קשה לחשוב על רגעים רבים שבהם ערב הסעודית הייתה נתונה במצוקה ביטחונית כה קשה. האיומים מגיעים כמעט מכל כיוון ומתחברים לאיום אחד על עורק החיים המרכזי של הממלכה - יכולתה לייצא נפט.
ממזרח, מצרי הורמוז משובשים והמלחמה עם איראן עלולה להתחדש בכל רגע. מדרום, החות'ים שבו לתקוף בשטח הממלכה והרחיבו את אחיזתם באזור באב אל-מנדב. מצפון, מיליציות פרו-איראניות בעיראק פגעו בצינור מזרח-מערב, וריאד נאלצה להשביתו. הצינור הזה היה אמור להיות פוליסת הביטוח הסעודית - הדרך להעביר נפט לים סוף כאשר הורמוז אינו בטוח. כעת גם נתיב העקיפה מאוים.
סעודיה נקלעה אפוא למלכוד כמעט חסר תקדים: הורמוז ממזרח, באב אל-מנדב מדרום והנתיב היבשתי לים סוף - שלוש הדרכים שאמורות להבטיח את יצוא הנפט שלה - נתונות לאיום בעת ובעונה אחת.
הפלסטר מטהרן
על הרקע הזה צריך להבין את המפגש המתוכנן בעומאן בין שרי החוץ של מדינות המפרץ לשר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י. עומאן ואיראן מנסות לקדם הסדר זמני שיקל את השיט בהורמוז. מבחינת המפרציות, זו אינה התקרבות לאיראן אלא מהלך של מצוקה. הן יודעות שהסדר עם טהרן אינו פותר את הבעיה: איראן נותרת מסוגלת לשבש את הורמוז, והחות'ים מאיימים על באב אל-מנדב. זהו פלסטר למחלה קשה - אך כשהאפשרויות מצטמצמות, גם פלסטר הופך לאטרקטיבי.
המצוקה הסעודית מחריפה לנוכח תגובתה של ארצות הברית. לפי דיווחים, ריאד ביקשה מוושינגטון סיוע במאבק בחות'ים ובבלימת התקדמותם באזור באב אל-מנדב, אך הנשיא טראמפ לא נענה לבקשה להתערבות צבאית ישירה. מבחינת הסעודים, המסר מטריד: דווקא כאשר הממלכה מותקפת מכמה חזיתות ונתיבי היצוא שלה נחסמים, בעלת הברית המרכזית אינה מוכנה לעשות את מה שריאד מצפה ממנה.
לכן המגעים בעומאן הם גם איתות לוושינגטון. מדינות המפרץ אינן עוברות למחנה האיראני, אך הן אינן יכולות להמתין ללא הגבלת זמן לארצות הברית. אם וושינגטון אינה מספקת מוצא, הן יחפשו אותו בעצמן - גם באמצעות הסדרים חלקיים ובעייתיים עם טהרן.
איראן מצדה מבקשת לנצל בדיוק את המצוקה הזאת. מטרתה אינה רק להשיג הקלה בסגר על נמליה, אלא גם לתקוע טריז בין ארה"ב לבעלות בריתה. אם המפרציות זקוקות לטהרן כדי להחזיר את השיט למסלולו, הן עלולות להפוך בעצמן לגורם הלוחץ על וושינגטון להתפשר עמה.
ההזדמנות לישראל
המשבר הוא גם מבחן ראשון ומשמעותי ל"ברית מכה" בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן. קל להכריז כי התקפה על אחת היא התקפה על כולן; קשה יותר להחליט מה עושים כאשר סעודיה מותקפת בפועל, תשתיות האנרגיה שלה נפגעות ובאב אל-מנדב מאוים. כעת יתברר אם הברית מעניקה לריאד יכולת ממשית - או בעיקר הצהרות סולידריות.
וכאן נמצאת גם הזדמנות לישראל. לשתי המדינות אינטרס משותף בבלימת החות'ים, בהתמודדות עם טילים וכטב"מים, בהחלשת השלוחות האיראניות ובהבטחת חופש השיט בים סוף. ישראל יכולה להציע סיוע שקט - בלי להפוך את הסיוע למחווה פומבית ובלי להתנות אותו בנורמליזציה.
סעודיה נמצאת אולי באחד הרגעים הביטחוניים הקשים בתולדותיה המודרניות. המגעים עם איראן הם ביטוי למצוקה הזאת, תגובת ארצות הברית מסבירה מדוע ריאד מחפשת חלופות, וברית מכה עומדת כעת למבחן. עבור ישראל זהו רגע שבו כדאי פחות לדבר על מה שתוכל להציע לסעודיה בעתיד - ויותר להראות לה מה היא יכולה לעשות למענה עכשיו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו