"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מכות חשמל, עינויים ומכירה לעבדות: מחנות העבודה של מיאנמר עוררו סערה בינלאומית
צבא תאילנד פשט על סדרה של מתחמים בהם נדחסו אלפי עובדי כפייה מרחבי העולם ואולצו לבצע תרמיות • שזאב, אזרח פקיסטן שנחטף מבנגקוק מספר: "הם מכרו אותי לנגד העיניים שלי לעבריינים אחרים"
אזרחי אתיופיה שנחטפו למיאנמר מציגים את הצלקות מהעינויים שספגו במחנה עבודה. צילום: רויטרס

מכות חשמל, עינויים ומכירה לעבדות: מחנות העבודה של מיאנמר עוררו סערה בינלאומית

צבא תאילנד פשט על סדרה של מתחמים בהם נדחסו אלפי עובדי כפייה מרחבי העולם ואולצו לבצע תרמיות • שזאב, אזרח פקיסטן שנחטף מבנגקוק מספר: "הם מכרו אותי לנגד העיניים שלי לעבריינים אחרים"

נטע בר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

פעולת ענק של צבא תאילנד בתוך שטחה של מיאנמר הביאה לשחרורם של יותר מ-7,000 בני אדם ממחנות עבודה בכפייה במדינה ההרוסה ושסועת הקרבות, וכעת סיפוריהם של החטופים שאולצו לעבוד במזימות רמאות אונליין והוכו, הושפלו ונסחרו כמו בעלי חיים מתחילים לעלות לפני השטח.

הצבא התאילנדי פשט על מעל ל-20 מתחמים שונים בשטחה של מיאנמר, לא רחוק מהגבול התאילנדי, לשם הובאו אלפי אזרחים זרים מהודו, פקיסטן, סין, תאילנד והפיליפינים, שפותו להגיע לתאילנד בהצעות של משרה מפתה ואפשרות לשלוח כסף לקרוביהם.

מאות עובדים ששוחררו ממחנה עבודה במיאנמר, צילום: רויטרס

שזאב, אזרח פקיסטני, פותה להגיע לבנגקוק שם הובטחה לו משרה נחשבת בתחום התמיכה התכנית, אך כשהגיע לכתובת היעד הוא הוכה, דרכונו ומכשיר הטלפון שלו נלקחו ממנו והוא הוסע במשך שעות מעבר בגבול למיאנמר השכנה, שם מצא את עצמו על רצפת הבטון של מתחם צפוף ומלא בחטופים כמוהו.

"בהתחלה סירבתי לשתף פעולה. סירבתי לעבוד. כשסירבתי, הם עינו אותי. הם קשרו את שתי ידי למוט ברזל והיכו אותי. כזה לא עזר, הם התחילו לתת לי מכות חשמל. אחר כ הם מכרו אותי למתחם אחר שכזה. הם אמרו שאני עובד גרוע, וקיבלו 10,000 דולר עלי. הכסף החליף ידיים מולי", מספר שזאב ל"גרדיאן" הבריטי. באופן יחסי, היה לו מזל, זמן לא רב אחרי שנמכר בשנית, כוחות של המורדים שחררו אותו ומסרו אותו לידי צבא תאילנד.

מורד במיאנמר לצד משוחררים ממחנה עבודה,

יחד עם שזאב, באותה קבוצה, אזרח פקיסטני אחר סיפר על האכזריות של המשעבדים. "הם מענישים אנשים כמו חיות. מענים אותנו ללא שום סיבה", מספר סלמאן. באותה קבוצה של הפקיסטנים נמצאו חטופים מברזיל, סין, קמבודיה, מלזיה, סרי לנקה, נפאל, קניה, אריתראה, ניגריה, בנגלדש ואוגנדה. על גופם של כולם תועדו חבורות ופצעים פתוחים, מעינויים והתעללות. את "מפעלי הרמאות" מפעילות כנופיות פשע ממיאנמר בשעה שהן המורדים והן השלטון מעדיפים להעלים עין מהמעשים ולהילחם אלו באו.

מחנות העבודה במיאנמר עלו לכותרות בחודש ינואר, כשזמר סיני מוכר בשם וונג שינג, נחטף על ידי סוחרי אדם במהלך ביקור בתאילנד. הדבר הוביל לפעולה חשאית של שירות הביטחון הסיני בתוך מיאנמר, שהביאה לבסוף לשחרורו המתוקשר של הזמר. במשטרת תאילנד מעריכים כי בין 80 ל-120 אלף בני אדם מוחזקים בתנאים של עבדות במחנות הרשת הללו בשטחה של מיאנמר.

חטופים במחנה רמאות רשת במיאנמר, צילום: איי.אף.פי

החוטפים מצפים מהמשועבדים לספק להם 10,000 דולרים ביום באמצעות הונאת כרטיסי אשראי ברשתות החברתיות וכשהחטופים לא מצליחים להגיע ליעד הבלתי אפשרי, הם מוכים ומושפלים, עיתים על ידי אנשי הצוות שלהם עצמם. כעת, כשהסיוט הסתיים עבור אלפים ששוחררו על ידי הצבא התאילנדי, עשרות אלפים נוספים עדיין נמקים במחנות העבודה האכזריים בעומק מיאנמר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...