"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הלב הלבנוני שלי שבור כבר הרבה זמן
חיזבאללה לקח בשבי מדינה שלמה, תחת חסות איראן • רחובות ביירות נשטפים דם והרס • העולם מביע הזדהות, אבל שותק • אל תתייחסו לזה כאל עוד אסון הומניטרי: תראו בזה קריאת השכמה נואשת • בת ללוחם צד"ל בטור מיוחד
צילום: איי.אף.פי // ההריסות בלבנון

הלב הלבנוני שלי שבור כבר הרבה זמן

חיזבאללה לקח בשבי מדינה שלמה, תחת חסות איראן • רחובות ביירות נשטפים דם והרס • העולם מביע הזדהות, אבל שותק • אל תתייחסו לזה כאל עוד אסון הומניטרי: תראו בזה קריאת השכמה נואשת • בת ללוחם צד"ל בטור מיוחד

הלן נצר אסעד
, עודכן

שוב הטרור מכה במדינה שלי. שוב תמונות הרג במולדת, גופות פזורות בביירות שלי, ורחובותיה נשטפים דם והרס. והעולם שותק. מביע הזדהות, מציע עזרה, אבל שותק.

אני ילידת הכפר עיישיה בדרום לבנון, אבל חייתי שנים רבות גם בביירות. יש לי עדיין משפחה ומכרים שם. העיר הזו זורמת בדמי. מאז האירוע - נותק הקשר. על טלפונים אין מה לדבר, פייסבוק - בקושי. קשה להבין עדיין את עוצמת הנזק, את היקף הפגיעה. אבל הלב מתפוצץ מגעגוע, והפיצוץ בנמל פער מכתש עמוק בלב.

בעצם, הלב הלבנוני שלי שבור כבר הרבה זמן. החברה הלבנונית שוקעת, פריז של המזרח התיכון קורסת. המצוקה הכלכלית והמשברים הפוליטיים השליטו ייאוש. חיזבאללה לקח בשבי מדינה שלמה, תחת חסות איראן. מחסני נשק מתחת לבתי מגורים ומצבורי טילים ברחבי המדינה.

הם הורגים אזרחים, מתנקשים בחיי מתנגדים, מענים מפגינים, ומתנקשים ברוחה ובנשמתה של מדינה שלמה. עם בלי מים ובלי חשמל, בלי כסף, בלי אוויר, בלי עתיד. גוף אכזרי טורף את העם הלבנוני מבפנים, והעם בלבנון נאנק וזועק. בייאושם, הצעירים, ולא רק הם, יוצאים לרחובות. מיואשים מהכלכלה, מהפוליטיקה, מהשחיתות. מסתכנים בתגובה אלימה של המשטר. אין להם מה להפסיד. ואז הגיע הפיצוץ.

עוד בנושא:

בעקבות האסון: ישראל הציעה סיוע ללבנון

אסון הפיצוץ בביירות: ממשלת לבנון הכריזה על מצב חירום לשבועיים

דגל לבנון על בניין עיריית ת"א

אבל מה שקרה הוא לא עוד אסון. כנסייה קורסת על יושביה באמצע תפילה, אב נהרג בדרך לטפל בתינוק, אחים מאבדים את חייהם יחד, אינספור נפגעים בגוף. המחשה איומה להתפרצות אחרת, לפצצה הפנימית שמתקתקת בתוככי המדינה והחברה בלבנון.

אל תתייחסו לזה כאל עוד אסון הומניטרי או תאונה מרובת נפגעים. אל תנתקו את זה מההקשר. תראו בזה איתות בוהק, קריאת השכמה, קריאה נואשת: העם הלבנוני תחת כיבוש פשיסטי של חיזבאללה, והחברה בלבנון זקוקה לעזרת העולם. צעירים שרוצים להתפתח, משפחות שרוצות לפרוח, מבוגרים שרוצים ליהנות מהשנים היפות: חיזבאללה גזל מהם הכל.

את החופש, את השגשוג, את החיים; הם נתונים ללא פחות מאשר כיבוש איראני, והכיבוש הזה רואה בהם בשר תותחים, לא יותר. אם מדינות העולם רוצות באמת לסייע ללבנון, זה לא יהיה רק בהגשת סיוע רפואי או עזרה בשיקום התשתיות. עזרו לעם בלבנון להשתחרר מטבעת החנק האיראנית. זו הדרך היחידה.

הכותבת היא ילידת לבנון, בת למשפחת לוחמי צד"ל, שמתגוררת עם משפחתה בחיפה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...