מאחורי הרומן עם יוון: ״מבינים שרק ישראל מרתיעה את טורקיה״

הסכם ״מגן אכילס״ סוקר בהרחבה בישראל בשל הממד האסטרטגי של שיתוף פעולה צבאי הדוק עם מדינה אירופית החברה בנאט״ו, ונראה כי הדיווחים על פרטי ההסכם, שנחשפו בתחילת השבוע, מכים גלים גם ביוון ובזירה הפוליטית המקומית.

שר הבריאות היווני, אדוניס גאורגיאדיס, אמר בפרלמנט כי הברית של יוון עם ישראל מגינה מפני ״האיום הטורקי״, והגן על עסקת מערכות ההגנה האווירית מתוצרת ישראל, בשווי 3 עד 3.5 מיליארד אירו, שנחתמה באותו יום בתל אביב.

גאורגיאדיס התייחס ישירות לביקורת מצד השמאל, ובכלל זה למחאות הקיץ של המפלגה הקומוניסטית של יוון (KKE) נגד ספינות ותיירים ישראלים בנמלי המדינה, שאותן כינה ״תיאטרון בובות״. ״נמשיך בברית האסטרטגית הזו משום שהיא משרתת את האינטרסים של העם היווני, לא את העם הסובייטי, הקומוניסטי, הפרולטרי או הפלסטיני״, אמר. ״אנחנו כאן בשביל העם היווני. והעם היווני רואה בברית עם ישראל דבר חשוב מאוד״.

ד״ר ניל בר, מהמחלקה לממשל ומחשבה מדינית בבית הספר למדעי המדינה ומרכז קומפר לחקר אנטישמיות וגזענות באוניברסיטת חיפה ומהמרכז לחקר הימין הפוליטי באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, מסביר כי התלהבותה של ממשלת יוון מההסכם עם ישראל, הכולל אספקה של מערכות הגנה אווירית חדשות לאתונה, היא חלק מרפורמה צבאית על רקע איום הולך וגובר מצד טורקיה. ״צבא יוון עובר רפורמה מקיפה תחת שר הביטחון ניקוס דנדיאס, ועצם העובדה שאחת מעסקאות הנשק הגדולות בתולדות ישראל היא רק חלק ממנה, מעידה על עומקה״, אומר בר.

״לצד עסקאות דומות עם ארה״ב, צרפת ואיטליה, הצבא כולו עובר מודרניזציה והתאמה למאה ה-21. אף שישראל היא רק חלק מהרפורמה, תפקידה מרכזי. לא רק שבידיה מערכת הגנה אווירית שיעילותה הוכחה בקרב, הברית איתנו מספקת ליוונים את ׳הגב׳ שהם צריכים. לפי סקר שפורסם בחודשים האחרונים באתר liberal.gr, כמעט 80% מהציבור היווני מכירים בכך שהדבר היחיד שטורקיה נרתעת ממנו הוא העוצמה הצבאית הישראלית, ולכן יש קונצנזוס לא קטן שעליהם לחבור אלינו״, אומר בר.

״השמאל נתפס כרעשי רקע״

הידוק הקשרים הביטחוניים מסמן פריחה ביחסים בין המדינות, ולצד ביקורת קשה מאוד נגד ישראל בשמאל הקיצוני ביוון, חלקים גדולים מהמערכת הפוליטית שם תומכים בהסכם ובהעמקת הקשרים עם ישראל.

״מהמרכז־ימין ועד הימין הקיצוני יש תמיכה גדולה, וחלקם גאים בברית, גם מעבר לתועלת שבה, ומטבע הדברים השמאל כולו מתנגד נחרצות. הם קולניים מאוד, אבל השמאל היווני מפורק בין רסיסי מפלגות וחסר כוח פוליטי, אף שיש בו פוטנציאל אלקטורלי״, אומר בר.

״העובדה שהדבר היחיד שהשמאל מצליח להסכים עליו הוא האיבה לישראל לא מצליחה להתגבר על ממשלת המרכז־ימין של קיריאקוס מיצוטקיס, שבשנים האחרונות רשמה הישגים יוצאי דופן ופופולריים מאוד בתחום המדיני והכלכלי. מאחר שזו ממשלה אוהדת ישראל ומוצלחת מאוד באופן אובייקטיבי, ההתנגדות משמאל נתפסת כרעשי רקע, וגם מצביעי השמאל מבינים היטב את היתרונות בברית עם ישראל״.

נראה שהתהדקות היחסים הביטחוניים יוצרת גם שינוי בדעת הקהל היוונית כלפי ישראל. ״לפי סקר של מכון Pew שפורסם לאחרונה, מסתבר שהימין היווני הוא הקבוצה הסוציו־דמוגרפית האוהדת ביותר של ישראל באירופה.

הברית, והעובדה שכעת יש לנו אויב ראשי משותף, לפחות בפוטנציה, משפרת באופן מובהק את דעת הקהל ביוון לטובת ישראל, למרות הניסיונות משמאל ואולי אפילו בגללם. בעשור האחרון נמדדו ביוון הירידות החדות ביותר בעמדות אנטישמיות שנמדדו אי פעם בכל מדינה שהיא״, אומר בר.

״יחד עם זאת, צריך להפריד בין ההכרה בכך שהברית מועילה ליוון לבין אהבת מרדכי. אף שהמאזן הכללי בין הזדהות עם ישראל להזדהות עם הפלסטינים נוטה במעט מאוד לטובת ישראל, החלק הארי, כמעט 60%, מעיד שאין לו העדפה והוא נשאר ניטרלי. זה כשלעצמו הישג ישראלי בתקופה שבה המוניטין הישראלי בשפל חסר תקדים. לא הייתי ממסגר את המצב כ׳היוונים אוהבים אותנו׳, אלא שאנחנו במגמה טובה מאוד״.

נראה כי טורקיה מצידה עושה כל מאמץ לשכנע את היוונים כי היא אכן מהווה איום. ״ממש השבוע ארדואן, לצד קריאות נגד הציונות ונגד נתניהו, הכריז ש׳טורקיה היא כבר לא טורקיה הישנה׳. בשנים האחרונות הוא מקדם תפיסה שמכונה במחקר ניאו־עות׳מאניזם, כלומר ניסיון אקטיבי להפוך את טורקיה ממעצמה אזורית לאימפריה חשובה, כפי שהייתה בימי האימפריה העות׳מאנית של המאה ה-17״, מספר בר.

איום מפורש

״היוונים והטורקים מעולם לא הסתדרו, אבל הכוונות הטורקיות כיום מאיימות באופן מפורש על הריבונות היוונית. מעבר לתוכנית ׳המולדת הכחולה׳, שפורשת את הריבונות הטורקית על מרבית הים האגאי על חשבון יוון, הפרלמנט באנקרה הכריז שכל ניסיון יווני להחיל ריבונות כלכלית בים האגאי, כפי שנקבע בהסכמים בינלאומיים, הוא מבחינת טורקיה עילה למלחמה.

לצד מאות הפרות של המים והמרחב האווירי היווני מדי שנה, על בסיס כמעט יומי, ארדואן כבר הזהיר את היוונים ׳לזכור את איזמיר׳, רמז לאירועי 1923, אז עברה אנטוליה כולה טיהור אתני ובוצע רצח עם באוכלוסייה היוונית והנוצרית. ׳אנחנו עשויים להגיע אליכם לפתע בלילה׳, הוא הזהיר״.

נראה שגם חברותה ארוכת השנים של טורקיה בנאט״ו אינה פועלת להרגעת הרוחות באתונה. ״באופן אירוני, המנגנון שאמור לרסן את העוינות בין שתי המדינות, כלומר העובדה ששתיהן חברות בנאט״ו, הוא זה שמפחיד את היוונים יותר מכול. מניסיון העבר, בכל פעם שהטונים עלו, האמריקנים התערבו כדי להשקיט את הרוחות ולהגיע לפשרה שתמיד באה על חשבון היוונים. הם חוששים מאוד שתמורת שקט תעשייתי ייאלצו לעשות ויתורים כואבים שאין בכוונתם לעשות, כמו העברת בעלות על איים אסטרטגיים או כלכליים״.