תחקיר שנערך על ידי "הג'רוזלם פוסט" ומספר מקורות נוספים חושף מה שנראה כרשת של כמה ארגונים דרום אפריקאיים וחברות קש המעורבות עמוקות במימון פעילויות חמאס באמצעות קרן אל-קודס, קבוצה בינלאומית שאושרה על ידי ארה"ב והוצאה מחוץ לחוק בישראל, באמצעות חשבונות הרשומים בבנקים מקומיים ומרכזיים בדרום אפריקה: Standard Bank, Nedbank ו- Absa.
הקרן הוקמה בביירות בשנת 2001 על ידי אנשי חמאס כדי לגייס כספים לארגון הטרור במסווה של צדקה. לפי משרד האוצר האמריקני, הנהגת חמאס מנהלת את ענייני הקרן באמצעות פעילי טרור המכהנים בדירקטוריון ובוועדות מנהליות אחרות, בעוד שכל המסמכים, התוכניות, התקציבים והפרויקטים מנוסחים על ידי פקידי חמאס.
המושך בחוטים: איש עסקים תימני
בנוסף, כמה בכירים בארגון הטרור, ביניהם מוסא אבו מרזוק ואוסאמה חמדאן, כיהנו במועצת הנאמנים של קרן אל-קודס.
הקרן הינה חלק מהרשת הענפה של ארגונים המזוהים עם "האחים המוסלמים" ובראשה עמד עד לאחרונה השייח' יוסף אל-קרדאווי, חוקר אסלאמי בולט בעולם הסוני, ששמו עלה לכותרות לאחר שפרסם פסיקה משפטית שתומכת בפיגועי התאבדות. כיום עומד בראש הקרן חמיד בן עבדאללה אל-אחמר, איש עסקים תימני המתגורר בטורקיה.
עוד ב-2012 ארה"ב הטילה סנקציות על הקרן בטענה כי הם "פועלים מטעם החמאס". הסנקציות כללו הקפאת כל נכס המוחזק על ידי הקרן בסמכות השיפוט של ארה"ב, ואיסור על כל אזרח אמריקני לעשות איתם עסקים.
חרף הסנקציות של ארה"ב וישראל, הקרן ממשיכה בפעילותה ברחבי העולם וכוללת כשלושה עשר סניפים במדינות שונות, לעיתים בשמות שונים. הארגון עצמו מתגאה בפעילות גיוס הכספים שלו, בטענה שהכספים יועברו לנזקקים בעזה.
בדרום אפריקה, הקרן פועלת באופן מוצהר באמצעות ארגון רשום בשם "Al-Quds Foundation SA", שבאתר שהוא מנהל נכתב באופן גלוי שהוא "סניף של קרן 'אל-קודס'". הסניף הדרום אפריקני אף מתגאה בפעילות גיוס הכספים שלו לכאורה עבור תושבי עזה.
באתר הקרן מופיע השייח איברהים גבריאלס כמנהלו של הסניף מאז 2019. לפני כן, גבריאלס היה הנשיא של המועצה המשפטית המוסלמית של דרום אפריקה (MJC).
לפי מרכז המידע למודיעין וטרור מאיר עמית, המועצה מהווה חלק מ-Union of Good - ארגון גג המורכב מיותר מ-50 ארגוני צדקה לכאורה ברחבי העולם שעוסקים בגיוס כספים ומימון לפעילות חמאס - גם קבוצה זו הוצאה בשנת 2008 מחוץ לחוק האמריקני.
דרך הפעולה: הסוואה ארגונית
אם לא די בכך, בשנת 2017 נפגש גבריאלס עם משלחת חמאס בראשות חברי הלשכה המדינית של הארגון ובשנת 2011 נפגש עם מנהיג חמאס איסמעיל הנייה בעזה. בנוסף, בשנת 2008, ביקר גבריאלס בישראל ונפגש עם מנהיג הסניף הצפוני של התנועה האסלאמית, ראאד סלאח.
עם זאת, נראה כי הסניף הדרום אפריקאי של קרן אלקודס עמד בפני מעין מחסום בכל הנוגע להעברת כספים לחמאס. לדברי מקור המעורה בפרטים, ישנן כמה בעיות בחשבון הבנק של הסניף שרשום בבנק "Absa".
כדי לעקוף את המכשול שהציב הבנק ולקבל את הכספים מחו"ל, הם השתמשו בחשבון השייך לקרן אחרת בשם "בית אל-מקדס" - שמנהלת את חשבונה ב"סטנדרט בנק".
המסווה הארגוני שייצר הסניף הדרום אפריקני נחשף כבר באוקטובר 2023, אז פרסם כרזה שבה ביקש להעביר כספים לתרומה ושם ציין את פרטי החשבון של הקרן "בית אלמקדס".
למרות שקרן זו טוענת שהיא עמותה רשומה - אף ארגון לא נמצא תחת השם הזה ברשומות הרשמיות, וגם חיפוש מקוון לא מעלה תוצאות רלוונטיות מלבד דף פייסבוק ריק. כך שלא ניתן למצוא מידע לגבי פעילותה של "בית אלמקדס", מייסדיה או עובדיה.
בנתיב מימון נוסף לסניף הדרום-אפריקני של קרן "אל-קודס", מפעילה קרן "בית אלמקדס" חשבון בנק נוסף בבנק אחר העונה לשם "נדבנק" ובו היא מעבירה כספים ישירות לסניף.
פרט מעניין נוסף שראוי להזכיר בהקשר נתיבי המימון הוא ששלושת הבנקים שמעורבים שפעילותה של קרן "אל-קודס" מדורגים בתוך ארבעת הבנקים המובילים בדרום אפריקה בשווי נכסים. "סטנדרט בנק" עומד בראש הרשימה.
בדף הפייסבוק של "בית אל-מקדס" כאמור, לא ניתן למצוא מידע רב. אולם, כן ניתן למצוא הפצה של תיאוריות קונספירציה אנטישמיות וייחוס של ציטוטים כוזבים של מנהיגים ישראלים בנוגע למזימות לכאורה שתכננו לגבי ירושלים.
במילים אחרות, קרן "בית אל-מקדס" מספקת מסווה לקרן "אל-קודס" ומשמשת כפרוקסי שלה, במסגרת מאמציה להעביר כספים דרך החשבונות שלה ב"סטנדרט בנק" ו"נדבנק", וכך בעצם להתגבר על החסמים שהציבו עליהם בחשבון הבנק ב-"Absa".
אל-אחמר, מי שכאמור עומד היום בראש הקרן, הוא שאחראי לכל הפעלת העסקאות מדרום אפריקה ועד למרכזה בלבנון - כך לפי מקורות. במקביל לעסקיו הרבים, אל-אחמר הוא תומך נלהב של ארגוני טרור.
ב-8 באוקטובר, יום לאחר הטבח שביצע חמאס, הוא קרא לחות'ים בתימן להעניק סיוע לפלשתינים בעזה "לעבור מהצהרות למעשים של תמיכה במאבק". כמו כן, ב-2006 בירך אל-אחמאר את חמאס על ניצחונו בעזה בבחירות.
ב"נדבנק" לא הסכימו לאשר את המידע, בשל חיסיון בנקאי-לקוח, האם קרן "בית אלמקדס" היא אכן לקוחה של הבנק. בתגובה הם מסרו: "ל'נדבנק' יש תוכנית מקיפה לניהול סיכונים שתואמת לסטנדרטים הבינלאומיים למאבק בהלבנת הון ומימון והפצה של טרור".
כמו כן, הוסיפו כי "'נדבנק' מצייתת בקפדנות לסנקציות ולחקיקה שקשורה במאבק זה ובמידה ויוודע לבנק כל פעילות בלתי-חוקית או חשודה בחשבונות של לקוחות - הבנק לא יהסס לנקוט בפעולות הנדרשות בהתאם לחקיקה הרלוונטית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו