אך מקורות מסרו ל״רויטרס״ כי שלושה מטוסי קרב התרסקו בנקודות שונות באזור קשמיר וטייסיהם פונו לבתי חולים.
בהודעה רשמית שפרסם משרד ההגנה ההודי נכתב כי ״הכוחות המזוינים של הודו החלו ב׳מבצע סינדור׳, ופגעו בתשתיות טרור בפקיסטן ובקשמיר הכבושה על ידי פקיסטן, שמהן תוכננו ובוצעו מתקפות טרור נגד הודו״. סינדור היא האבקה האדומה המשמשת לסימון נקודה על מצחן של נשים הינדיות נשואות, רמז לאלמנות נרצחי הפיגוע בפלגאם.
במשרד ההגנה הוסיפו כי ״פעולותינו היו ממוקדות, מדודות ולא נועדו להביא להסלמה. לא פגענו במתקנים צבאיים פקיסטניים. הודו הפגינה איפוק רב בבחירת המטרות ובשיטת הביצוע״.
בפקיסטן, שכבר בשבוע שעבר הודיעה כי בידיה מודיעין אמין על תקיפה הודית, גינו את המתקפה ואיימו בהסלמה. הלילה כתב שר ההסברה הפקיסטני ב-X כי ״הודו קראה תגר על כבודה וגאוותה של האומה. כעת, היו מוכנים - האומה הזאת תגבה מחיר מהאויב על כל טיפת דם של נופליה״. הבוקר לאחר ישיבה של הקבינט הביטחוני של פקיסטן, מסרה הממשלה כי ״הכוחות המזוינים של פקיסטן הוסמכו לנקוט בפעולות תגמול״, רמז לאפשרות של הסלמה.
על פי ההודעה ההודית הותקפו תשעה יעדים במבצע, בעיקר מטרות שהודו אמרה כי הן משויכות לארגוני הטרור האסלאמיים לשקר-א-טייבה וג׳יש-א-מוחמד. התקיפות התרכזו בעיקר באזור הפקיסטני של קשמיר, אך כללו גם פגיעות באזורים הסמוכים ללאהור, העיר השנייה בגודלה במדינה ובירת מחוז פנג׳אב. הודו טענה כי פגעה במרכזי גיוס, אימונים ומחסני נשק.
פקיסטן מצדה הכחישה וטענה כי כל היעדים היו אזרחיים: היא מסרה כי שישה אתרים בשטחה הותקפו, ביניהם סכרים ומתקני אנרגיה הידרו-אלקטריים. ארגון ג׳יש-א-מוחמד דיווח כי עשרה מקרובי משפחתו של מסעוד אזהר, מנהיג הארגון, נהרגו בתקיפה ההודית.
המתקפה ההודית מגיעה לאחר שבועיים של מתיחות שיא בין שתי המעצמות הגרעיניות, לאחר שבפיגוע סמוך לעיר פלגאם באזור קשמיר שבשליטת הודו נרצחו 26 אנשים, רובם מטיילים שהגיעו לאזור הציורי ממחוזות אחרים במדינה.
ארגון קטן בשם ״חזית ההתנגדות בקשמיר״ לקח בתחילה אחריות על הטבח האכזרי, אך לאחר מכן חזר בו. הודו הפנתה אצבע מאשימה אל עבר פקיסטן וטענה ששניים מאזרחיה היו בין שלושת המחבלים וכי היא תוכננה והוצאה לפועל על ידי ארגונים שפועלים במדינה. ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי נשבע ״לרדוף את הטרוריסטים עד לקצה העולם״.
סכסוך ארוך שנים
החשש הבינלאומי מתגבר לנוכח ההסלמה בין הודו לפקיסטן, שתיהן מחזיקות יחד ביותר מ-300 ראשי נפץ גרעיניים, כך לפי הערכות של מכוני המחקר בתחום. קשמיר היא מוקד המתיחות המרכזי בין שתי המדינות שנולדו לאחר התמוססות האימפריה הבריטית.
קשמיר היא חבל ארץ הממוקם דרומית לחלקו המערבי של רכס הרי ההימלאיה. לאזור חשיבות מכרעת בהיבט מרכזי עבור שתי המדינות: מים. האזור שופע בנהרות עצומים שנשפכים אל עבר שתי המדינות, והשליטה באזור מעניקה גם שליטה במקורות המים הללו. במסגרת צעדי התגמול לפיגוע בפלגאם, הודו השהתה את ההסכם המחלק את מימיי נהר האינדוס עם פקיסטן.
במחצית המאה ה-19 כבשו הבריטים את האזור מהאימפריה הסיקית ומינו לו שליט הודי מטעמם. כמאה שנה לאחר מכן, נתפסה קשמיר בתוך מאבק הדמים של חלוקת הודו: בעוד הנסיך ההודי ששלט עליה, הארי סינג היה הינדי, כ-77% מהאוכלוסייה היה מוסלמי.
במסגרת אותה חלוקה, הוקמו הודו (מדינה בעלת רוב הינדי) ופקיסטן, מדינה בעלת רוב מוסלמי. הארי רצה בתחילה לשמור על עצמאות ממלכתו ולא להצטרף לאחת מהן. אך קשמיר נתפסה בתוך גל האלימות הקשה בין האוכלוסייה ההינדית והמוסלמית שהתרחש בזמן חלוקת הודו.
לאחר שלא הצליח להתמודד עם הכוחות המוסלמים שחברו לפקיסטן, הוא נאלץ לקרוא לעזרת השלטון החדש בדלהי ובתמורה הסכים להצטרף למדינת הודו. הדבר הוביל לפרוץ מלחמת קשמיר הראשונה. בסיומה, חולקה קשמיר בין הודו לפקיסטן בהסכם שנערך בתיווך האו״ם. בשנת 1962, במסגרת מלחמת סין-הודו, תפסה בייג׳ינג גם היא חלקים מהחבל וכך נוצרה חלוקתו בין שלוש המדינות המקיפות אותו: הודו, פקיסטן וסין. היריבות עם הודו היא גם אחד מההיבטים התומכים ביחסים הקרובים בין פקיסטן לסין.
הודו ופקיסטן ניהלו ארבע מלחמות, כאשר שלוש מהן התמקדו בקשמיר. כיום מחולק האזור בקו הפסקת אש בתיווך האו״ם, המכונה ״קו השליטה״ (Line of Control).מאז סוף שנות ה-80, הודו מתמודדת עם מרד בדלני בקשמיר שגבה עשרות אלפי חיי אדם, אך בשנים האחרונות האלימות פחתה.
לשקר-א-טייבה (״צבא הטהורים״) וג׳ייש-א-מוחמד (״צבא מוחמד״) הם שני ארגוני טרור אסלאמיים שבסיסם בפקיסטן. הארגונים עמדו מאחורי שורה ארוכה של פיגועי טרור, בהם המתקפה בבומביי ב-2008 שבה נהרגו 207 אנשים, ביניהם שישה ישראלים בבית חב״ד בעיר.
עד לשנת 2019, נהנה האזור ממעמד אוטונומי. אולם מודי וממשלת ה-BJP הלאומית ביטלו את המעמד המיוחד במטרה מוצהרת לשלב את האזור טוב יותר עם שאר הודו. המהלך אפשר לאזרחים הודים שאינם תושבי החבל לרכוש בו אדמות, בין היתר. הדבר הוביל לתקופה של הסלמה ביחסים בין המדינות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו