בצל האיום האיראני: בחריין נערכת למלחמה – ומגבירה את הלחץ על האוכלוסייה השיעית

בחריין נערכת בימים אלה לאפשרות של חידוש המלחמה בין איראן לארה"ב וישראל, מחשש שתהפוך שוב ליעד לתקיפות מצד המשטר בטהרן. ההיערכות כוללת פריסת אמצעים טכנולוגיים להתמודדות עם כלי טיס בלתי מאוישים, לצד הידוק שיתוף הפעולה הביטחוני עם מדינות האזור. אלא שבמקביל לאיום החיצוני, הממלכה מתמודדת גם עם מתיחות פנימית משמעותית מול האוכלוסייה השיעית במדינה.

בחריין נשלטת בידי משפחת המלוכה הסונית, בעוד שלפי הערכות, השיעים מהווים רוב קטן או חלק משמעותי ביותר באוכלוסייה. על רקע המתיחות מול איראן, הרשויות מגבירות את האכיפה נגד גורמים שיעים החשודים בקשרים עם טהרן, והדבר מעורר ביקורת מצד ארגוני זכויות אדם.

ביום ראשון נדחה גזר הדין בפרשה שבה מעורבים עשרות אנשי דת שיעים. בית המשפט הודיע כי ההחלטה תתקבל רק ב-22 בנובמבר, לאחר שהרשויות מנעו מבני משפחותיהם של החשודים ומפעילי זכויות אדם להיכנס לאולם הדיונים. במקביל, דווח על הפגנות של תושבים שיעים במספר שכונות במחאה על ההליך המשפטי.

לפי דיווחי ארגוני זכויות אדם, בפרשה מעורבים 69 עצורים, בהם 60 אנשי דת שיעים. הם נאשמים בהקמת ארגון טרור פרו-איראני ובניסיון לערער את הסדר החוקתי בממלכה. גל המעצרים החל בחודש מאי, כחודשיים לאחר מבצע שאגת הארי. הרשויות בבחריין טענו כי העצורים הצטרפו לקבוצה בעלת קשרים עם משמרות המהפכה של איראן, קיימו קשרים עם גורמים זרים ואספו כספים למימון פעולות טרור.

הצעדים נגד האוכלוסייה השיעית אינם מסתכמים במעצרים. בתקופה האחרונה דווח גם על שלילת אזרחות מאזרחים שיעים, ביקורי פתע של המשטרה ותשאולים. במקביל, הכלא המרכזי במדינה עבר שיפוץ, על רקע האפשרות לקליטת עצורים נוספים.

לצד זאת, בבחריין מקדמים תוכניות שיאפשרו לאזרחים זרים לרכוש קרקעות במדינה, וכן תהליכי אזרוח של אזרחים מפקיסטן, ירדן וסוריה, שרבים מהם משתייכים לאסלאם הסוני. על פי הערכות, צעדים אלה עשויים להשפיע על המאזן הדמוגרפי במדינה, הנוטה לפי חלק מההערכות לטובת האוכלוסייה השיעית.

ראש מנגנון הביטחון הכללי בבחריין, טארק אל-חסן, התייחס לאחרונה לביקורת על מדיניות הרשויות והדגיש כי הצעדים הביטחוניים אינם מכוונים נגד אזרחים בשל השתייכותם הדתית, אלא נגד פעילויות המאיימות על ביטחון הממלכה.

אל-חסן ציין כי רוב האזרחים השיעים שומרי חוק ונאמנים למדינתם, אך טען כי השלטונות מתמודדים עם אידיאולוגיה שמעדיפה את הנאמנות להנהגת המשטר האיראני על פני הריבונות של בחריין. גם משרד הפנים המקומי הסביר כי שלילת אזרחות נעשתה במקרים שבהם אנשים הביעו תמיכה בפעולות עוינות של איראן.

לצד הצעדים הביטחוניים, בבחריין מנסים למנוע הידרדרות נוספת במצב האזורי. בתחילת החודש הצהיר מלך בחריין, חמד בן עיסא אל-ח'ליפה, כי יש צורך לצמצם את המתיחות ולתמוך במאמצים למציאת פתרון שליו למשבר מול איראן, תוך הימנעות מהסלמה.

הדברים נאמרו בשיחת טלפון עם נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי. השניים דנו בחשיבות התיאום בין המדינות ובמאמצים לשמירה על היציבות האזורית. א-סיסי הדגיש כי ביטחונן של מדינות ערב הוא חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי של מצרים.

במקביל, לפי דיווחים, בחריין מקיימת תיאום ביטחוני עם סעודיה. לריאד יש היסטוריה של מעורבות ישירה בנעשה בממלכה: בשנת 2011 שלחה סעודיה כוחות לבחריין במסגרת כוח המגן של חצי האי, שסייע לדכא את גל המחאות במדינה. על רקע המתיחות הנוכחית, לא מן הנמנע שמנאמה תבקש שוב סיוע סעודי אם תידרש לכך.

כך, בעוד בחריין נערכת לאפשרות של עימות צבאי מחודש עם איראן, היא נדרשת להתמודד גם עם אתגר פנימי מורכב: החשש מהשפעה איראנית בקרב חלקים מהאוכלוסייה השיעית, לצד הביקורת על צעדי השלטון והשלכותיהם על היציבות במדינה.