ההשפלה של חמאס - והמחיר שישראל עלולה לשלם על המיליציות

במקום לחסל את מועין אל-ערביד בתקיפה מהאוויר, ישראל בחרה השבוע ללכוד אותו בחיים. ההיגיון ברור. ראש מנגנון ביטחון הפנים בחמאס נושא אוצר מודיעיני.

חקירה יעילה יכולה לשפוך אור על צמרת חמאס החדשה. כך, למשל, עד עכשיו לא ברור לחלוטין מי החליף את עז א־דין אל־חדאד ומוחמד עודה בראש הזרוע הצבאית. כמה שמות נזרקו לאוויר, כמו עימאד עקל (ראש מטה העורף בעברו) ונאפז סביח' (ראש מערך ביטחון המידע בעברו), אבל עדיין קיימים סימני שאלה בנוגע להרכב הפיקוד ולתוכניות הארגון. 

זה לא רק שגל החיסולים במלחמה ואחריה מחק דור שלם של מפקדי מחבלים. אחת ההשלכות היא התמזגות מסוימת בין הזרוע הצבאית למנגנוני השיטור. זוהי עדות לגודל המאמצים של חמאס לאחוז באוכלוסייה בציפורניו ולהמשיך בניסיונות לפגוע בחיילי צה"ל. לעיתים קרובות אותם אנשים אחראים במקביל על חקירות של עזתים ועל תכנון מתקפות.

בהתאם, אל־ערביד חבש שני כובעים: מפקד בזרוע הצבאית וראש מנגנון ביטחון הפנים. ביתר פירוט, הוא היה אחראי על תיק המיליציות שמסייעות לישראל ועל הוצאות להורג. אל־ערביד הוא גם דמות ותיקה במנגנון ועמד בראש מחוז עזה עוד ב־2015. מחליפו יהיה פחות מנוסה, מה שפותח את הדרך לטעויות שישראל תשמח לנצל.

השפלה לחמאס

מעבר לכך, בעזה המבצע הותיר חותם תודעתי. על פי מקורות ערביים, הכוח שהה כמה ימים בשטח מבלי להתגלות וחדר בקלות לווילה המשפחתית בשכונת היוקרה אל־כתיבּה בעזה. הווילה, כך הדיווח, נמצאת מאות מטרים בלבד מהמטה המרכזי של מנגנון ביטחון הפנים, ממש מתחת לאף של חמאס.

תושבים עזתים העירו בצדק שהמבצע מעיד על הידרדרות היכולות של הארגון. הם אף הגדירו את המבצע כהשפלה של הנהגתו, שלא מסוגלת אפילו להגן על עצמה. בקיצור, חמאס נאלץ כבר לעבור מפעילות במסגרות צבאיות לפעילות במתכונת של חוליות קטנות. כעת הוא מידרדר שלב נוסף אחורה כשישראל מבצעת מעצרים לאור יום עם סדר כוח קטן.

לפי הדיווחים הערביים, במבצע השתתפו חברי מיליציה עזתית. מצד אחד, מדובר באחד מהפירות המודיעיניים והמבצעיים של הפעלת המיליציות. חבריהן מכירים טוב יותר את השטח ומתערים בקלות רבה יותר באוכלוסייה.

מצד שני, זה לא מבטל את החשש שמלווה את הפרויקט מראשיתו. ישראל נכוותה לא פעם משיתופי פעולה עם גורמים ערביים מקומיים, כך למשל עם הפלנגות הנוצריות בלבנון. החמושים הפלסטינים לא כפופים לסטנדרטים של צה"ל ועלולים לבצע פשעים שידרשו דין וחשבון מישראל. מצבנו בזירה הבינלאומית בלאו הכי איננו מזהיר, ואירוע חריג יכול להחריף את הלחץ לעצירה מוחלטת של הפעילות הצבאית. 

סכנת "היפוך קנים"

יתר על כן, תרחיש הייחוס של "היפוך קנים" תקף גם כאן. מפקדי המיליציות הם חברים וקצינים לשעבר ברשות, ובהתאם מחזיקים בתפיסה לאומית פלסטינית. מבחינתם, כרגע חמאס מהווה את האויב המרכזי שתפס בכוח את השלטון בעזה. ואולם ככל שארגון הטרור יידחק לשוליים בשנים הקרובות, המבט שלהם עלול לזוז יותר ויותר לכיוון צה"ל ולשאלת עתידו ברצועה.

מה הם יעשו אם יאמרו להם שצה"ל מתכוון להמשיך להישאר ברצועה? האם כולם יקבלו זאת? ובתרחיש אחר, האם מפקדי המיליציות יסכימו להתפרק מנשקם לטובת המנגנון המשטרתי החדש של הוועדה הטכנוקרטית?

מעל הכל, נשאלת השאלה מהי המציאות שישראל מעוניינת להכתיב בעזה. המצוד אחרי ראשי חמאס, מחבליו ועוזריו הוא ראוי וחשוב מאין כמוהו. יחד עם זאת, מפת הדרכים ליישום תוכנית טראמפ שהציגו המתווכים מובילה למבוי סתום.

חמאס מסרב לוותר על הרובים שמאפשרים לו דה-פקטו לשלוט ברחובות. לכל היותר, ארגון הטרור מוכן למסור את הרקטות והאתרים הצבאיים לוועדה הטכנוקרטית הפלסטינית. גם אם המשמעות המעשית היא שמועצת השלום תפעל להשמדתם, חמאס עדיין יחזיק בכוח לאכוף את רצונותיו מאחורי הקלעים. הוועדה עדיין תשמש יותר בתור עירייה וקבלן פינוי הריסות מאשר גוף שלטוני.