המשבר במפרץ הפרסי יכול להפוך להזדמנות אסטרטגית עבור ארה"ב וישראל

איראן המשיכה להתגרות בסוף השבוע במערב, בניסיון להיחלץ ממצוקתה הגוברת, שהיא תוצאה ישירה של פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין והסנקציות שהוטלו על טהרן בעקבותיה.

מעצר מכלית הנפטשנשאה את דגל בריטניה היה צעד נוסף בסדרה מתארכת של פעולות, ובהן פגיעה לפחות בארבע מכליות נפט במפרץ, הפלת המל"ט האמריקני ועקיפת כמות ורמת האורניום המותרת לה להעשרה על פי הסכם הגרעין. מדובר במדיניות איראנית ברורה של הליכה על הסף: פעולות "קטנות" לכאורה, שאף אחת מהן כשלעצמה אינה מצדיקה יציאה למלחמה או מהלך אגרסיבי מנגד, ושמכל אחת מהן יכולה איראן (אם תחליט) לסגת מיידית כדי לצנן את השטח ולמנוע החרפה במתיחות.

מנגד, נחושה איראן לאותת כי תפעל נגד מי שלטעמה פועל נגדה.מעצר המכלית הבריטיתהיה תגובה ישירה למעצר המכלית האיראנית בגיברלטר; אמצעי התקשורת בלונדון תקפו אתמול, ובצדק, את הצי המלכותי על כך שלא סיכל את הפעולה האיראנית, שהיתה כתובה על הקיר, ובכך קלעו את ממשלת בריטניה למשבר דיפלומטי לא רצוי, כשהממלכה נתונה בכאוס פוליטי סביב מאבקי ההנהגה והמאמצים הכושלים להיפרד מאירופה.

אלא שספק אם הפעולה הזאתתשנה את הקו הבריטי(והאירופי) נגד איראן. בלונדון מחפשים פתרון דיפלומטי למשבר, כאשר פרישה מהסכם הגרעין והצטרפות לארה"ב אינן עומדות בשלב זה על הפרק. מנגד, גם התקווה האיראנית כי לונדון תלחץ את וושינגטון לסגת מהסנקציות נועדה להיכזב, כפי שהעידו דבריו התקיפים של הנשיא טראמפ במהלך סוף השבוע. עם זאת, ניכר כי גם ארה"ב אינה מחפשת כעת מלחמה; כאשר שנת הבחירות לנשיאות בפתח - ולמרות תגבור הכוחות במפרץ בטייסת קרב ובמאות חיילים שיוצבו בסעודיה - סביר שעימות צבאי ישיר עם איראן אינו התרחיש המועדף בוושינגטון. מכאן שאם איראן לא תגדיש את סאת הפרות ההסכם והפגיעה באינטרסים מערביים (בדגש על ניסיון אפשרי לחסום לגמרי את מצרי הורמוז), ימשיכו הצדדים לנקוט קו של פעולות קטנות שרטוריקה מתלהמת בצידן, אבל תוך כדי הותרת פתח רחב לשיחות - גלויות או חשאיות - על הסכם גרעין מחודש.

ישראל נמצאת מחוץ להסלמה

ישראל נמצאת בינתיים מחוץ להסלמה הזאת, ובמצב הדברים הקיים עליה להותיר את הובלת המאבק לאמריקנים. ואולם, עליה לוודא שבכל אחד מהתרחישים נשמרים האינטרסים שלה. במקרה של הסלמה אפשרית, טקטית או רחבה, לוודא שהמהלכים הצבאיים לא גולשים מהמפרץ למזרח התיכון ומביאים לעימות צבאי מול חיזבאללה, בגולן או בעזה; ובמקרה של חידוש שיחות הגרעין, לוודא שכל הסכם מחודש יכלול לפחות שלושה מרכיבים: הארכת משך הפיקוח על תוכנית הגרעין של טהרן לעשרות שנים, הגבלת יכולתה של איראן לפתח טילים בליסטיים, וצמצום תעשיית הטרור שאיראן מייצאת לשלל גורמים.

פעילות הטרור הזאת עמדה במוקד תקיפה מסתורית שהתבצעה שלשום נגד מה שדווח כבסיס של מיליציות שיעיות בצפון עיראק. איראן העסיקה בשנים האחרונות עשרות אלפי לוחמים שיעים שגייסה ואימנה במלחמה להצלת משטרו של הנשיא אסד בסוריה. עם סיום המלחמה תכננה איראן להציב את חלקם בגבול עם ישראל, אולם הפעילות הישראלית האינטנסיבית נגד ההתבססות האיראנית בסוריה חייבה את טהרן לשנות את תוכניותיה ולשגר את רוב הלוחמים השיעים לבסיסים בעיראק. גורמים ביטחוניים בארץ הביעו מכך דאגה במהלך השנה האחרונה, מחשש שעל אדמת עיראק יוקמו בסיסי טילים שישמשו בעתיד לפעולות נגד ישראל.

נראה כי מי שפעל סמוך לתיכרית ביקש להקשות את ההתבססות האיראנית גם בעיראק. התקיפה, כך דווח, בוצעה באמצעות מל"טים חמושים; ארה"ב הכחישה כי כוחותיה ביצעו את התקיפה, אולם היא אינה היחידה שמפעילה אמצעי לחימה באזור, מה שעשוי ללמד כי המערכה החשאית והגלויה נגד ההתבססות האיראנית בכוחה להתרחב גם למחוזות חדשים ורחוקים.