"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"אתגר לשלטונו של נתניהו": בעולם מדווחים על החלטת בית המשפט בשאלת גיוס החרדים
כלי תקשורת ברחבי העולם דיווחו בהרחבה על סוגיית גיוס החרדים לשירות בצה"ל • כלי תקשורת רבים הקדישו מלל רב במטרה להסביר לקוראים את המצב החברתי והדתי המורכב בישראל
כותרות בכלי תקשורת ברחבי העולם על גיוס חרדים. צילום: צילו םמסך

"אתגר לשלטונו של נתניהו": בעולם מדווחים על החלטת בית המשפט בשאלת גיוס החרדים

כלי תקשורת ברחבי העולם דיווחו בהרחבה על סוגיית גיוס החרדים לשירות בצה"ל • כלי תקשורת רבים הקדישו מלל רב במטרה להסביר לקוראים את המצב החברתי והדתי המורכב בישראל

נטע בר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

כלי תקשורת ברחבי העולם התייחסו היום (שלישי) להחלטת בית המשפט העליון בישראל על גיוס חרדים לצה"ל ברוב גורף של תשעה שופטים.

העיתון האמריקני הנודע "ניו יורק טיימס" דיווח: "בהחלטה גורפת, תשעה שופטים סברו כי אין שום בסיס חוקי לפטור ארוך השנים משירות צבאי שניתן לסטודנטים דתיים אולטרה אורתודוקסים רבים. בהיעדר חוק שמבדיל בין תלמידי הסמינרים וגברים אחרים בגיל גיוס, בית המשפט פסק כי חוקי גיוס החובה של המדינה חלים גם על המיעוט החרדי".

עבור רוב כלי התקשורת בעולם, הצורך להסביר את מערכת היחסים המורכבת בין החרדים למדינת ישראל ואת המעמד המיוחד שנוצר עבור בני הישיבות לאורך השנים הביא להסברים רבים בגוף הכתבות. "בישראל, הצבא מתואר לעיתים רבות כ'צבא העם' והפטור הנרחב שמקבלים גברים יהודים אולטרה-אורתודוקסים הפכה לנקודת מחלוקת במשך עשורים", הוסבר בכתבה בנושא ברשת החדשות הבריטית בי.בי.סי.

בעיתון ההודי "הינדו" הקדישו הסבר מקיף על המבנה החברתי דתי בישראל: "גברים אולטרה אורתודוקסים בישראל רואים בלימוד דתי במשרה מלאה את חלקם בהגנה על מדינת ישראל. רבים מהם חוששים שמגע גדול יותר עם החברה החילונית דרך השירות הצבאי ירחיק את המאמינים מהישמעות אדוקה לחוקי הדת. הגברים החרדים לומדים בסמינרים מיוחדים שמתמקדים כמעט אך ורק בלימודים דתיים, עם מעט מאוד התייחסות לנושאים כמו מתמטיקה, אנגלית או מדע. מבקרים רבים טוענים כי הם לא מוענים לשירות צבאי או בכלל לכניסה לכוח העבודה בחברה החילונית".

שידור ברשת "אל ערביה" בנושא גיוס החרדים, צילום: ללא



גם בעולם הערבי התייחסו להחלטת בית המשפט. באתר החדשות האמירותית "אל ערביה" בחרו למסגר את החלטת בית המשפט כ"אתגר נוסף לשלטונו של ראש הממשלה נתניהו". "הדרישה הזו של בית המשפט פותחת דלת לנושא חדש – ישן שראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה להתחמק ממנו זמן רב ומשקיפים במדינה סבורים שמדובר במהלך שנועד לרצות את הימין הקיצוני בישראל", נכתב.

גם בסוכנות הידיעות הטורקית "אנדולו" בחרו למסגר את ההחלטה באופן פוליטי ובחרו להתמקד במחאה הארוכה של הציבור החרדי נגד הגיוס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...