סיעה קיצונית בצמרת האיראנית חיבלה במכוון במזכר ההבנות עם ארה״ב ודחפה את איראן בחזרה למלחמה, כך עולה מתחקיר שפרסם ה״ניו יורק טיימס״ היום (ראשון).
לפי התחקיר, התקיפה על שלוש ספינות מסחר במצר הורמוז בתחילת יולי, שבעקבותיה חידשה ארה״ב את תקיפותיה באיראן, בוצעה ביוזמת גורמים שפעלו על דעת עצמם, בלי ידיעתם של הנשיא מסעוד פזשכיאן, של מפקד משמרות המהפכה ושל המועצה העליונה לביטחון לאומי.
לפי העיתון, התחקיר מבוסס על ראיונות עם שמונה בכירים איראנים, שלושה אנשי משמרות המהפכה וארבעה בכירים לשעבר, ועל סקירה של עשרות נאומים והתבטאויות של בכירי המשטר וגנרלים מיוני עד ספטמבר.
התקיפה התרחשה כשלושה שבועות לאחר החתימה על מזכר ההבנות בין ארה״ב לאיראן, ובמהלכו של מסע ההלוויה של המנהיג העליון עלי חמינאי, שנמשך שבוע. פזשכיאן, שהיה אחד הגורמים המרכזיים שדחפו לסיום המלחמה, שהה באותה עת בעיראק במסגרת אירועי מסע ההלווייה, ומשם נודע לו על התקיפה. הוא שב מיד לטהרן, ולמחרת בבוקר, בעוד הטקסים עדיין נמשכים, הגיבה ארה״ב בתקיפות אוויריות והמלחמה התחדשה.
"מעשה פזיז"
לפי הדיווח, פזשכיאן התקשר בזעם אל מפקד משמרות המהפכה, הגנרל אחמד ווחידי, כינה את התקיפה מעשה פזיז ודרש תשובות. ווחידי השיב כי לא אישר את המהלך ולא ידע עליו מראש, וכי גם המועצה העליונה לביטחון לאומי, הממלאת תפקיד מרכזי בניהול המלחמה ובמגעים מול וושינגטון, הודרה ממנו.
כשדרש הנשיא לדעת מי הורה לתקוף את הספינות, נמסר לו כי מפקדים בשטח פעלו על דעת עצמם, מכוח ההוראה הכללית לתקוף כל ספינה המפרה את שליטת איראן במצר בלי להמתין לאישור הפיקוד המרכזי. בניגוד למקובל, מטה ח׳אתם אל-אנביא של משמרות המהפכה לא נטל מעולם אחריות על התקיפה ב-7 ביולי.
לפי שלושה בכירים איראנים, בדיקות שערכו הממשלה וגורמי הביטחון ייחסו את ההחלטה לתקוף את הספינות לאיש הדת חוסיין טייב, שהתנגד למזכר ההבנות מלכתחילה ואמר למנהיג העליון החדש כי סיום המלחמה והחתימה על ההסכם היו טעות. טייב עמד במשך יותר מ-20 שנה בראש ארגון המודיעין של משמרות המהפכה, עד שעלי חמינאי הדיח אותו ב-2022 על רקע כישלונות ובהם חדירה ישראלית לשורות הארגון ותוכנית שסוכלה בטורקיה.
לאחר חיסולו של חמינאי האב הוא חזר לקדמת הבמה ומילא תפקיד מרכזי בבחירת בנו מוג׳תבא ליורש. לאחרונה מונה על ידי מוג׳תבא לעמוד בראש הבסיג׳, האחראית על דיכוי המחאות במדינה.
בעקבות התקיפה: עימותים פנימיים בצמרת
במקביל גיבש המשטר גרסה רשמית המסירה מעליו את האחריות לקריסת ההסכם. לפי אותה גרסה, ארה״ב הפרה אותו ראשונה: היא לא עצרה את התקיפות הישראליות על ארגון הטרור חיזבאללה בלבנון, לא שחררה את נכסיה הקפואים של איראן והבריחה ספינות דרך הנתיב הדרומי במצר, שאינו בשליטת טהרן. אלא שלפי חמישה בכירים איראנים, מעטים בחוגים הפוליטיים בטהרן משוכנעים בגרסה הזאת, ובהם גם פזשכיאן עצמו. בחודש שעבר אמר הנשיא בפומבי כי בכל הסכם יש הפרות, וכי יש לטפל בהן במשא ומתן ולא בעימות.
לפי הדיווח, בימים שלאחר מכן נקלעה ההנהגה האיראנית לסדרת עימותים פנימיים מהחריפים שידעה. בכירים צעקו זה על זה, שני גנרלים בכירים איימו להתפטר, והאשמות בבגידה הוחלפו בין הצדדים. הזעזוע הזה הוביל למינויו של מוחסן רזאי, מפקד משמרות המהפכה לשעבר ומהדמויות הוותיקות במשטר, לעמוד בראש המועצה העליונה לביטחון לאומי, מתוך הערכה שיש בידיו את הכישורים לתווך בין הסיעות.
במקביל התנהל בצמרת ויכוח ממושך על הדרך לשבור את הקיפאון מול ארה״ב. חלופה אחת היתה לשוב לשולחן המשא ומתן, והשנייה להסלים את התקיפות נגד יעדים אמריקניים, לפגוע בספינות של הצי, להרוג חיילים אמריקנים ולהקפיץ את מחירי הנפט. כל זאת במטרה להסיר את המצור הימי האמריקני מנמלי הדרום.
גנרלים מהקו הניצי יותר, ובראשם מג׳יד מוסאווי, מפקד זרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה, הציגו למועצה לביטחון לאומי תוכנית מלחמה מפורטת שלפיה איראן והמיליציות בנות בריתה, ובהן החות׳ים בתימן ומיליציות שיעיות בעיראק, יגבירו את התקיפות, בין היתר על מתקני נפט באזור. פזשכיאן ויו״ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף, העומד בראש צוות המשא ומתן מול ארה״ב, הזהירו כי התוכנית עלולה לגרור את המדינה לתהום.
היעדרותו של מוג'תבא
בשבוע שעבר גברה ידו של תומכי הקו ניצי, והעיתון האמריקני מביא את אמירתו של יועצו הבכיר של קאליבאף, מהדי מוחמדי, אמר כי ״המלחמה בין איראן לארה״ב נכנסה לשלב ההסלמה״.
מה שמאפשר את המלחמה הפנימית הזאת בשורות המשטר הוא היעדרותו של האיש היחיד המוסמך להכריע בה, המנהיג העליון מוג׳תבא חמינאי. מאז שנכנס לתפקידו במארס הוא לא נראה בפומבי ולפי שלושה בכירים איראנים אפילו הנשיא פזשכיאן מפקפק בקשר לאותנטיות של ההודעות והמסרים הכתובים המיוחסים לו.
אחרי החתימה על מזכר ההבנות פורסמה בשמו הודעה שלפיה אישר את ההסכם משום שהנשיא ורוב חברי המועצה לביטחון לאומי תמכו בו, אך דעתו שלו שונה ״עקרונית״. הביטוי הזה הפך מאז לנשק בידי הגורמים הניציים במתקפותיהם על ההסכם. כשגנרלים אמרו לפזשכיאן מאחורי דלתיים סגורות כי חמינאי הוא שאישר את התקיפה ביולי, דרש הנשיא הוכחה.
גם שתי הפגישות שפזשכיאן דיווח עליהן אינן מפזרות את הערפל. במאי אמר הנשיא כי נפגש עם המנהיג העליון, אך לא ציין מתי והיכן, ולפי שני בכירים ובכיר לשעבר נסיבות המפגש היו מוזרות עד כדי כך שפזשכיאן סיפר לאחד ממקורביו כי אינו בטוח שאכן שוחח עם חמינאי. ערוץ האופוזיציה ״איראן אינטרנשיונל״ דיווח בתחילת אוגוסט על גרסה שונה לאותו מפגש, שלפיה הנשיא הוכנס לרכב עם חלונות מוחשכים, לא ראה את האיש שישב לידו והפגישה נמשכה דקות ספורות. בחודש שעבר אמר פזשכיאן כי זכה לפגישה שנייה, שנמשכה לדבריו שבע שעות, אך לא תיאר את נסיבותיה ולא חשף מה אמר לו חמינאי.
הביקורת על ההיעלמות הזאת נשמעת גם בתוך המערכת. בסוף יולי אמר איש הדת עלירזא פירוזמנד, מרצה באוניברסיטה להגנה לאומית באיראן, בטלוויזיה הממלכתית כי המצב הביטחוני אכן מחייב להגן על המנהיג, אך שאל עד מתי זה אמור להימשך, חצי שנה, שנה או עשר שנים, והוסיף כי אם ״איננו יכולים לראות את המנהיג שלנו, נישאר במצב תמידי של חולשה והידרדרות״.
החודש העניקה חמותו של חמינאי, טייבה מהרוזאדה, ריאיון וידאו ארוך לכתב מקומי. היא תיארה את אמצעי האבטחה הקיצוניים סביב בני המשפחה, וסיפרה שגם הם אינם יודעים דבר על האייתוללה ועל שלושת ילדיו. בעלה, הפוליטיקאי ע׳ולאם עלי חדאד עאדל, אמר לתקשורת האיראנית ביולי כי חמינאי אינו בקשר עם איש מטעמי ביטחון, אך ״ברצות האל, הוא בריא״.
ברקע כל זאת ניצבת כלכלה מתפוררת. המצור הימי האמריקני על נמלי הדרום שיתק את הסחר ואיפס את מכירות הנפט, ערך המטבע האיראני צונח מדי יום, האינפלציה מרקיעה והממשלה מתקשה לממן את פעילותה. בשבוע האחרון החליפו איראן וארה״ב תקיפות, כשטהרן מנסה לפגוע שוב ושוב לספינות של הצי האמריקני, בפעם הראשונה מאז תחילת המערכה, וארה״ב תוקפת מכליות נפט איראניות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)