דו"ח עולמי: הוצאות הביטחון של ישראל בשיא – פי שישה מאיראן

כמה עולה המלחמה למשק הישראלי? יש דרכים שונות לענות על השאלה הזו, ואחת מהן היא היקף ההוצאה הביטחונית.

לפי דו"ח של מכון שטוקהולם למחקרי שלום בינלאומי (SIPRI), שיצא הבוקר, ההוצאות שלנו על ביטחון עלו בשנת 2024 ב-65% - הזינוק החד ביותר מאז מלחמת ששת הימים – ועמדו על 46.5 מיליארד דולר. מדובר ב-8.8% מהתמ"ג (ערכם של כל המוצרים והשירותים שמיוצרים כאן בשנה) – ובמובן הזה ישראל שנייה רק לאוקראינה, שנמצאת במלחמה טוטלית נגד הפלישה הרוסית. ישראל אחראית על 1.7% מכלל ההוצאה בעולם - ונמצאת במקום ה-12, מתחת לדרום קוריאה ומעל לפולין.

באופן אולי מעט מפתיע, העליות הגדולות בהוצאות הביטחון במזרח התיכון שמורות רק לישראל – וללבנון, שהקפיצה את הוצאותיה בשנת 2024 ב-58% לסכום כולל של 635 מיליון דולר. ערב הסעודית – המדינה שמשקיעה את הסכומים הגדולים ביותר באזור על הביטחון – הגדילה את הסכומים המוקצים לביטחון ב-1.5% בלבד לסך של 80.3 מיליארד.

הוצאות הביטחון של איראן, לעומת זאת, קטנו בעשרה אחוזים ל-7.9 מיליארד דולר, וזאת "למרות מעורבותה בסכסוכים אזוריים ותמיכתה בפרוקסיז", מציינים מחברי הדו"ח. לדבריהם, הסנקציות הגבילו באופן חמור את יכולתה להגדיל הוצאות.

ומה קורה מחוץ למזרח התיכון? לפי SIPRI, בעולם כולו הוצאו על הביטחון 2.718 טריליון דולר – עלייה של 9.4% לעומת 2023 והשיא מאז תום המלחמה הקרה. ארה"ב, סין, רוסיה, גרמניה והודו – חמש המדינות בצמרת ההוצאות – היו אחראיות על 60% מכלל ההוצאה בעולם.

לצד המזרח התיכון, אירופה היא האזור שרשם את העלייה המהירה ביותר בהוצאות. מדינות היבשת ורוסיה, שנכללה ביניהם, הקפיצו את ההוצאות ב-17% בממוצע. המדינה האירופית היחידה שלא העלתה את ההוצאה היא מלטה הזערורית.

הוצאתה של רוסיה על הביטחון נאמדת ב-149 מיליארד דולר – עלייה של 38% לעומת 2023. הסכום הזה מהווה 7.1% מהתמ"ג הרוסי ו-19% מההוצאה הממשלתית.

גם לקייב אין ברירה אלא להגדיל את ההוצאות כדי להתמודד עם הפלישה הרוסית. ההוצאה על ההגנה עלתה ב-2.9% ועמדה על 64.7 מיליארד דולר – 34% (!) מהתמ"ג האוקראיני. לשם השוואה, מדובר גם ב-43% מההוצאה הרוסית. אולם המעמסה על הקופה של קייב גדול הרבה יותר: כל ההכנסות מהמסים במדינה הולכות על מימון הצבא. "רוסיה הגדילה אשתקד משמעותית את ההוצאות על הביטחון ואת הפער בהוצאה לעומת אוקראינה", אמר דייגו לופס דה סילבה, חוקר בכיר ב-SIPRI. "לאוקראינה יהיה קשה להעלות עוד את ההוצאות שלה".

המלחמה משפיעה עמוקות גם מדינות אירופה. גרמניה הוציאה על הביטחון 88.5 מיליארד דולר (עלייה של 28%) וטיפסה למקום הראשון במרכז ובמערב אירופה, ולמקום הרביעי בהוצאות בעולם כולו. "זו הפעם הראשונה מאז האיחוד שגרמניה מובילה בהשקעות הביטחוניות במערב אירופה", אמר לורנצו סקרצאטו, גם הוא חוקר במכון.

פולין השקיעה 38 מיליארד (עלייה של 31%) ושיעור ההוצאה שלה הגיע ל-4.2% מהתמ"ג – הגבוה מבין מדינות נאט"ו. לפי המתודולוגיה של SIPRI, מתוך 32 החברות בברית, 18 כבר עומדות ברף של 2% או עוברות אותו. לשם המחשה, ב-2023 מספר המדינות שעמדו ברף עמד על 11.

גם בשנת 2024 ארה"ב הובילה בהיקף ההשקעה ביחס לשאר החברות הברית והוציאה 997 מיליארד דולר על הביטחון – עלייה של 5.7% לעומת 2023 ו-66% מכלל ההוצאות של נאט"ו. "חלק משמעותי מהתקציב האמריקני הוקצה למודרניזציה של יכולות צבאיות ושל הארסנל הגרעיני כדי לשמור על יתרון אסטרטגי מול רוסיה וסין", כתבו מחברי הדו"ח.

סין, ששנייה רק לארה"ב בגודל ההשקעה בביטחון, העלתה את הוצאותיה ב-7% לכ-314 מיליארד דולר. בייג'ינג אחראית על מחצית מההוצאה הביטחונית באסיה ובאוקיאניה, ומשקיעה במודרניזציה מתמשכת של צבאה, ובהרחבת יכולות הסייבר והגרעין. לשם המחשה, טייוואן הוציאה 16.5 מיליארד (עלייה של 1.8%). הודו, החמישית בטבלת המשקיעות בעולם, השקיעה 86.1 מיליארד דולר (1.6% יותר), ולנוכח המתיחות עם פקיסטן, לא מן הנמנע שכבר בתקופה הקרובה תיאלץ לבחון את השקעותיה.