"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
חשש: איראן דוהרת לפצצה בחסות הנגיף
בישראל מעריכים: טהרן תנצל את הכאוס העולמי להעשיר אורניום במהירות, כדי להגיע לפצצה גרעינית בסוף 2021 • מתקני הגרעין נותרו ללא פיקוח יעיל
עובדי חיטוי ברחובות העיר נורוז שבאיראן // צילום: רויטרס

חשש: איראן דוהרת לפצצה בחסות הנגיף

בישראל מעריכים: טהרן תנצל את הכאוס העולמי להעשיר אורניום במהירות, כדי להגיע לפצצה גרעינית בסוף 2021 • מתקני הגרעין נותרו ללא פיקוח יעיל

יואב לימור
, עודכן

דאגה בישראל מהאפשרות שאיראן תנצל את העובדה שהקשב העולמי נתון כעת כולו למגיפת הקורונה, ותתקדם בחשאי בפרויקט הגרעין שלה.

איראן היא אחת המדינות שנפגעו יותר מכל מהקורונה. נכון לאתמול דווח בהבאופן רשמיעל 3,036 מתים וכ־48 אלף חולים, אולם ההערכות במערב מדברות על נתוני אמת גבוהים בהרבה.

גורמי מודיעין בישראל סבורים כי המספרים גבוהים פי ארבעה או חמישה מאלה שדווחו, אך לא ברור אם הפער נובע מניסיון הסתרה מכוון מצד השלטונות, או מהבלאגן ששורר במדינה ומהעובדה שבקרב החולים והמתים גם גורמי שלטון ופקידי ממשל רבים.

קבוצת עבודה חשאית

מגיפת הקורונה מקצינה עוד יותר את המשבר שבו נתון השלטון בטהרן. גם כך המצב במדינה קשה מאוד עקב הסנקציותשהטילה ארה"בוהמחיר הכלכלי הכבד שהן גובות מאזרחי איראן. על הרקע הזה, המשבר הנוכחי נתפס כעוד הוכחה לאוזלת ידם של השלטונות, שהשתהו במתן מענה למגיפה וכעת מתקשים להשתלט עליה.

הנשיא רוחאני במתקן גרעין // צילום ארכיון: איי.אף.פי
הנשיא רוחאני במתקן גרעין // צילום ארכיון: איי.אף.פי

גורמי המודיעין הביעו חשש כי המצוקה שבהמצוי השלטוןבטהרן - שהיא אולי הקשה ביותר מאז מהפכת חומייני ב־1979 - עשויה להוביל אותו לחפש דרך לבצר את מעמדו, בתוך הרפובליקה ומול העולם. אחד הנתיבים שהוא עשוי לבחור הוא פרויקט הגרעין, תוך ניצול העובדה שהעולם עסוק כעת במשבר הקורונה.

איראן ממילא כבר הודיעה לאחרונה כי היא לא רואה את עצמה מחויבת עודלהסכם הגרעין, לאחר שארה"ב פרשה ממנו והטילה עליה סנקציות כלכליות נרחבות. כחלק מכך חזרה איראן להעשיר אורניום, ואף צברה מאות קילוגרמים של חומר מועשר ברמה נמוכה, אם כי היא מקפידה להתקדם באיטיות כדי שלא להיתפס כמי ששוברת את הכלים.

באגף המודיעין העריכו בראשית השנה כי אם תמשיך בקצב הזה, תצבור טהרן בתוך כמה חודשים מספיק אורניום מועשר כדי לייצר פצצת גרעין ראשונה, וכי אם לא תיעצר תהיה בידה היכולת להשלים את תהליך ייצור הפצצה בשלהי 2021.

החשש כעת הוא שאיראן תאיץ את התהליכים האלה. על רקע משבר הקורונה נמנעים אנשי הוועדה הבינלאומית לאנרגיה אטומית כמעט מכל פעילות פיקוח על מתקני הגרעין באיראן, ואפשר שאף יחליטו לעזוב בקרוב את המדינה. דבר זה יותיר את המתקנים האיראניים ללא פיקוח אפקטיבי, ויפתח לאיראן נתיב אפשרי להתקדמות לעבר הפצצה.

מהלך נוסף שאיראן עשויה לנקוט הוא הקמת קבוצת עבודה חשאית, שתקדם את פרויקט הגרעין שלה הרחק מעינם הפקוחה של הפקחים ושל גורמי המודיעין בעולם.

בעבר כבר הפעילה איראן קבוצות עבודה כאלה (בעיקר עד 2003), וכעת חוששים שהיא תשוב לפעול בחשאי כדי לנצל את הכאוס העולמי ולהתייצב בסיומו כשהיא קרובה בהרבה ליכולת גרעינית.

האפשרות שאיראן תשעט כעת לעבר הפצצה, הובילה את ישראל להגביר את המעקב המודיעיני אחרי הפעילות הגרעינית באיראן. אפשר להעריך שישראל משתפת בפעילותה זאת גם גורמי מודיעין במערב, כדי לשמר את התיאום העולמי בסוגיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...