שתי מערכות הבחירות מאחורינו: בארה"ב, הקונגרס נמצא בשליטה דמוקרטית, והדמוקרטים צפויים לפעול בכל הכוח להביא לסיום המלחמה באיראן. בישראל, לעומת זאת, נוצר סוג של תיקו, שמשמעותו ממשלת מעבר, ובהמשך אולי ממשלת מיעוט חלשה או בחירות נוספות.
בתנאי הפתיחה האלה נדרשים נתניהו, ובעיקר טראמפ, להכריע כיצד להמשיך את המערכה מול איראן: האם לחזור למלחמה עצימה, להסתפק במתקפות ממוקדות או להמתין עד שהמצור הכלכלי והעיצומים יעשו את שלהם. בוושינגטון צפויים להתקיים בימים הקרובים דיונים מכריעים בסוגיה, שבחלקם ישתתפו גם גורמים ישראליים בהיבטים המקצועיים. החלטה צפויה להתקבל בקרוב.
לדברי אבנר וילן, שהקדיש את רוב חייו לטיפול בסוגיית הגרעין האיראני במערכת הביטחון, המערכה הכלכלית לבדה לא תביא את המשטר לוותר על שאיפותיו הגרעיניות, ולכן האפשרות לתקיפה חייבת להישאר על הפרק.
"אזרחים איראנים יכולים להגיע לפת לחם, אפילו למות מרעב, והמשטר עדיין ימשיך להזרים את הכסף לתוכנית הגרעין", אומר וילן. לדבריו, גם אם הכלכלה האיראנית תמשיך להידרדר והאוכלוסייה תסבול, אין בכך כדי להבטיח שהמשטר יוותר על שאיפותיו הגרעיניות. להערכתו, איראן כבר קיבלה החלטה להתקדם במהירות לפיתוח פצצה גרעינית, והנהגתה רואה בה אמצעי להבטחת שרידותה.
"לטראמפ נותרו שנתיים, והאיראנים רוצים למשוך זמן עד לממשל אמריקני אחר, בתנאים אחרים, ובעיקר - הם קונים לעצמם זמן לפתח את הפצצה", הוא מזהיר.
וילן אינו מאמין בהפלת המשטר, אלא בתקיפה שתבהיר להנהגה האיראנית כי משיכת הזמן רק מגדילה את המחיר שהיא משלמת. המטרה, לדבריו, היא להפעיל לחץ שיוביל למשא ומתן רציני ולהסכם שיכלול ויתור על האפשרות להגיע לנשק גרעיני, טיפול במלאי האורניום המועשר ופיקוח בינלאומי אפקטיבי.
"לכל מי שמתנגד ליציאה עכשיו למלחמה, אני מזכיר שגם ההחלטה לא לצאת למלחמה חייבת להיות מגובה באסטרטגיה, ולא רק בתקווה שהזמן יעבוד לטובתנו", הוא מסכם.
המצור הכלכלי או תקיפה נוספת?
מנגד, עודד עילם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ובכיר לשעבר במוסד שהתמחה באסטרטגיה האיראנית, סבור כי מתקפה נוספת אינה הכרחית בשלב זה. הוא מותח ביקורת על הנשיא טראמפ ועל הצהרותיו ביחס לאיראן, וטוען כי מצבה הכלכלי של המדינה נואש וכי למרות התרברבותה, היא אינה מצליחה לסגור את מצר הורמוז.
"אני בכלל לא בטוח שצריך תקיפה. איראן לא הצליחה לשקם משמעותית את פרויקט הגרעין, ובתחום הטילים הם מנסים להעביר מתחת לאדמה חלק ממערך הייצור. הכי אפקטיבי יהיה להמשיך לחנוק אותם כך שלא יוכלו לשלם משכורות לצבא, שגם ככה לא משתגעים על המשטר, למשמרות המהפכה, ששכרם כבר קוצץ, ולבסיג', מה שעשוי לעורר התקוממות שלטונית".
לדבריו, המשך הלחץ הכלכלי עשוי להשיג את המטרה גם ללא פעולה צבאית נוספת. "כל מה שצריך זה אורך רוח, שכן המצור סופר יעיל. בשבוע שעבר מכרו האיראנים את שאריות הנפט ממכליות שהמתינו באוקיינוס ההודי, ואין יותר הכנסה מנפט, מתוצרים פטרוכימיים וכו'. כל מה שנשאר להם זה 1.6 מיליון עצי פיסטוק, שהיבול שלהם נשלח ליצוא".
עילם מעריך כי בתוך שישה שבועות תגיע איראן לנקודת אל-חזור כלכלית, בין היתר בעקבות חדירת מים לבארות שתוביל להשבתתן לטווח ארוך. לדבריו, החרפת המשבר הכלכלי והפגיעה במקורות ההכנסה של המשטר עשויות להגביר את הלחץ הפנימי עד כדי הפלתו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
