מדגמים בתום יום הבחירות הדרמטי בפולין מלמדים: מפלגת "חוק וצדק" זכתה כצפוי ברוב, אולם יריביה צברו הישגים שמאפשרים להם תאורטית להקים קואליציה במקומה.
על פי המדגם של IPSOS עבור ערוץ הטלוויזיה TVN24, חוק וצדק הימנית-פופוליסטית זכתה ב-36.8% מהקולות – קצת פחות מהסקרים האחרונים. יריבתה העיקרית "הפלטפורמה האזרחית" של מרכז-ימין צברה לפי המדגם 31.6% - כאחוז וחצי יותר מבסקרים האחרונים. מפלגת "הדרך השלישית" של מרכז-ימין קיבלה 13% ומפלגת השמאל קיבלה 8.6% - כאחוז חצי פחות מהסקרים האחרונים. לפי המדגם, מפלגת ה"קונפדרציה" הימנית קיצונית זכתה ב-6.2%.
🇵🇱#Poland, parliamentary election exit poll:
ZP (PiS): 36,8 %
KO: 31,6 %
PL2050-PSL: 13 %
Lewica: 8,6 %
Konf: 6,2 %
...According to this exit poll, the opposition (KO-PSL-P2050-Lewica) would have a majority.
Ipsos,#Wybory2023 pic.twitter.com/F9S1Bv4cZa
— World Elects (@ElectsWorld) October 15, 2023
הבחירות נערכו לבית התחתון של הפרלמנט (הסיים), שבו 460 מושבים, ולבית העליון (הסנאט), שבו 100 מושבים.
"הזדמנות האחרונה להחזיר את שלטון החוק"
מפלגת "חוק וצדק" הימנית-פופוליסטית שאפה לזכות בבחירות בפעם השלישית ברציפות. היא מציגה עצמה כמגינה על הערכים המסורתיים והשמרניים מפני האליטות הליברליות בוורשה ובבריסל. תחת שלטון המפלגה, ידעה פולין ירידה בעוני, אולם גם האינפלציה גאתה ומשבר דיור.
פולין בראשות "חוק וצדק" גם נמצאת בעימות מתמשך עם האיחוד האירופי סביב סוגיות של שלטון החוק והפרדת הרשויות לאחר הרפורמה המשפטית השנויה במחלוקת. פולין הייתה אחת מבעלות הברית היציבות והמחויבות ביותר של אוקראינה במלחמה נגד רוסיה, קלטה יותר מ-1.5 מיליון פליטים אוקראינים ושימשה כשער להעברת נשק לקייב.
עם זאת, לאחרונה – ולא מעט על רקע הבחירות – נרשמו חיכוכים בין וורשה לקייב בסוגיות של ייצוא החיטה האוקראינית, שהיה לצנינים בעיני החקלאים הפולנים – חלק ניכר מהבסיס האלקטורלי של "חוק וצדק".
תחת השלטון הנוכחי, פולין אסרה כמעט כליל על הפלות והחלה לפעול נגד קהילת הלהט"ב. "הומוסקסואליות היא איום על הזהות הפולנית, על האומה שלנו, על קיומה ולכן גם קיום המדינה הפולנית", אמר יארוסלב קצ'ינסקי, האיש החזק במפלגה עוד ב-2019.
"הפלטפורמה האזרחית" – מפלגת מרכז-ימין - בראשות דונלד טוסק התמודדה עם מצע ליברלי ופרו-אירופי, והבטיחה לבטל את השינויים האנטי-דמוקרטיים, כלשונם, שהונהגו בשנים האחרונות. במפלגה מתארים עוד ניצחון של "חוק וצדק" כסכנה קיומית לדמוקרטיה הפולנית, לאחר שהמפלגה השלטת כבר השתלטה על גופי השידור הציבוריים וניצלה אותם לקמפיין בלתי-פוסק נגד "הפלטפורמה".
בניסיון להוציא את תומכיה בשיעורים גבוהים לקלפיות, הצמידה "חוק וצדק" גם משאל עם בשאלות רגישות כמו קליטת מהגרים. ארגוני זכויות אזרח הפנו את תשומת הלב לכך שהשאלות נוסחו באופן מניפולטיבי כמו "האם אתם בעד קליטת אלפי מהגרים לא חוקיים מהמזרח התיכון ומאפריקה" או מה העמדה ביחס "למכירת העושר הלאומי שלנו לישויות זרות".
הקונפדרציה, ברית של ימין קיצוני, עלולה להפוך לכף המאזניים. המפלגה, שאך בקושי נכנסה לסיים (הפרלמנט) בבחירות לפני ארבע שנים, צברה פופולריות. המפלגה קוראת להפחתת מסים ומניעת כל התשלומים הסוציאליים, וכן מתנגדת לסיוע הפולני לאוקראינה. מנהיג ה"קונפדרציה" אמר ב-2019: "אנחנו לא רוצים יהודים, הומואים, הפלות, מסים ולא רוצים את האיחוד האירופי".
שתי מפלגות שצפויות להצטרף ל"פלטפורמה האזרחית" בראשות דונלד טוסק הן מפלגת "השמאל החדש" ו"הדרך השלישית" – מפלגת מרכז, שמורכבת מ"מפלגת העם הפולני" החקלאית ומ"פולין 2050" המרכז-ימנית.
פרופ' אדית זגוט-פזי'בילסקה מהאקדמיה הפולנית למדעים אמרה כי לדעתה הבחירות הן מבחן אם פולין עוצרת את ההידרדרות בדמוקרטיה או "שמצטרפת להונגריה במועדון האוטוקרטיות האלקטורליות".
"זו עלולה להיות הזדמנות האחרונה להחזיר את שלטון החוק", אמרה ל"גרדיאן". לדבריה, בגלל החשיבות של פולין בסיוע לאוקראינה, "האיחוד האירופי אף יכול להעלים עין אם 'חוק וצדק' תישאר בשלטון כדי לא להעמיק את העימות עם ורשה. אבל יהיו לכך השלכות מרחיקות לכת לכל הנוף הדמוקרטי באיחוד".
עם פרסום המדגמים, התייצב ראש מפלגת האופוזיציה הראשית, דונלד טוסק, והכריז על ניצחון. "העת הרעה הגיעה לקצה, זהו סיום שלטונה של 'חוק וצדק'. עשינו זאת!" טוסק הוסיף: "זכינו בדמוקרטיה, זכינו בחירות, זכינו בפולין החופשית האהובה שלנו. היום הזה ייזכר כיום לידתה של פולין מחדש".
עם זאת, יש לזכור שמדובר עדיין רק במדגמים ולא בתוצאות האמת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו