לאחר התשובה למכתב, ארה"ב ואיראן במגעים לקראת מו"מ | כל הפרטים

מגעים לא ישירים התקיימו בין ארה"ב לאיראן לגבי קביעת מסגרת לדיונים בין שתי המדינות על הסכם גרעין חדש, שנועד למנוע תקיפה אמריקנית באיראן ולעצור את המרוץ האיראני להשגת נשק גרעיני. כך נודע היום (שני) ל"ישראל היום" מפי שני גורמים מדיניים המעורים בפרטי השיחות.

חילופי המהלומות המילוליות בין טהרן לבית הלבן, במקביל לדיונים דיפלומטיים, הגיעו אתמול לשיאים חדשים. לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ איים ב"הפצצות שכמותן לא נראו", העיתון האיראני באנגלית "טהרן טיימס", המשמש כשופר של השלטון, איים כי "כל הטילים האיראניים טעונים במשגריהם בערי הטילים התת-קרקעיות ומוכנים לשיגור".

People who have congregated at Tehran’s Grand Mosalla Mosque for Eid al-Fitr prayers chant “death to Israel.” pic.twitter.com/IN61Mlf2Lk

— IRNA News Agency (@IrnaEnglish) March 31, 2025

המנהיג העליון עלי חמינאי הצטרף היום לאיומים ואמר: "הם מאיימים לבצע מעשי רשע, אבל אם יבוצעו מעשי רשע - אנחנו לא סבורים שכנראה יבוצעו מעשי רשע מבחוץ - אך אם יבוצעו מעשי רשע, הם בוודאות יספגו מכה הדדית חזקה. ואם הם יחשבו להצית מהומות בתוך המדינה, כפי שעשו בשנים האחרונות, העם האיראני עצמו ייתן להם תשובה."

במקביל, צחצוח החרבות האמריקני קיבל ביטוי בשטח: פריסה חסרת תקדים של מפציצי B-2 אסטרטגיים באי דיאגו גרסיה באוקיינוס ההודי, ותנועה של נושאת מטוסים נוספת לאזור, שתצטרף לנושאת "הארי טרומן", שממנה ממריאים מדי ערב מטוסים להפצצת מטרות בתימן. אתמול, גורם צבאי איראני איים דרך העיתון הבריטי "הטלגרף" לפגוע בבסיס האמריקני, המרוחק כמעט 4,000 קילומטרים מאיראן, במקרה של התקפה אמריקנית. על השולחן עומד גם מכתב האולטימטום שהעביר טראמפ לטהרן, באמצעות איחוד האמירויות, שהציב דד-ליין של חודשיים להגעה להסכם גרעין.

ארה"ב ואיראן העבירו ביניהן מסרים באמצעות שתי מדינות במפרץ, המסרים מעידים על רצונם של האיראנים להימנע מעימות צבאי באמצעות פתיחת משא ומתן עקיף, אך מבלי להודות במעמדם המדיני הנחות אליו נקלעו. כך אומרים ל"ישראל היום" שני גורמים מדיניים במזרח התיכון המעורים במגעים אלה.

כניסה למשא ומתן ישיר עם האמריקנים מהווה הודאה בחולשה, וכך אפשר להסביר את דברי נשיא איראן מסעוד פזכשיאן. הנשיא האיראני דוחה רשמית משא ומתן ישיר עם ארה"ב על תוכנית הגרעין האיראנית, מה שנראה לכאורה כקריאת תיגר, אולם התוספת בדבריו המצדדת במשא ומתן עקיף מעידה על הרצון העז באיראן לסיים את המשבר בהסכם ולהביא לסיום העיצומים הכלכליים המשתקים.

לו היו הדברים תלויים בפזכשיאן, המשא ומתן עם וושינגטון היה מתחיל לפני חודשיים, אך המנהיג העליון עלי חמינאי, המושפע מאוד מהפלג השמרני במשטר האסלאמיסטי, החליט שאיראן תוכל לעמוד באולטימטום האמריקני, למשוך זמן במשא ומתן עקיף ולהגיע אולי להסכם, ולו חלקי.

לעמדה זו של חמינאי תרמה במידת מה הגישה הפייסנית של סטיב וויטקוף, נאמנו של טראמפ ושליחו למשאים ומתנים מסובכים, הערכה ששותפים לה גורמים יודעי דבר. וויטקוף מייצג בעמדה האמריקנית הכפולה את ה"גזר", ובראיונות הוא תמיד מדגיש את העדפת הפתרון ההסכמי. כבר לפני שבוע וחצי הוא גילה כי האיראנים מנהלים עימו מגעים באמצעות מה שהגדיר: "ערוצים אחוריים, דרך מספר מדינות ומספר צינורות", והוסיף: "אני חושב שיש לזה אפשרות אמיתית להיפתר באופן דיפלומטי, לא בגלל שדיברתי עם מישהו באיראן, אלא רק בגלל שאני חושב שבאופן הגיוני זה הגיוני שצריך לפתור את זה בצורה דיפלומטית.

"אני חושב שהנשיא הודה שהוא פתוח להזדמנות לנקות את הכל עם איראן, שם הם חוזרים לעולם ויהיו שוב אומה נהדרת ולא צריכים לקבל סנקציות ויוכלו להצמיח את הכלכלה שלהם. הכלכלה שלהם — זאת אומרת, אלה אנשים מאוד חכמים. הכלכלה שלהם הייתה פעם כלכלה נפלאה. הם נחנקים וחונקים היום. אין צורך שזה יקרה".

בפועל, לפי הגורמים המדיניים שעימם שוחחנו, התקיימו כבר כמה חילופי מסרים בניסיון לקבוע את מסגרת הדיון בין הצדדים. כך למשל, האיראנים דחו מכל וכל את הדרישה האמריקנית לדון גם בצמצום, עד הפסקה, של תוכנית הטילים הבליסטיים וההיפרסוניים של איראן. הם הביעו נכונות לאפשר חידוש של הפיקוח של סבא"א (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית), וחזרו על הטענה השקרית שתוכנית הגרעין שלהם נועדה לצרכי שלום. לדברי וויטקוף, המגעים יצרו אפקט מצנן מיידי על המחאה המתעוררת באיראן בשל המצב הכלכלי המידרדר.

האפשרות להפיל את המשטר נכנסה להקפאה עד להתבהרות המצב וקבלת ההחלטה בוושינגטון (או בירושלים) אם לתקוף או להסכים למתווה המשא ומתן העקיף. ברחובות הערים הגדולות באיראן רוססו, מאז עליית טראמפ לשלטון, כתובות גרפיטי הקוראות לארה"ב ולישראל לתקוף את מתקני הגרעין והצבא של איראן, ובפועל להביא למיטוט המשטר, אך אלה יחכו כעת.

הכלכלה האיראנית על סף תהום

הכלכלה האיראנית ממשיכה להידרדר בשל העיצומים המתגברים על המרכיבים של שרשרת יצוא הנפט האיראני. לאחר העיצומים על ציי המכליות המעבירות את הנפט מהמכליות האיראניות אל הנמלים בסין, האמריקנים מתמקדים כעת בנמלים אלה ובבתי הזיקוק שם, וכמה מהם הפסיקו לקבל את הנפט הזה.

היצוא נפל מכ-1.8 מיליון חביות ביום בקיץ 2024 לכ-500-600 אלף חביות ביום בחודש פברואר, רובן המכריע עדיין לסין. בנוסף, איראן נאלצה להוריד את מחיר הנפט שלה בשל ההסתכנות בעיצומים האמריקניים, והכנסותיה מנפט, ענף היצוא העיקרי, קטנו בעשרות אחוזים מראשית השנה. זו הסיבה העיקרית להגעת שער המטבע האיראני לסביבה של מיליון ריאל לדולר. זו גם הסיבה לעיכובי משכורות עובדי ציבור במשך חודשים ארוכים ולאינפלציה הדוהרת.

ד"ר שרונה מזליאן ממרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, מצביעה על משבר המים כגורם דרמטי במחאת האוכלוסייה נגד מחדלי המשטר. שר האנרגיה האיראני אמר בשבוע שעבר כי כמה מהמחוזות המרכזיים במדינה, ובהם טהראן ואיספהאן, נמצאים במשבר מים חמור. סכר כּרג׳, המספק מים למיליוני איש בטהראן והסביבה, נותר עם 6% מים בלבד.

המשבר נובע מניהול כושל של משק המים, ובכלל זה שאיבת יתר ממקורות מים טבעיים ואקוויפרים עד כדי התייבשותם. לפי מזליאן, איראן המבודדת מדינית מאז המהפכה, ניסתה לעבור למשק אוטרקי מבוסס חקלאות פנים, הצורך כמויות מים עצומות. גם הכפלת האוכלוסייה מפחות מ-40 מיליון בסוף שנות ה-70 ל-90 מיליון כיום הביאה לגידול של ממש בצריכה.

ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ובאוניברסיטת תל אביב, אומר כי המשבר הכלכלי מתמשך, אך הוא לבדו אינו מספיק להתעוררות מחאה ועל אחת כמה וכמה להצלחתה. לדבריו, לא ניתן לדעת מה יהיה הטריגר של מחאה עתידית. זה יכול להיות מצוקת מים, קריסת גשר, מלחמה או סגירת עיתון, ואז יהיה צורך לנסות לסייע לה להפיל את השלטון.

גורם ביטחוני ישראלי אומר כי החשש הוא שאיראן תמשוך זמן ותנסה להגיע להסכם שימסמס את ההזדמנות הנדירה להביא לשינוי של ממש במזרח התיכון ובמצבה הביטחוני של ישראל. "האינטרס המובהק שלנו הוא לא להסתפק בהסרת האיום הגרעיני אלא בהפלת משטר הטרור האסלאמיסטי המזין ותומך בטרור בכל המזרח התיכון ובעולם כולו".