נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן, לא מסתיר את שאיפותיו האימפריאליסטיות. רק לאחרונה הוא הכריז על גירוש עשרה שגרירים של מדינות מפתח בעולם כמו ארה"ב וגרמניה - צעד שהוא ביטל עוד לפני ביצועו - ואף טען כי חשף סוכני ריגול ישראלים. הוא מנסה לשחק תפקיד מפתח בנעשה במדינות ערב, וטוען שטורקיה היא מנהיגת העולם המוסלמי, גם אם הוא לא מצליח להוכיח את זה בשטח.
אי אפשר לא לראות את הקשר בין מהלכים אלה לבין מצבה הכלכלי של טורקיה, על 84 מיליון תושביה. זו אחת הכלכלות הגדולות בעולם - ה־13 במונחי תוצר, שתופסת מקום טוב במונחי תוצר לנפש בעולם המוסלמי, אך מקום נמוך מאוד בהשוואה לעולם המערבי (72 בעולם).
האבטלה והעוני במדינה לא מאפשרים לארדואן להקצות את המשאבים שהיה רוצה להגשמת מאווייו, ולכן, למרות התמ"ג הגדול פי שישה ויותר משל ישראל, הוא מסתפק בתקציב ביטחון של פחות מ־18 מיליארד דולר - קטן מזה של ישראל. עם הכלים שלרשותו ועם התפיסה המיליטנטית, הוא יכול לשחק רק במגרש של המדינות המוסלמיות.
בשנים האחרונות נראה שמשחק זה הולך ונעשה ממוקד יותר, וקשה לא לחשוד כי מדובר במשחק חוץ מדומה, כשהמטרה האמיתית היא משחק הבית. ארדואן מציג כלפי פנים דמות של שחקן קשוח בזירה העולמית, כזה המגן על מדינתו מפני איומים חיצוניים ומתקרב ליצירת אימפריה מוסלמית, המתמודדת עם איום דמיוני של העולם המערבי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו