"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"צפון קוריאה של אפריקה": משטר האימים שגרם לעימותים בתל אביב
גיוס כפוי למשך תקופה בלתי מוגבלת לצבא, כליאה, עינויים ואונס הם רק חלק מהפרות זכויות האדם של השלטון באסמרה • המשטר מנסה לשלוט ביד רמה גם בקהילות הגולות
מחאת האריתראים בת"א. צילום: קוקו
אריתריאה: פרופיל

"צפון קוריאה של אפריקה": משטר האימים שגרם לעימותים בתל אביב

גיוס כפוי למשך תקופה בלתי מוגבלת לצבא, כליאה, עינויים ואונס הם רק חלק מהפרות זכויות האדם של השלטון באסמרה • המשטר מנסה לשלוט ביד רמה גם בקהילות הגולות

נטע בר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מחאת מתנגדי המשטר האריתריאי הפכה היום (שבת) למהומות אלימות חסרות תקדים בתל אביב, לאחר שהמוחים התפרצו לאירוע של שגרירות המדינה והתעמתו עם כוחות המשטרה.

אלימות קשה%3A שוטרים בורחים ממפגינים ומבצעים ירי באוויר

מתנגדי המשטר זעמו על חגיגה ראוותנית שקיימה השגרירות לציון יום העצמאות האריתריאי באולם אירועים בדרום העיר, שעה שתושבי המדינה סובלים תחת דיכוי פוליטי כבד.

מומחים בינלאומיים כינו את אריתריאה "צפון קוריאה של אפריקה". המדינה נמצאת במקום השלישי מהסוף במדד חופש העיתונות העולמי, ומתחתיה רק צפון קוריאה והרפובליקה המרכז-אפריקנית. תושבים שנמלטו מהמדינה העידו כי כל סימן קטן ביותר של התנגדות למשטר גורר כליאה, אלימות ואף מוות.

מחאת האריתראים בת"א, צילום: קוקו

אריתריאה נפרדה ב-1993 מאתיופיה לאחר מלחמת עצמאות ממושכת. כנגזרת למצב הלחימה, הנהיגה אריתריאה שיטה של גיוס לצבא בכפייה - וללא הגבלת זמן.

דו"ח של האו"ם שפורסם בחודש שעבר חשף את עומק ההתעללות שעוברים מגויסי הצבא האריתריאי. על פי המסמך, שחובר על ידי ועדת חוקרים עצמאית, סרבני גיוס עוברים עינויים והוצאות להורג בבסיסים יעודיים. המגויסים נשלחים לעבודות כפייה ארוכות בסלילת כבישים ובניית בסיסי צבא, ורבים מהם סובלים מרעב ואלימות מינית מצד הממונים עליהם.

גם אלו שנשלחים ליחידות הצבא משמשים לעיתים קרובות משרתים של מפקדיהם ומנוצלים לטובת רווחים אישיים של בכירים במנגנון הצבאי. המגויסים, בניגוד לחברי האליטה השלטת של מפלגתו של הרודן איסאייס אפוורקי, נאלצים למצוא דרכים לקיים את עצמם במהלך שירותם הצבאי ועשרות אלפים מהם נמלטים מהמדינה. הדו"ח מצא כי השירות הצבאי הכפוי הוא הסיבה המרכזית לבריחה של פליטים מהמדינה.

מחאת האריתריאים בת"א, צילום: קוקו

אך הדיכוי של המשטר באסמרה לא נגמר בגבולותיה אריתריאה. בשנת 2020 פרסמו כלי תקשורת בגרמניה סדרה של תחקירים על מנגנוני השליטה של אסמרה בקרב קהילות התפוצה האריתריאית ברחבי העולם. מהתחקירים עולה כי נציגים של המשטר מצליחים לגבות מיסים ודמי חסות ולאיים על אריתריאים גולים בגורל משפחותיהם שנשארו במדינה. הניסיונות לשלוט באזרחי המדינה בתפוצות, בעיקר במדינות סקנדינביה ובקנדה, הדליקו מאבק שהולך ומקצין עם מתנגדי המשטר, שחשים שהם נלחמים על חייהם גם בנכר. מאז הסכם השלום עם אתיופיה שנחתם בשנת 2018, רבים מבני הקהילה הגולים ייחלו לשינוי ברמת הדיכוי הפוליטי במדינה - תקוות שעד כה נכזבו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...