"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
העיר האבודה מגלה סודותיה
שורת תגליות מרגשות בעיר המצרית האגדית הטבועה תוניס-הרקליון • "אף אחד לא נגע בה מאז המאה הרביעית"
אוצרות מהעיר האבודה במצקים | צילום: רויטרס
אוצר מתחת לים:

העיר האבודה מגלה סודותיה

שורת תגליות מרגשות בעיר המצרית האגדית הטבועה תוניס-הרקליון • "אף אחד לא נגע בה מאז המאה הרביעית"

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

צוות ארכיאולוגים ימיים בהובלת הארכיאולוג הצרפתי פרנק גודיו, מצא שורה של אוצרות נדירים בעיר המצרית השקועה תוניס-הרקליון.

מדובר בעיר שהייתה הנמל המצרי העיקרי ושער הכניסה הימי ההיסטורי למצרים, עד שאלכסנדר מוקדון בנה את אלכסנדריה בשנת 331 לפני הספירה. מאז, העיר הלכה ושקעה במי הים בעקבות רעידות אדמה, וכיום היא שקועה כולה במפרץ אבוקיר.

בחפירות האחרונות שנעשו עם משרד הארכיאולוגיה המצרי, נמצא בעיר אתר מיוחד ששימש שכירי חרב יווניים וסוחרים יווניים לצורך ביצוע טקסי לוויה לפי אמונתם. מדובר באזור גדול באורך של 60 מטרים וברוחב של 8 מטרים, שמכוסה כולו בשרידי שריפה וטקסים שנערכו לכבוד המתים.

צוללן בוחן עתיקות מהעיר האבודה, רויטרס

מתחם הקבורה מוגבה באופן יחסי לשאר הקרקע ומוקף בתעלות. בתעלות סביב המתחם נמצאו המון פסלים קטנים של האל אוזיריס מברונזה. במתחם עצמו נמצאו גם מאות כלי קרמיקה עתיקים לאחסון כסף שהיו מאוחסנים אחד על השני, וצבועים באדום ושחור. ממצאים מדהימים נוספים שהתגלו במקום הם מיניאטורות קרמיקה עתיקות, וכן פסלים קטנים רבים וכלי ברונזה.

ממצא מיוחד עוד יותר שהתגלה במקום היו סלי נצרים בני 2,400 שנה, מלאים בפרי עץ הדום המצרי ובזרעי ענבים. החוקרים נדהמו לראות את מצב שימור הפירות ומעריכים כי השימור התאפשר כיון שסלי הנצרים נקברו לצד המתים, כנהוג במצרים העתיקה, ולכן השתמרו היטב.

לדברי גודיו, "לא נגעו במקום מתחילת המאה הרביעית לפני הספירה. זה מאד משונה, הוא כנראה שקע בים כמות שהוא היה אז ורוב הדברים בו נשמרו".

התגלית מחזקת את הידוע על מצרים הפרעונית שאפשרה לשכירי חרב יווניים ולסוחרים יווניים להתגורר בעיר הכניסה למצרים העתיקה ולנהל מסחר נרחב במדינה. היוונים הורשו להתיישב בעיר ואף להקים לעצמם מקדש על פי אמונתם ללא הפרעה של המשטר, ממש בסמוך למקדש המצרי לאל אמון.

תגלית מעניינת שהתגלתה בסמוך הייתה מטבח יווני של המקדש, שנשמר שלם מתחת להריסות של שאר המבנה שהתמוטט ככל הנראה ברעידת אדמה גדולה.

החוקרים מעריכים כי רק כ-3 אחוז מהממצאים באתר העיר זוהו עד כה, וכי אוצרות רבים מסתתרים עדיין בתוך הים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...