מצפון ייפתח המשא ומתן: השבוע ישראל ולבנון צפויות לדון בגבול הימי

אחרי מגעים חשאיים על מסגרת המשא ומתן הושגה הסכמה בין ישראל ללבנון בתיווך ארה"ב, וכבר ביום רביעי השיחות צפויות לצאת לדרך במרכז יוניפי"ל בנקורה שבאזור הבינלאומי.

אלא שבימים האחרונים התפרסמו בכלי התקשורת בלבנון דיווחים, שלפיהם המו"מ העקיףעלול להתפוצץ עוד בטרם החל.לפי הדיווחים, ביירות מתנגדת בתוקף כי במשלחת הישראלית למו"מ ישתתפו נציגים בדרגת שר כמו יובל שטייניץ. מנגד, המשלחת הלבנונית לשיחות תכלול קצינים בכירים מצבא לבנון וכן מומחים מטעם הממשלה, ובמדינה דורשים דרגים דומים. בכלי התקשורת בלבנון צוטטו בכירים בממשלת המעבר שטענו כי אחרת "לבנון לא תשתתף במו"מ העקיף". בינתיים, נודע כי מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, יעמוד בראש המשלחת הישראלית.

דיונים על דרג המשלחות בצד, הסוגייה שעל הפרק היא שרטוט הגבול הימי בין המדינות. בעוד לבנון מותחת קו שממשיך את הגבול היבשתי, ישראל לוקחת זווית חדה יותר לכיוון צפון בהתאם לנוהג הבינלאומי, וכך ההפרש בין הקווים יוצר את המשולש הימי שבמחלוקת. לפער יש משמעות רבה לאור הרצון בביירות לפתח את שוק הגז המקומי. שטח המחלוקת, שגודלו 850 קמ"ר, משפיע על תוואי של שלושה אזורים שבהם מעוניינים לחפש גז טבעי. מדובר בשלושה מתוך עשרת האזורים שאליהם חולקו המים הטריטוריאליים של לבנון לקראת מכרזי הגז.

הזמן פועל לרעת הלבנונים. מאז 2013 השתתפו עשרות חברות זרות במכרזים לרכישת זכויות על חיפושי הגז, אך רבות מהן פרשו לנוכח החשש לגבי התוואי. אופטימיות זהירה נרשמה כשלבנון העניקה במכרז ב־2018 רישיונות חיפוש גז לקונסורציוּם החברות "טוטאל" הצרפתית, "אני" האיטלקית ו"נובאטק" הרוסית. אף על פי כן, הקידוחים הראשונים שיצאו לדרך לפני כמה חודשים באזור 4 הצפוני והוודאי יותר, לא העלו דבר.

אם לא די בכך, הפוליטיקה הלבנונית לא מצליחה להיחלץ מהכאוס שאליו נקלעה. בחודש שעבר ויתר השגריר לשעבר בגרמניהמוסטפא אדיבעל הרכבת הממשלה שלא נראית באופק. קדמו לו חסן דיאב, שפרש באוגוסט בעקבות האסון בנמל ביירות, וסעד חרירי, שהתפטר אשתקד לאור המשבר הכלכלי ומחאת ההמונים. בתקופה האחרונה גם מגיפת הקורונה מתפשטת, מניין המתים הגיע ל־414 וסגר מקומי הוטל על 111 ערים וכפרים. סיבות נוספות לחתום את סוגיית הגבול הימי ולהזריק חמצן למה שנותר מהכלכלה.

בעיתון "אל־אח'באר" המקורב לחיזבאללה נטען לאחרונה כי השיחות יעסקו בשלוש סוגיות: שרטוט קו היציאה מהחוף לים, הגבול הימי הדרומי, ובהמשך - אם תושג הסכמה - הגבול היבשתי. גם הנושא האחרון טעון: חלק מהלבנונים מערערים על סדרת נקודות לאורך הקו הכחול, שבהן שבעה כפרים שיעיים שננטשו במלחמת העצמאות ונמצאים מדרום לגבול הבינלאומי.

נקודה משמעותית יותר היא אזור הר דב ("חוות שבעא") שלבנוןדורשת לסגת ממנו,אך ישראל מתייחסת אליו כחלק מהסכסוך עם סוריה. בדיווח נטען כי אמנם יו"ר הפרלמנט נביה ברי הסכים לא להגביל את השיחות בזמן, אך הדבר עלול להסתיים בלחץ על לבנון לוותר לטובת עמדת ישראל. על כן ההעדפה בביירות היא שהמו"מ לא יימרח על פני חודשים.

מקורות לבנוניים מסרו לעיתון האופוזיציוני "אל־ג'נוביה" כי התקיים דיון רציני סביב שמות קציני הצבא שישתתפו בשיחות, כאשר המועמד הבולט היה הטייס בסאם יאסין, שיעמוד בראש המשלחת. יאסין צפוי להחליף את הגנרל בדימוס עבד אל־רחמן שחיתלי, שהוביל את המגעים בשש השנים האחרונות. הבוקר דווח בעיתון "א-שרק אל-אווסט" כי מלבד יאסין, המשלחת תכלול גם את הקצין מאזן בסבוס, המומחה נג'יב מסיחי וראש ענף הדלק וויסאם שבאט.

בשיחות הקודמות בין ישראל ללבנון עלו כמה נוסחאות פשרה, ובהן זו של הדיפלומט האמריקני פרדריק הוף ב־2012. הגבול הזמני שכונה "קו הוף" עבר באמצע המשולש וחילק אותו כך שלבנון תזכה ל־500 קמ"ר וישראל תקבל 360 קמ"ר. למרות זאת, הצד הלבנוני סירב שישראל תקבל נתח כלשהו מהשטח, מה שהוביל להפסקת המו"מ. ואכן, בדברים שאמר לעיתון, טען שחיתלי כי לבנון התבצרה עד כה בעמדותיה. לדבריו, היוזמה הנוכחית היא הישג, שכן ישראל סירבה עד כה להמשיך בדיונים.

חרף החששות, המגעים עם לבנון הם משב רוח מרענן ביחסים בין המדינות. השיחות בשנות ה־80 עם מנהיג הנוצרים בשיר ג'ומאייל הסתיימו במפח נפש, לאחר הסתייגותו של האחרון מכינון יחסים רשמיים וחיסולו בידי מתנקש פרו־סורי - אירוע שהוביל את הפלנגות לטבח במחנות הפליטים הפלשתיניים סברה ושתילה. גם ההסכם הביטחוני שנחתם במאי 1983 בוטל כשנה לאחר מכן בלחץ סורי. מסיבה זו מדובר למעשה במגעים המדיניים המשמעותיים ביותר זה שלושה עשורים, שבמהלכם אירעו שתי מלחמות.