ידידות במבחן: בעלת הברית המפתיעה של ישראל במזה"ת

לאחר מתקפת הטילים הבליסטיים האיראנית על אתרים שונים בארביל, בירת החבל האוטונומי הכורדי בצפון עיראק, נטען ששני בסיסים ישראליים עדיין פעילים בחבל בעל הממשל העצמי. הוצגה דרישה ברורה להביא לפינוים, או שאיראן תפעל צבאית באופן חופשי.

על התוקפנות האיראנית כלפי האוטונומיה הכורדית ועל היחסים המורכבים של ארביל ובגדד אפשר לכתוב תילי תילים של מילים, אך בין שהטענה האיראנית כי ישראל פועלת מתוך שטחי האוטונומיה נכונה ובין שלא - עצם השמעתה מרמז כי יש חיבור מובהק בין הישות המדינית הכורדית בצפון עיראק לישראל, חיבור חריג מאוד בין מיעוט מוסלמי למדינה היהודית.

האוטונומיה הכורדית בצפון עיראק - או הממשל האזורי הכורדי - הוקמה ב־1992, לאחר שבמהלך מלחמת המפרץ ארה"ב הכריזה על שטח אסור לטיסה מעל החלקים הכורדיים של צפון עיראק, דבר שהביא לסילוק כוחותיו של הרודן העיראקי, סדאם חוסיין, מהאזור. מנהיגי המחתרת הכורדית - לוחמי הפשמרגה עזי הנפש - הקימו פרלמנט וממשלה, והעיר ארביל הפכה לבירת החבל.

החבל האוטונומי חווה מלחמת אזרחים מדממת בין 1994 ל־1997 בין שני הפלגים הפוליטיים הכורדיים העיקריים. המלחמה נגמרה בהסדר פוליטי שאפשר מידה מסוימת של יציבות ודמוקרטיה בחבל הארץ. לאחר נפילת משטר סדאם ב־2003, החבל האוטונומי הכורדי הפך לחלק מהפדרציה העיראקית וזכה לאוטונומיה. הדבר הביא לשגשוג כלכלי משמעותי. בניגוד לעיראק, ששקעה במלחמת הכל בכל ובמיתון בלתי נגמר, החבל הכורדי צמח והתפתח.

ניתוק יחסים - והתחממות

הקשר בין המדינה היהודית לכורדים בצפון עיראק נוצר הרבה לפני שאלו זכו במידה כלשהי של אוטונומיה. הקשר החל עוד בשנות ה־60, כשממשלת ישראל שאפה ליצור קואליציה של כוחות לא ערביים במזרח התיכון, כדי להשיג מידה מסוימת של יתרון מול האחדות של מדינות ערב במאבקן בישראל. בסיוע איראני, המוסד חימש ואימן את לוחמיו של מנהיג הכורדים הנודע מוסטפא ברזאני. מנהיגי הכורדים - כולל ברזאני עצמו - הגיעו לביקורים חשאיים בישראל, ונציגים של הצבא והממשלה בישראל הגיעו לצפון עיראק.

הקשר בין המיעוט הכורדי בעיראק לישראל הגיע לשיאו ב־1966, כשכוח של לוחמי הפשמרגה הכורדים הצליח לחסל בכוחות עצמו חטיבה של הצבא העיראקי בקרב מדרום לארביל. ישראל אף הקימה באותה תקופה בית חולים שדה עבור הלוחמים הכורדים שנפצעו.

למרות זאת, ב־1975 איראן ניתקה את יחסיה עם הכורדים, והקשר בין ישראל לכורדים ניתק במידת מה.

למרות ניתוק הקשרים והקשיים שאליהם נקלע המאבק הכורדי לעצמאות, הסנטימנט הפרו־ישראלי בקרב רבים מאנשי ההנהגה הכורדית נותר בעינו - וישראל אף העבירה סיוע הומניטרי לצפון עיראק דרך טורקיה בשנות ה־80.

עם גירוש כוחות סדאם מצפון עיראק החלה התחממות מחודשת ביחסים. ב־2004 מנהיג החבל הכורדי מסעוד ברזאני נפגש עם ראש הממשלה אריאל שרון, והשניים הכריזו על יחסים מסוימים בין האוטונומיה וישראל. ברזאני עצמו אף הצהיר לאחר מכן כי אם עיראק תכונן יחסים עם ישראל, הוא יפעל להקמת קונסוליה ישראלית בארביל. במהלך השנים דיווחים זרים הצביעו על קשר גובר והולך בין ירושלים וארביל, ובמהלך המלחמה בדאעש בין 2014 ל־2017, דווח שישראל סייעה לפשמרגה להיאבק בארגון הטרור.

"שמח על הצלחת ישראל"

לאור האיום הגובר מאיראן, רבים בכורדיסטן העיראקית רואים את הברית עם ישראל כעוד חוליה שתסייע להבטיח את עתיד האוטונומיה, ואולי בעתיד להזניק אותה לעצמאות.

ד"ר מהאדי פראג', מרצה ומומחה ליחסים בינלאומיים מהאוטונומיה הכורדית, אומר: "אנו חולקים המון מאפיינים משותפים. בעבר הכורדים סייעו ליהודים לעלות לארץ, וישראל סייעה לכורדים להילחם בסדאם. כמו כורדים רבים, אני שמח על הצלחת ישראל ומכיר היטב את הסיפור שלה. הייתי רוצה לראות את ישראל מסייעת להביא לפתרון השאלה הלאומית של הכורדים" .