"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הגנה על נשים מפני גברים רמאים? חוק חדש בהודו מעורר סערה

גברים שמבטיחים לנשים להינשא כדי שיסכימו לקיים עימם יחסי מין, ולבסוף לא מתחתנים איתן - עלולים להיענש • העונש יכול להגיע עד 10 שנות מאסר וקנס

,עודכן
0השמעה
חתונה הודית. צילום: Istock

חוק חדש בהודו מעורר מחלוקת ציבורית:גברים שמבטיחים לנשים להינשא כדי שיסכימו לקיים עימם יחסי מין, ולבסוף לא מתחתנים איתן - עלולים להיענש. העונש יכול להגיע עד 10 שנות מאסר וקנס.

החוק החדש נועד להתמודד עם תופעה רחבה של ניצול מיני של נשים, אשר רבות מהן טוענות כי גברים פיתו אותן להיכנס למערכות יחסים מיניות בהבטחות לנישואים שלא התממשו. הנושא, אשר הגיע רבות לבתי המשפט, מעורר שאלות רבות לגבי יישומו והאם הוא עשוי להוביל לפרידות של זוגות, ללא קשר לפעולה פלילית ממשית.

ראש ממשלת הודו,צילום: EPA

יש כמובן מי שטוענים כי הקריטריונים בחוק נותרו מעורפלים ולא ברורים. במקרה של סעיף 69, לפיו עבירה זו מוגדרת כהבטחת נישואין ללא כוונה אמיתית לקיים אותה או שימוש בשקרים, מעלה שאלות לגבי איך ניתן להוכיח את כוונותיו של הגבר במקרים אלו בבית המשפט.

פסקי דין מהעבר משקפים את הבלבול הקיים גם במערכת המשפט. בשנת 2019 פסק בית המשפט העליון של הודו בשני מקרים דומים החלטות שונות, כשהוא קבע במקרה אחד כי הבטחה שנשברה אינה שקולה להבטחה שקרית לנישואין, ובמקרה אחר הוא אישר הרשעה באונס על סמך הבטחת נישואין שהופרה.

למרות שהחוק החדש מבדיל בין מקרים של "הבטחת נישואין" לבין עבירות אונס אחרות, הוא מציב אתגרים משפטיים נוספים.

חתונה הודית,

מבקרי החוק מעלים גם שאלות נוספות, כמו כיצד תופעל האכיפה, במיוחד כאשר הנאשם עלול להסתיר את כוונותיו האמיתיות. יש גם מי שמביעים חשש שהחוק עלול להוביל לניצול לרעה, ולהפוך לכלי בידי נשים שירצו להפליל גברים על בסיס הבטחות נישואין שלא התקיימו.

למרות התנגדותם של צעירים רבים המצביעים על שינוי העמדות בחברה כלפי מערכות יחסים לפני נישואין, החוק נועד להעניק לנשים הגנה והכרה בכך שנפגעו במצבים של ניצול מיני.

עם זאת, יש הטוענים כי החוק אינו מתאים למציאות החברתית המתפתחת, שבה מסורות נישואין משתנות ועמדות שמרניות כלפי מין ודייטים הופכות ליותר פתוחות. אך ישנם רבים המאמינים שהוא עלול גם לפגוע בזכויות הגברים ולהוביל לאי-צדק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר