הנסיגה הבהולה מאפגניסטן והפיגוע הכואב בשדה התעופה של קאבול הטילו צל כבד על פגישתם הראשונה של ביידן ובנט, שהיתה טובה. התקשורת האמריקנית לא התעניינה. נשיא ארה"ב, חשוף למטחי ביקורת מכל עבר על ביצוע רשלני של פינוי מתוכנן מראש והיערכות כושלת נוכח התרעה ממוקדת, נראה עייף מאוד, טרוד, מכונס בעצמו. ממעט בדיבור. גם ברחבי המזרח התיכון כבש הפיאסקו באפגניסטן, לא המפגש הידידותי בבית הלבן, את מרבית הכותרות. גם הסכמה נולדה בין תומכי "ציר הרשע" בהנהגת איראן למתנגדיה המושבעים של טהרן, לאמור: ארה"ב חלשה. מתבדלת. אי אפשר לסמוך עליה.
המסקנות, מטבע הדברים, כבר נחלקו. בסעודיה ובמדינות המפרץ התפוצצו העיתונים והרשתות החברתיות משלל ביטויים קשים של אכזבה ממדיניות החוץ של ארה"ב וממה שנראה כהיעדר אסטרטגיה ונחישות. דובר על ההבלגה האמריקנית המביכה נוכח הפגיעה של איראן במכליות ובאוניות סוחר. על ההתעלמות בוושינגטון מטילי חיזבאללה שנורו לעבר ישראל. על היעדר אכיפה משמעותית של הסנקציות.
בעל טור בעיתון סעודי כתב כי החולשה האמריקנית, שנחשפה באפגניסטן, מחייבת את כל מדינות האזור להקים בדחיפות מערך הגנתי משותף כדי להתמודד לבדן עם הסכנה של איראן והמיליציות שלה. כותב אחר גרס שארה"ב צריכה כעת לתת לישראל "יד חופשית" כדי לעצור את טהרן.
מנגד, באיראן התקשו להסתיר את קורת הרוח. נסראללה, בעל הברית הנאמן, היה הראשון שקפץ והכריז כי אחרי "התבוסה האמריקנית באפגניסטן" חייב לבוא פינוי מהיר של חיילי ארה"ב מעיראק וממזרח סוריה.
בוושינגטון וגם בירושלים חוששים כי לא מדובר רק ברטוריקה מתלהמת וכי לקחי "ציר הרשע" מהנסיגה באפגניסטן יתורגמו עד מהרה להגברת הלחץ הצבאי של המיליציות הפרו־איראניות בעיראק על הכוחות האמריקניים המוצבים שם כדי שימהרו לסגת: חידוש ירי הטילים אל "האזור הירוק" בבגדד ושיגור מל"טים מתאבדים אל בסיסי צבא ארה"ב.
בזירה הימית איראן כבר החליטה שזה הזמן לעלות מדרגה כדי לאתגר את ממשל ביידן. שלשום, כך על פי הידיעות, הפליגה מנמל איראני מכלית ראשונה בדרכה לביירות על פי בקשת חיזבאללה כדי לסייע ללבנון "להתגבר על המחסור בדלק". מדובר, כידוע, בהפרה בוטה של הסנקציות האוסרות על איראן לייצא מוצרי נפט, אבל איראן מצפצפת, ונסראללה, שהזהיר מפני כל ניסיון לעצור את המכלית, רואה בכך הזדמנות נהדרת להרחבת ההשפעה האירנית בלבנון. אין צורך לציין שארה"ב היתה יכולה לחסוך לעצמה את הדילמה כיצד להתנהל מול ההפרה האיראנית החדשה, אילו הקדימה בעצמה לסייע ללבנון במוצרי דלק חיוניים, אבל היא לא עשתה זאת. בישראל מבינים היטב שמכליות איראניות בנמל ביירות יכולות לפרוק לא רק דלק, אלא גם אמצעי לחימה.
בישראל אהבו את אמירתו המשודרגת של ביידן מול בנט שלאיראן לא יהיה לעולם נשק גרעיני. באיראן אהבו במיוחד את התעקשותו על "פתרון דיפלומטי תחילה" למשבר הגרעין ורק מחו, לצורך הפרוטוקול, על כך שהזכיר גם "אופציות אחרות".
נשיא אמריקני אחד, תאודור רוזוולט, גרס שוושינגטון צריכה לדבר ברכות אבל להניף מקל גדול. נשיא אחר, טראמפ, גרס שצריך לדבר חזק ולנופף במקל גדול. איראן מתייחסת אל ממשל ביידן באפגניסטן ובמזרח התיכון כאל מי שמדבר חלש וגם מחזיק במקל קטן, שאינו מאיים. צריך לקוות שהיא טועה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו