הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ביקשה אמש (רביעי) ממועצת הביטחון של האו"ם לנקוט צעדים נגד איראן, בשל אי-עמידתה בהתחייבויות הפיקוח שנועדו למנוע פיתוח נשק גרעיני, כך דיווח היום הערוץ האמריקני CNN.
23 חברות במועצת הנגידים של הסוכנות הצביעו בעד העברת הנושא למועצת הביטחון. רוסיה, סין וניז'ר הצביעו נגד. ההחלטה מבוססת על החלטה שהתקבלה ביוני 2025, ובה נקבע כי איראן אינה עומדת בהתחייבויותיה בתחום הפיקוח הגרעיני.
ההחלטה מיוני 2025 התקבלה שבעה חודשים לפני המלחמה הנוכחית עם איראן, וכמה ימים לפני תקיפות אמריקניות נגד מתקני הגרעין האיראניים במסגרת מבצע "פטיש חצות".
הסכם הגרעין שנחתם ב־2015 בין איראן, ארצות הברית ומדינות נוספות יצר משטר פיקוח גרעיני נרחב, שעליו הופקדה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. במשך שנים עמדה תוכנית הגרעין האיראנית בדרישות הפיקוח של הסוכנות.
לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פרש מההסכם, איראן החלה בהדרגה ובאופן שיטתי שלא לעמוד בחלק מההתחייבויות שלה בתחום הפיקוח, לפי דיווחי הסוכנות מאותה תקופה. בהמשך קבעה הסוכנות כי איראן לא דיווחה על אתרים הקשורים לחומרים גרעיניים.
לפי גורמים לשעבר ששוחחו עם CNN ומסמכי האו"ם שנבחנו על ידי הרשת, מאמצי הפיקוח נתקלו לאורך השנים בקשיים, בהם השבתת מצלמות ניטור וחיפושים פיזיים של פקחים שתוארו כ"פולשניים באופן מוגזם". דיפלומט אמריקני לשעבר ששוחח עם הערוץ, טען כי איראן הקשתה באופן עקבי על הסוכנות לקבל גישה והציגה מידע שלדבריו היה בלתי סביר.
גורם לשעבר בסוכנות ודיפלומט אמריקני לשעבר אמרו ל-CNN כי לעיתים הסוכנות המעיטה בחשיבותם של נושאים מסוימים משיקולים פוליטיים, ובהם הרצון להימנע מעימות עם איראן.
נציגי איראן דחו בעבר את טענות הסוכנות וביקרו בחריפות את ההחלטה שהתקבלה ביום רביעי. בהצהרה לפני ההצבעה טענו כי הסוכנות מעולם לא "אימתה הסטה של חומרים גרעיניים".
הדיפלומטים האיראנים טענו עוד כי ארצות הברית ומדינות מערביות אחרות שקידמו את העברת הנושא למועצת הביטחון "מזילות דמעות תנין" בנוגע להפצת נשק גרעיני, תוך התחמקות מגינוי של תקיפות נגד מתקני גרעין הנמצאים תחת פיקוח.
ביולי 2019 דיווחו פקחים כי איראן צברה כמות מספקת של אורניום מועשר ברמה נמוכה כדי לחרוג מהמגבלה שנקבעה בהסכם הגרעין. בסתיו אותה שנה חידשה טהרן את העשרת האורניום באמצעות צנטריפוגות מתקדמות במתקנים שבהם נאסר לבצע פעילות כזו במסגרת ההסכם.
בשנים שלאחר מכן הידרדרו היחסים בין איראן לסוכנות, כאשר שני הצדדים העלו האשמות בדבר ריגול.
ההפרעות בפעילות הפיקוח, המשך העשרת האורניום והיעדר שקיפות בנוגע לאתרים גרעיניים שלא הוצהרו הובילו את הסוכנות ביוני 2025 לקבלת החלטה שלפיה איראן מפרה את התחייבויותיה בתחום אי-הפצת הנשק הגרעיני.
יום לאחר ההחלטה פתחה ישראל בתקיפות נגד איראן. פחות משבועיים לאחר מכן תקפה ארצות הברית שלושה אתרי גרעין מרכזיים באיראן - בפורדו, בנתנז ובאספהאן.
מאז פברואר 2026, אז פתחו ארצות הברית וישראל במערכה האווירית נגד איראן, הסוכנות לא הצליחה לבקר באף מתקן גרעיני איראני מלבד תחנת הכוח הגרעינית בבושהר.
הפקחים גם לא ביקרו במתקני הגרעין שנפגעו בתקיפות ארצות הברית וישראל ביוני 2025. מצב זה מצטרף להפסקת המעקב של הסוכנות, שהחלה כבר בתחילת 2021, אחר הייצור, ההעברה וההתקנה של צנטריפוגות.
בכירי הסוכנות הדגישו כי הפסקת הפיקוח פגעה ב"רציפות הידע" שלה בנוגע לאורניום האיראני, לצנטריפוגות להעשרת אורניום ולפריטים הקשורים אליהם. משמעות הדבר היא שהסוכנות אינה יכולה לאשר את מצבם, כמותם או מיקומם של אותם פריטים. מומחים ששוחחו עם CNN העריכו כי השבתת מנגנון המעקב והחזרת תמונת המצב לפיקוח הסוכנות יהיו משימה מורכבת במיוחד.
מועצת הביטחון היא שתקבע בסופו של דבר אם איראן תעמוד בפני השלכות בינלאומיות נוספות בשל ההפרות הנטענות של האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני.
הפעם האחרונה שבה איראן דווחה למועצת הביטחון בנושא הייתה בתחילת 2006. בעקבות הדיווח קיבל הגוף שורה של החלטות שהובילו לסנקציות כלכליות משמעותיות נגד טהרן.
עם זאת, לא ברור אם מועצת הביטחון תגיב באופן דומה גם הפעם. רוסיה וסין הן חברות קבועות במועצה, ולכן הן יכולות להטיל וטו באופן עצמאי על החלטות שיוצעו.
בנוסף, כאשר ארצות הברית כבר מפעילה צעדים צבאיים וכלכליים נגד איראן, לא ברור מה תהיה ההשפעה של צעדים נוספים. כמו כן, לא ברור אם החלטות חדשות בנושא יוכלו לעבור את מכשול זכות הווטו של רוסיה וסין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו