כשסעודיה מחקה את קטאר ומתעמרת בלבנון

שר ההסברה הלבנוני ג'ורג' קורדאחי עורר סערה תקשורתית שאיש לא צפה בשבועות האחרונים. בתוכנית של רשת "אל-ג'זירה" ששודרה עוד בטרם מונה למיניסטריון חסר הפואנטה, אמר הפוליטיקאי כי סעודיה ואיחוד האמירויות תוקפות את תימן במלחמה חסר תכלית. סרטון מהתוכנית, ששרף את הרשתות החברתיות לאחרונה, הידרדר למשבר דיפלומטי שמטלטל את ארץ הארזים: שגרירים לבנונים גורשו מארבע מדינות, שגרירים של מדינות המפרץ הוחזרו וסעודיה איימה בסנקציות.

אין כמו שערורייה מזרח תיכונית כדי לתמצת את 25 שנות השידור של אל-ג'זירה. ממשבר כלכלי למלחמה עקובה מדם גדל קהל הצופים של הרשת הקטארית, שמעולם לא התאמצה להסתיר את הטיותיה האסלאמיסטיות; משידור הקלטות של הארכי-טרוריסט אוסמה בן לאדן ועד לסיקור המלטף למחבלי חמאס בעזה, לגיבוי לתנועת האחים המוסלמים ולתיעוד של מחאות "האביב הערבי" שעורר מורת רוח בקרב שליטי המזרח התיכון. 

בסוף השבוע שוב התגייסה אל־גז'ירה כדי לשרת כמנגנון תעמולה של חמאס, ברקע הקיפאון בסוגיית השבויים והנעדרים בעזה. בתוכנית תחקירים דיווחו על "שני ישראלים חטופים בחו"ל". אלא שבאותו סרטון שהציג את החטופים כביכול, הם מתקשים לדבר בעברית, והסרטון עצמו פורסם ברשת לפני יותר משנה. פייק מוחלט.

גם במאמץ להפוך לרשת בינלאומית היו כישלונות. ב-2013 הרשת רכשה מניות של הערוץ האמריקני Current TV כדי לשדר דרכו מהדורת חדשות שתכבוש את דעת הקהל בארה"ב. ההרפתקה הסתיימה בתביעה של לא אחר מאשר המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה"ב לשעבר, אל גור. כבעל מניות בערוץ, הוא טען כי אל-ג'זירה לא שילמה 65 מיליון דולר שהתחייבה לשלם במסגרת הרכישה. הרשת הקטארית מצידה, הגישה תביעת נגד וב-2016 הוסדר הסכסוך מחוץ לכותלי בתי המשפט. מהדורת החדשות אגב, זכתה לרייטינג זניח והפרויקט נגנז. לפחות לעת עתה.

אל־ג'זירה התמודדה במהלך השנים מול חרמות, חיסולי עיתונאים וסגירת סניפים, אך רק ב־2017 ניצבה מול איום קיומי. סעודיה ובעלות בריתה הטילו חרם על קטאר ודרשו לסגור את הרשת. למזלה, החרם קרס בינואר האחרון ודוחא חידשה את יחסיה עם שכנותיה מבלי לשלם מחיר משמעותי. לסעודיה הגדולה נותר להתעמר בלבנון הענייה. קטאר, המחזיקה ברשת שסיפקה במה ומיקרופון לקורדאחי, הסתפקה בגינוי רפה בלבד.

ואולם, ההשתוללות הסעודית לא נבעה רק מהביקורת או מהברחות הסמים של חיזבאללה לשטחה. קורדאחי קנה את עולמו ברשת הטלוויזיה הסעודית MBC שפועלת, בין השאר, בלבנון. במילים אחרות, סעודיה היא שאפשרה לו לפתח את מעמדו התקשורתי ולסלול דרך למשרד ההסברה. על פניו, הוא ירק לבאר שממנה שתה ועוד באל־ג'זירה. ואולי זה חלק מההסבר לכך שיורש העצר מוחמד בן סלמאן שואף להעביר את אימפריות התקשורת של סעודיה חזרה למולדת.

על פי פרסומים של רויטרס ובלומברג, בתחילת ינואר רשת המדיה של MBC תשדר בשלב הראשון 12 שעות ביממה מריאד. כלפי חוץ, סעודיה עוטפת את המהלך בתוכנית להפוך את הבירה למרכז עסקים בינלאומי, מעין דובאי 2.0. במסגרת זאת, הוחלט כי המדינה לא תתמוך בחוזים של חברות שאינן פועלות בתחומי הממלכה החל מ־2024. לכן ערוצי חדשות כמו אל־חדת' ואל־ערביה, שפועלים באיחוד האמירויות, יעברו בהדרגה לריאד.

גם תאגיד המדיה הסעודי SRMG צפוי להרחיב את פעילותו בסעודיה. אפילו המוכר שבכלי התקשורת של הקבוצה, העיתון "א־שרק אל־אווסט", עשוי להעתיק את מרכז פעילותו מלונדון לריאד. בעבר דווח כי העורך הראשי, ר'סאן שרבאל, התפטר ממקום עבודתו הקודם כדי להישאר בלונדון. כך עשויים להתפנות תפקידים רבים במערכת.

את המודל אליו שואף בן סלמאן להנציח, אפשר לראות בעיתון הפופולארי והסנסציוני "עוכאז'". בחמישי האחרון פרסם העיתון באתרו הדלפה שנועדה לפגוע בחיזבאללה כמשקל נגד לביקורת נגד סעודיה. בהקלטה של שר החוץ הלבנוני עבדאללה בו חביב, הוא נשמע מלגלג על הלחץ האמריקני בעידן טראמפ להשתחר מהשפעת מחיזבאללה.

"אמרתי לאמריקנים: שלחו מאה אלף נחתים ותפטרו אותנו מחיזבאללה. אם תרצו לחגוג – השמפניה עלינו", ליהג עבדאללה. "עוכאז'" אמנם לא נמצא בשליטה עקיפה של הממשלה ושייך לקבוצת אנשי עסקים מג'דה, אבל בפנייתו לקהל הסעודי הצעיר, הוא יותר משמח להביך את הלבנונים ולחשוף את מה שנתפס בממלכה כצביעות של הפוליטיקאים בביירות.

ד"ר יוסי מן, חוקר סעודיה ומדינות המפרץ מאוניברסיטת בר אילן, הסביר לאחרונה בשיחה עם "ישראל היום" כי יותר מהכול, יש צורך בלכידות בסעודיה. לשם כך הנסיך מייצר חזון, כזה שמתפרס מרכישת קבוצת הכדורגל ניוקאסל הבריטית ועד תוכניות טלוויזיה והקמת עיר ירוקה.

למעשה, מה שבעיקר מעניין את בן סלמאן הוא לקסום לדור הצעיר בסעודיה המהווה רוב מוחלט במדינה. בה בעת הנסיך שואף למנוע אפילו את המקרים הנדירים שבהם מושמעת ביקורת על סעודיה - דווקא היכן שהיא משקיעה הון עתק. אחיזה איתנה יותר בכלי התקשורת אמורה לספק את מבוקשו. את זה הוא למד היטב מאויבתו המושבעת - אל־ג'זירה.