במלכודת של הג'יהאד האסלאמי: עציר אחד ישוחרר, שובת הרעב הקודם מסית ברשת

אחרי האיומים מצד הג'יהאד האסלאמי, הוחלט אמש (שלישי) לשחרר את העציר הביטחוני הישאם אבו הוואש, ששבת רעב במשך 141 יום, במסגרת הבנות בין ישראל והרשות הפלשתינית, כך לפי רשות האסירים. כמובן, אבו הוואש איננו העציר הביטחוני הראשון ששובת רעב. מבט קטן על העציר הקודם, מאהר אל-אח'רס, מלמד על האתגר שעומד מול ישראל בכל הנוגע לעצירים הביטחוניים. 

יותר ממאה ימים שבת העציר המנהלי מאהר עבד אל-לטיף חסן אל-אח'רס עד ששוחרר בנובמבר 2020. עם הגעתו לביתו בכפר סילת א-ז'הר, התקבל אבו אסלאם בקריאות "המוות לישראל, המוות לאמריקה", תוך שהוא מסמן וי של ניצחון בכף ידו. חודשים אחר כך, הבהיר פעיל הג'יהאד האסלאמי כי "האויב הישראלי מבין רק את שפת הכוח", בכל הנוגע לשביתת הרעב שלו. יותר משנתיים מאז שהשתחרר, העציר מסית נגד ישראל ברשת ללא הפרעה.

בחשבון הטוויטר הנושא את שמו, שבו התפרסמו סרטונים של אל-אח'רס, מופיעה גם דמות פלשתינית אחרת שעלתה לכותרות בשנה שעברה. בפרופיל הוא מופיע עם ניזאר בנאת, האופוזיציונר שהוכה למוות על ידי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלשתינית. בנאת, שנרצח בשנה שעברה, נראה באחת התמונות שאל-אח'ראס פרסם, כשהוא מחזיק איתו כרזה של מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה. בסרטון אחר ברשת הוא אף נראה מבקר בסוכת האבלים של מחבל חמאס, שרצח את אליהו קיי ז"ל בפיגוע בירושלים.

בהמשך לכך, לקראת ציון שנתיים לחיסולו של מפקד כוח קודס החודש, אל-אח'רס פרסם סרטון שבו שיבח את קאסם סולימאני ואת הבכיר במיליציות השיעיות בעיראק, אבו אל-מהדי אל-מוהנדיס. "המפקדים סולימאני ואל-מוהנדיס הקריבו את חייהם למען פלשתין וסייעו להתנגדות", אמר פעיל הג'יהאד האסלאמי ושיבח את פעילותם של השניים נגד "הכיבוש האמריקני והכיבוש הציוני". את הקטע מנאומו האחרון של נסראללה, שהתייחס גם לאבו הוואש, אל-אח'רס גם שמח לשתף.

באחד מפרסומיו, מופיעה בתו על רקע פוסטרים של סולימאני ונסראללה. על רקע הפיגוע של מחבל חמאס בירושלים שבו נרצח אליהו קיי ז"ל - אל-אח'רס פרסם תמונה של פאדי אבו שיחדם וכתב: "הלחץ מחולל את הפיצוץ. אנשי ירושלים מגיבים לכיבוש ועמנו הפלשתיני לא יקבל את רביצת הכיבוש על אדמת פלשתין. נתנגד לכובשים".

חזרה לשנת 2020: בימי שביתת הרעב של אל-אח'רס, פעילים פלשתינים וארגוני שמאל בישראל קראו לשחררו בטענה כי קיים חשש לחייו, שאין הצדקה למעצר המנהלי שבו הוא נתון לאור הכחשתו את ההאשמות המיוחסות לו. כשנודע על שחרורו, הגיעו לחדרו בבית החולים חברי כנסת מהרשימה המשותפת. ברשימה הדגישו אז שאת המגעים לשחרורו ניהלה ישראל עם הרשות הפלשתינית, ללא מעורבות נוספת.

אל-אח'רס איננו הפעיל היחיד מהג'יהאד ששבת רעב כדי להשתחרר. ח'דר עדנאן, בכיר בארגון הטרור, השתמש באותה שיטה וגם זכה למטריית הגנה של ארגונים שונים.

השתייכותו של אל-אח'רס לג'יהאד האסלאמי אינה נתונה בספק. בתמונות עם בתו הקטנה, מופיע אל-אח'רס כשצעיף של הג'יהאד האסלאמי מעטר את צווארו. בכרזות לשחרורו הופיע סמל הזרוע הצבאית – פלוגות אל-קודס. ברשימת האסירים של ארגון הטרור באתר הרשמי, צוין תחת שמו המלא כי מדובר ב"אסירנו הגיבור שנכלל בשורות הג'יהאד האסלאמי". ממש כמו במקרה של אבו הוואש, הג'יהאד האסלאמי ארגן הפגנות למען שחרורו ואיים בירי רקטות מעזה במקרה שייפגע.

בפסק הדין של בג"ץ, שדחה את עתירתו, נכתב כך: "נחה דעתנו כי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיב ולפיה 'העותר פעיל ג'יהאד אסלאמי פלשתיני בולט, המעורב בפעילות ארגונית המסכנת את ביטחון האזור, וכן מסית ומתבטא בקיצוניות'". עם זאת, על יתר המידע שהביאו למעצרו בפעם החמישית הוטל חיסיון של מערכת הביטחון.

חמישה מעצרים

למעשה, ביולי 2020 אל-אח'ראס נכנס למעצר בפעם החמישית. פסק הדין של בג"ץ מספטמבר 2020 ציין כי ריצה עונשי מאסר בפועל על עבירות ביטחוניות. 

על פי מקורות פלשתיניים, אבו אסלאם נעצר לראשונה ב-1989 לתקופה של שבעה חודשים, בימי האינתיפאדה הראשונה. המעצר הבא התרחש כבר ב-2004 זמן אינתיפאדת אל-אקצא, כשחוות הבקר שלו ספגה הפסדים. הפעם הוא שהה במעצר במשך שנתיים. ב-2009, אבו אסלאם נעצר בפעם השלישית לתקופה של שנה וארבעה חודשים. 

תשע שנים לאחר מכן, ב-2018, הוא נעצר שוב ל-11 חודשים. אל-אח'רס נתפס אז במחסום בצומת תפוח בעקבות סדרת ביקורים בבתי מחבלים הרוגים ומשפחות של אסירים. עוד נטען אז כי השב"כ האשים אותו בחברות בג'יהאד האסלאמי, בהסתה נגד ישראל ובביצוע פעילות עוינת. כמו כן, נטען שאל-אח'רס נחשב לאחד המנהיגים הבולטים של הג'יהאד האסלאמי במחוז ג'נין.

משבר בחווה

לצד דברים אלה, אל-אח'רס הנמצא בשנות ה-50 לחייו מנהל גם חיים נורמטיביים לכאורה. הוא אב לשישה ילדים מהכפר סילת אל-ז'הר שמדרום לג'נין. וטרם מעצרו בפעם החמישית, הוא עבד בענף החקלאות והחזיק חוות בקר גדולה.

לפני מעצרו האחרון, החווה של אל-אח'רס ספגה הפסדים רבים בעקבות משבר הקורונה. באפריל 2020, אל-אח'ראס הסביר בראיון ל"אל-ערבי אל-ג'דיד" כי בעוד שהוא מחזיק חווה עם הוצאות של עשרות אלפי שקלים, באותה תקופה הוא לא התקרב לכסות אותן בהכנסות. מסיבה זו, מאות בעלי חוות התמודדו במהלך המשבר עם סכנת פשיטת רגל וסגירה. אח'רס אישר כי החווה סבלה במהלך משבר הקורונה את ההפסדים הגדולים ביותר מאז שנוסדה.

באותו ראיון, סיפר אל-אח'רס כי ירש את המקצוע מסבו שעבד בתחום עוד בתקופה העות'מאנית. גם במהלך האינתיפאדה השנייה, החווה סבלה מהפסדים בגלל המצור והמחסומים בדרכים, אך הנזק ממשבר הקורונה גדול הרבה יותר. הסיבה לכך, היא שכוח הקנייה של רוב התושבים הצטמצם דרמטית.

הפער הזה, שבין חייהם האישיים של הפעילים המזוהים עם הג'יהאד האסלאמי ובין ההסתה שלהם ברשת ופעילותם הסמויה מהעין, מייצר אתגר למערכת הביטחון. מצד אחד, הפעילים מנצלים את הרשתות החברתיות כדי לעודד אלימות, ונחשדים במעורבות בפעילות טרור. מצד שני, כשהם נעצרים, הם יכולים להתחיל בשביתת רעב שבה יתסיסו את השטח עוד יותר, בעוד שהם מוצגים בתקשורת הבינלאומית כמי שישראל מתנכלת להם ללא סיבה אמיתית.