סעודיה עדיין חולמת על הכרעה בתימן

לאחרונה מתנהלים קרבות עזים בסביבתו של אחד ממעוזי המפתח במלחמה בתימן שנמשכת כבר כשבע שנים והובילה לקטסטרופה של רבבות ילדי רעבים, אינספור עקורים ומאות אלפי מתים.

במהלך שנות הלחימה נהרגו בעיר מארב אלפי לוחמים ורבים מתושביה נאלצו להימלט על נפשם למחנות במדבר. העיר נמצאת במחוז עשיר בנפט בצפון תימן, רק 120 קילומטרים ממזרח לצנעא, מעוז החות'ים. עובדות אלה הפכו אותה ליעד אסטרטגי של הממשלה הפרו-סעודית בדרום ושל הממשל החות'י הפרו-איראני בצפון.

מי שחשב בספטמבר שהמו"מ בין בכירים סעודים ואיראנים בבגדאד יניב פרי בכל הנוגע למלחמה בתימן, נאלץ להתבדות השבוע לנוכח תקיפה נרחבת על צנעא, שבמהלכה נפגעו גורמים איראנים, כך לטענת ריאד.

האופטימיוּת בטהרן, שלעיתים גבלה בהתמוגגות לשמה כמו בדבריו של האדמירל עלי פדאווי על "אלה שהחלו את המלחמה בתימן ומתחננים כעת להינצל", התחלפה במסרים פסימיים יותר. כך, למשל, דובר משרד החוץ האיראני, ח'טיב זאדה, אמר בנימה של אכזבה כי סבב שיחות חמישי בין הצדדים תלוי בכך שסעודיה תפגין "יותר רצינות", וכי על ריאד להבין שהיגיון המצור על החות'ים והפעלת הלחץ על לבנון לא ישיג תוצאות.

נראה שלמרות ההסתבכות בתימן, סעודיה עדיין מחזיקה במשאלה לאחד את המדינה השסועה מחדש. קודם כל, מפני שהקמתה של מדינה חות'ית תהווה הישג חסר תקדים של איראן. שנית, מפני שמציאות כזו תגרור השלכות אסטרטגיות על הביטחון הלאומי של הממלכה.

לא בכדי סעודיה מוטרדת מ"הבסיס הפרו-איראני" שממנו אפשר לתקוף את מתקני הנפט שלה בעזרת מל"טים ממולכדים. התרחיש של פיגוע מל"טים שממנו חוששים בישראל התממש בסעודיה בגרסה הקיצונית ביותר שלו כאשר כטב"מים תקפו בשנים האחרונות מתקני נפט ושדות תעופה. מעבר לכך, על כף המאזניים מונחת יוקרתו האישית של יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, שמלכתחילה הוביל את כניסתה של הקואליציה הסעודית למלחמה כדי להדוף את החות'ים, שהשתלטו על צנעא ב-2015, ולהחזיר את השלטון הקודם.

כמו כן, יש לציין שמאחורי המלחמה עמד גם רצונו של בן סלמאן לעצב את דמותו כמנהיג ביטחוני אזורי. אולי זו הסיבה לכך שהמשבר בתימן הפך עבור סעודיה לנושא רגיש – מין פיל בחדר שאסור לדבר עליו – כזה שיש לנהוג בו בכפפות של משי. ביטוי לכך היה אפשר לראות רק לאחרונה, כאשר בעקבות ביקורת די אנמית של שר ההסברה הלבנוני על המלחמה פרץ משבר דיפלומטי עם ריאד שגררה איתה את יתר מדינות המפרץ. התסכול של הארמון הלך וגבר במהלך השנים גם לנוכח הנטישה של בעלות בריתה. איחוד האמירויות נסוגה מהמלחמה ב-2019 ובארה"ב, חילופי הממשל הביאו ליחס חדש ומכיל יותר כלפי החות'ים שכבר לא מוגדרים כארגון טרור.

סיבה אחרת לרגליים הקרות של סעודיה מהמגעים בבגדאד קשורה להתנהלות האגריסיבית של איראן. יועץ לשעבר במשרד החוץ הסעודי, סאלם אל-יאמי, הסביר בראיון לרשת "אל-ג'זירה" כי ריאד כבר לא מתלהבת מהשלמת המו"מ עם איראן בגלל כמה הצהרות של גורמים בטהרן ופעולותיה בעיראק, בלבנון ובתימן. נזכיר כי רק בתחילת נובמבר נכשל ניסיון התנקשות בראש ממשלת עיראק מוסטפא כאז'ימי, פעולה שיוחסה למיליציות פרו-איראניות. אל-יאמי ציין בהקשר זה כי איראן מחפשת למעשה כל דרך כדי לשבור את הבידוד האזורי והבין-ערבי שלה.

נוסף לכך, דו"ח שפורסם ב"אקונומיסט" העריך כי לאיראן אין הרבה במה לסייע לסעודיה במשבר בתימן, שכן אין לה שליטה מוחלטת על החות'ים, ומנגד לממלכה הערבית אין מה להציע לה. לעומת זאת, פרשנים תימנים חלוקים בשאלה אם ההשפעה האיראנית על החות'ים מוגבלת או שטהרן מסוגלת ללחוץ עליהם דרך קטיעת אספקת הנשק.

על רקע הדו"ח ב"אקונומיסט" שהעריך גם כי סעודיה הוציאה מיליארדי דולרים על המלחמה, הפרשן התימני, עבד א-נאצר אל-מודע, אמר לאחרונה לרשת האמריקנית "אל-חורה" כי לסעודיה אין כרגע פתרון אסטרטגי ברור לסיום המשבר, אבל אין לה גם ברירה אלא להמשיך להילחם. לטענתו, אמנם הממלכה לא הצליחה להשיג את המטרות שלה במלחמה אבל המשמעות של נסיגה היא שהשכנה מדרום תימסר לחות'ים ולאיראן - מה שייחשב כאסון ביטחוני ומדיני עבורה. 

פרשן תימני אחר, עבד א-סתאר סייף, ציין בפני הרשת האמריקנית כי סעודיה רואה במלחמה גזירת גורל, שכן היא סבורה שהמטרה מאחוריה היא התפשטות של איראן. לדבריו, סעודיה מחפשת נקודת יציאה שתספק לה הגנה מפני השאיפות האיראניות. הוא הסביר כי כישלון המו"מ בין סעודיה לאיראן נובע בין היתר מחוסר הפשרנות של החות'ים, שמאמינים שיש ביכולתם לגרוף הישגים בשטח בקרבות, במיוחד אם ישתלטו על ערים עשירות בנפט כמו מארב.

הפרשן סייף הוסיף כי סעודיה מצידה כבר לא מתנגדת לחלוטין לרעיון שהחות'ים ישלטו בחלקים מתימן, שכן דבר זה הפך לעובדה מוגמרת, אך היא מעוניינת למנוע את התפשטותם ולהבטיח את הגנת גבולותיה. הוא ציין כי היוזמה הסעודית במרץ הכילה אינדיקציות לכך כמו פתיחת קווי תעופה והפסקת אש כלל ארצית, אך החות'ים דרשו הסרה מוחלטת של המצור. לעומת זאת, ייתכן גם שאותה יוזמה הייתה ניסיון סעודי להרדים את המערב ולהשיג מעט לגיטימציה בינלאומית ללחימה שנתקלה בביקורת חריפה.

כך או אחרת, נראה שהן בסעודיה והן בקרב החות'ים מקווים לצבור מומנטום בקרבות מתוך תקווה שכוחותיו של הצד השני יקרסו לגמרי. כך לא יהיה צורך בפשרות כלשהן. אלא שעד כה לא נצפה גורם שובר שוויון, והלחימה צפויה להימשך ללא חזון לפתרון כלשהו.