המרוץ לנשיאות איראן: משחק מכור מראש

מיליוני איראנים יעדיפו היום להישאר בבתיהם במקום לצאת ולהצביע בבחירות לנשיאות,שנראות כמשחק מכור מראש.כמעט 600 איש שהגישו את מועמדותם לתפקיד נפסלו מראש על ידי המנהיג הרוחני, עלי חמינאי, בסיוע "מועצת שומרי החוקה", ומבין הקומץ שנותר במרוץ - טובים סיכוייו של המועמד השמרן, ראש מערכת המשפט אברהים ראיסי, להיבחר לנשיא.

הפסילה הסיטונית של מאות המועמדים הכתה בתדהמה רבים באיראן, לרבות בתוך המחנה השמרני, מפני שכללה גם אישים מרכזיים המזוהים עם המשטר - כמו, למשל, עלי לריג'אני, לשעבר יו"ר הפרלמנט.

אבל חמינאי בן ה-81 לא שעה לכל הקריאות שהגיעו, גם מצד הנשיא היוצא, חסן רוחאני, לפתוח מחדש את הרשימה. על פי כל הסימנים, ראיסי, שלא מעט הוצאות להורג של מתנגדי המשטר רשומות על שמו, הוא לא רק המועמד המועדף לנשיאות של המנהיג הרוחני, אלא גם האיש שאותו ייעד חמינאי לרשת את מקומו.

ההתעקשות של חמינאי על מועמדותו של ראיסי מול קולות המחאה בציבור מלמדת על תחושתו של המנהיג שאין כרגע ממה לחשוש.הקרקע לבחירתו של מועמד שמרן וקיצוני לנשיאות הוכשרה, למעשה, מרגע שהאגף הליברלי המתון בראש הנשיא רוחאני ושר החוץ זריף הואשם בפומבי כשותף לכישלון הסכם הגרעין המקורי, ולסנקציות המכבידות שהוטלו על איראן.

ומעבר לכך, חמינאי מעריך כי הציבור האיראני - המותש מן המצוקה הכלכלית הקשה של השנים האחרונות, שהורידו עוד כעשרה מיליון איש אל מתחת לקו העוני - חושש, ואינו ערוך כעת להילחם ברחובות על עיוות הדמוקרטיה ותהליך בחירות לא לגיטימי, אלא רק ממתין למישהו שייחלץ אותו מן הבור ויביא לו פרנסה.

סמכויותיו של הנשיא באיראן מוגבלות ממילא, אבל החלפתו של רוחאני, הנחשב כמתון יחסית, בנשיא מן המחנה השמרני, תשלים את אחיזתו של האגף הקיצוני בכל מוקדי הכוח במדינה, לצד משמרות המהפכה, הצבא ומערכת המשפט. מעבר לכך, היא גם תעלים מן המפה הפוליטית אישים שלמדו בחו"ל, דוגמת רוחאני ושר החוץ זריף, שנחשבים קרובים יותר לתרבות המערבית. המינויים החדשים של ראיסי, אם ייבחר, יהיו של אלו הקרובים יותר למשמרות המהפכה ולאנשי הדת.

בתחום מדיניות החוץ נראה כי ראיסי, ברוח הנחיית המנהיג חמינאי, ימשיך לחתור לחתימה על הסכם גרעין חדש עם המעצמות "מתוך עמדה של כוח", במטרה להסיר את הסנקציות הכבדות המוטלות על איראן.ההערכה בווינה היא כי הסכם כזה, למרות המכשולים בדרך, ייחתם בסופו של דבר, מן הסיבה הפשוטה שגם איראן וגם ארה"ב רוצות בו.

גורמים בישראל - שאינם שותפים למשא ומתן בווינה, אך משתדלים לעקוב מקרוב אחרי המתרחש שם - סבורים כי אמנם עדיף הסכם על פני מצב שבו האיראנים ממשיכים להעשיר אורניום ללא פיקוח, אולם גורסים כי יש לעשות כל מאמץ כדי לשכנע את האמריקנים לחתום על הסכם שיהיה ארוך יותר ומחייב יותר מקודמו. ומה שלא פחות חשוב - חייבים להגיע להבנה שקטה עם וושינגטון על זכותה של ישראל להמשיך לפעול במקביל, בכל דרך שהיא רואה לנכון, כדי לעכב את דרכה של איראן אל הפצצה.