בריטניה: קריאות לסנקציות על בכירים איראנים בשל מאסר עובדת סיוע

לבד מול משטר האייתוללות: הקמפיין למען שחרורה של נזנין זגארי רטקליף, עובדת סיוע שנכלאה באשמת ריגול באיראן, עלה היום (ראשון) מדרגה לאחר שחבריו הגישו דרישה למשרד החוץ הבריטי להטיל סנקציות על בכירים איראניים.

הארגון קרא להשית עיצומים כלכליים על עשרה בכירים במשטר האיראני הקשורים בסדרה של חטיפות וכליאות שווא של אזרחים זרים, עוד משנת 1979, בה לקחו אנשי המהפכה האסלאמית באיראן את עובדי שגרירות ארה"ב כבני ערובה.

הארגון קרא בפעם הראשונה לעיצומים על בכירים איראניים לאחר שרטקליף ציינה יותר מ-2,000 ימים במאסר. אנשי הקמפיין טוענים כי יגישו בחודשים הקרובים רשימות נוספות של בכירים איראניים לידי שרת החוץ החדשה, ליז טראס.

ריצ'ארד רטקליף, בעלה של עובדת הסיוע הכלואה, אמר: "איראן מבצעת פעילות דיפלומטית בשיטה של לקיחת בני ערובה, בעיקר משום שזה לא עולה לה כלום. אזרחים בריטים לא יהיו מוגנים מפעולה דומה מצד השלטונות באיראן אלא אם יתבצעו פעולות שיגרמו למבצעי המעשים הללו להעריך מחדש את תוכניותיהם".

"דיפלומטיה היא לא מדע מופשט. היא חייבת להיות אישית. המשמעות שלה זה היא ששרת החוץ חייבת להיות פעילה כשהיא באה במגע עם נציגיה של איראן בשבועות הקרובים. היא צריכה להיות אמיצה, או שלא יהיה סיכוי עבור השבויים שנלקחו על ידי איראן", אמר רטקליף בהתייחסות לפגישה שנקבעה לשרת החוץ הבריטית עם מקבילה האיראני בניו יורק בחודש הבא.

רטקליף נעצרה על ידי הרשויות באיראן בשנת 2016, בשעה שהייתה בחופשה משפחתית במדינה. היא הורשעה בריגול וניסיון להביא להפיכה במדינה והיא מוחזקת בכלא אווין הידוע לשמצה בביה טהרן. בעבר דווח כי בריטניה הסיכה לשלם לאיראן 400 מיליון לירות שטרלינג בתמורה לשחרורה של עובדת הסיוע.