פירמידת הקמח: המלחמה באירופה מאיימת לטלטל את מצרים

רגע לפני שתציין את חודש הרמדאן באפריל, מצרים צפויה להשיק בקרוב שלב נוסף במיזם "קהיר החדשה", הבירה המנהלתית החדשה.

עובדים ראשונים צפויים להגיע עוד החודש למשרדי הממשלה, בעיר שנבנית ממזרח לבירה הנוכחית.

הנשיא, עבד אל־פתאח א־סיסי, אוהב לגזור סרטים אדומים בהשקות נוצצות. מצרים שלו מתפוצצת ממיזמי נדל"ן - מאלכסנדריה ועד חצי האי סיני: כבישים מהירים, ערים חדשות ואיים מלאכותיים. בכל זאת, 103 מיליון בני אדם אמורים לחיות איפשהו. אלא שתוכניות לחוד - ומציאות לחוד.

מיזמי הבנייה מתוקצבים בעשרות מיליארדי דולרים, וככל הנראה ייטיבו עם המעמד הגבוה. בשביל לא לצלול לגירעון תקציבי גדול יותר - מצרים מוכרחה לקצץ בסובסידיות שהיא מחלקת להמונים על לחם ומצרכי מזון אחרים. קהיר אף התחייבה לכך במסגרת הבנות עם קרן המטבע הבינלאומית.

רק לפני כמה שבועות הביע ראש הממשלה המצרי מוסטפא מדבולי שביעות רצון מהמדדים של הכלכלה המצרית, שהציגו עלייה בצמיחה וצמצום שיעור האבטלה ל־7.4%. הנתונים אמנם מסתירים את מיליוני המצרים החיים מתחת לקו העוני, אבל את הקלפים של קהיר טרפה דווקא המלחמה באירופה.

ב־24 בפברואר פלשה רוסיה לאוקראינה וטלטלה את הכלכלה העולמית. שתי המדינות נחשבות יצואניות ענק של קמח וחיטה. בלעדיהן ההיצע יורד והביקוש עולה - יחד עם המחירים. במילים אחרות, מצרים תצטרך להוציא יותר כסף על סובסידיות ללחם - או מנגד, להאיץ את הקיצוץ בסובסידיה כדי לממן את מיזמי הבנייה שלה - דהיינו, להעלות את מחיר הלחם לעניים.

עם המטען הזה נסע בשבוע שעבר א־סיסי לריאד כדי להיפגש עם המלך סלמאן ועם בנו, יורש העצר מוחמד בן סלמאן. הנשיא המצרי סבור שמדינות המפרץ חוות פריחה חסרת תקדים ועשויות לסייע לו.

הפלישה הרוסית הציבה את המדינות האלה במעמד חדש לנוכח העלייה במחירי הנפט. אם בינואר הן הפצירו בממשל ביידן להחזיר את החות'ים לרשימת ארגוני הטרור, לאחר התקפות המל"טים בשטחיהן - כעת בן סלמאן ויורש העצר האמירותי מוחמד בן זאיד מסרבים לקבל טלפונים מנשיא ארה"ב (לפי דיווח ה"וול-סטריט ג'ורנל").

שיחה עם פוטין

האכזבה של מדינות ערב מארה"ב נובעת גם מהתנהלות ממשל ביידן בשיחות הגרעין. אחרי הפגישה של א־סיסי ובן סלמאן, הדגישו השניים כי מדינות האזור חייבות להיות חלק מהסכם, שמוכרח להתייחס לתוכניות של איראן לפיתוח גרעין וטילים בליסטיים.

במסעו לריאד אותת א־סיסי שגם הוא לא מתכוון לשים את מבטחו בממשל ביידן. לראיה, יום לאחר מכן הוא שוחח אף עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. הוא יודע שבמקרה שהעלייה במחירי הלחם תוציא אנשים לרחובות - ארה"ב לא תהיה שם בשבילו. 

א־סיסי מקווה לקבל סיוע מסעודיה גם בגזרה המדינית. לאחרונה הצהיר ראש ממשלת אתיופיה, אבי אחמד, על הפעלת סכר הרנסנס באופן חד־צדדי, חרף השפעתו האפשרית על זרימת נהר הנילוס, שעליו נשענות מצרים וסודאן. השאיפה היא שריאד תוכל ללחוץ על אדיס אבבה לחזור לשולחן המשא ומתן בסוגיית הסכר, לאור הקשרים הכלכליים ההדוקים בין סעודיה לאתיופיה.

אגב, חוסר האמון באמריקנים במזרח התיכון השתקף גם בדיווחים על חוסר היענות של הרשות הפלשתינית לבקשת ארצות הברית לגנות את רוסיה. ברמאללה מאוכזבים מכך שממשל ביידן עדיין לא פתח מחדש את הקונסוליה האמריקנית במזרח ירושלים, או אפילו את השגרירות של אש"ף בוושינגטון.

מכל מקום, ישראל תוכל למנף התפתחויות אלה כדי לחזק את קשריה עם מדינות ערב. החשש מההשפעה על משק המים יכול להיתרגם לשיתוף פעולה בתחום ההתפלה עם קהיר.

נוסף על כך, מהלך מדיני מול המיליציה החות'ית בתימן (למשל, בהגדרתה כארגון טרור) יכול לחזק את הברית עם אבו דאבי ולקדם נורמליזציה עם ריאד. גם מעמדה האיתן יותר של סעודיה בימים אלה, כתוצאה מהתייקרות הנפט, עשוי לדחוף אותה לכיוון זה, חרף הצהרות התמיכה בפתרון שתי המדינות. אם לא בטווח המיידי, לפחות בשנים הקרובות.