איבה עדתית וסיוע של חיזבאללה למורדים: למה הצטרפה מרוקו לפסגה נגד איראן?

הפסגה עם שרי החוץ של מדינות ערב, הנערכת היום בשדה בוקר, שואפת להפגין חזית אחידה מול איראן. מלבד האיום שבתוכנית הגרעין, מדינות רבות במזרח התיכון, ביניהן ישראל, מתמודדות עם פעולות טרור של מיליציות וארגונים המקבלים סיוע וחימוש מטהרן.

רק ביום שישי תקפה המיליציה החות'ית שורה של מתקני נפט בסעודיה, והובילה לזינוק במחירים בשוק העולמי. אך אם לכולם ברור הקשר של ישראל ושל מדינות המפרץ לאיום האיראני, לא ברור על פניו הקשר של מרוקו לפסגה שמתמקדת במדינה הרחוקה ממנה אלפי קילומטרים.

היחסים בין מרוקו לאיראן חוו פריחה בימי השאה הפרסי רזא פהלווי. בראש שתי המדינות עמדו אז מונרכים פרו-מערביים, שניהלו קשרים חמימים עם ארצות הברית. אלא שב-1979 חלה תפנית ביחסי טהרן-רבאט עם המהפכה האסלאמית. המלך חסן השני גינה את מנהיג הדת שתפסו את השלטון ואף אירח לזמן מה את השאה הגולה.

בשנות ה-80 חלה הידרדרות משמעותית ביחסים כאשר בטהרן הכירו באופן רשמי בתביעה של חזית הפוליסריו להקמת מדינה עצמאית בסהרה המערבית. מרוקו תובעת ריבונות על אזור זה ומציעה להקים בהם אוטונומיה, בניגוד לחזית הפוליסריו שנלחמת להקמת מדינה נפרדת. ארה"ב הכירה בריבונות של מרוקו על סהרה המערבית בתמורה לחידוש היחסים עם ישראל בשנת 2020.

בין המדינות קיימת גם איבה עדתית. בעוד שהאייתוללות ראו עצמם כמנהיגי האסלאם השיעי, מלכי מרוקו מחזיקים בתואר אמיר אל-מואמנין ורואים עצמם כמנהיגי האסלאם הסוני. לא בכדי, ב-2009 מרוקו הביעה סולידריות עם בחריין כשבכירים איראנים התייחסו אל הממלכה בתור פרובינציה נוספת של איראן. ברבאט אף האשימו את טהרן בפעילויות מיסיונריות של השגרירות האיראנית, ובתמיכה עקיפה בחזית הפוליסריו.

ב-2014 מרוקו ואיראן חידשו את היחסים ושנה לאחר מכן הוצבו שגרירים במדינות. ואולם, ההתחממות הזאת הייתה זמנית ומרוקו ניתקה שוב את היחסים שלה עם איראן ב-1 במאי 2018, תוך שהיא סוגרת את השגרירות האיראנית בראבט ומגרשת את השגריר.

הפעם המשבר פרץ בעיקר לאור האשמת איראן בתמיכה בחזית הפוליסריו בסהרה המערבית. שר החוץ המרוקני נאסר בוריטה, שמבקר בפסגה בישראל, טען באותו זמן כי ארגון הטרור הפרו-איראני חיזבאללה סיפק אימונים צבאיים וכלי נשק לחברים בחזית הפוליסריו דרך השגרירות באלג'יריה.

רק לאחרונה, מועצת שרי החוץ של הליגה הערבית תקפה את איראן בשל מה שתואר כ"חימוש של גורמים בדלניים המאיימים על ביטחונה, יציבותה ושלמותה הטריטוריאלית של מרוקו". המועצה הביעה סולידריות עם מרוקו במאבק שלה מול המעורבות של המשטר האיראני ובעל בריתו חיזבאללה בענייניה הפנימיים.

באותה מועצה, שהובילה סעודיה וחברות בה בין היתר בחריין מצרים ואיחוד האמירויות, הודגש כי "המעשים המסוכנים האלה באים כהמשך לדרך של המשטר האיראני המערער את הביטחון והיציבות האזוריים".