הסכסוך הדתי שהוסתר: מה השיעים בלבנון לא מספרים על חיזבאללה?

כאשר חושבים בישראל על איש דת שיעי בלבנון, הדימוי שעולה כמעט אוטומטית הוא של איש דת המזוהה עם חזבאללה. החיבור בין הדת, הארגון ואיראן נעשה במשך השנים כה חזק, עד שקל לשכוח עובדה חשובה: דווקא מתוך הממסד הדתי השיעי בלבנון צמחו כמה מההתנגדויות העמוקות ביותר לתפיסת העולם שמייצג חזבאללה.

כדי להבין זאת צריך לחזור אל המועצה האסלאמית השיעית העליונה, שהקים האימאם מוסא א-סדר ב-1967. הקמתה הייתה רגע מכונן עבור השיעים בלבנון: לראשונה נוצר מוסד רשמי שנועד לייצג אותם בתוך המדינה הלבנונית. אלא שלאחר היעלמותו של א-סדר ועליית חזבאללה, נוצר בהדרגה מאבק רחב יותר על השאלה מי מוסמך לדבר בשם השיעים - מוסדות העדה הלבנוניים או תנועה פוליטית-צבאית המחויבת גם להנהגה הדתית באיראן.

אחד האנשים שהמחישו את המתח הזה היה השייח' מוחמד מהדי שמס א-דין, שעמד בראש המועצה השיעית העליונה עד מותו ב-2001. שמס א-דין לא היה "אנטי-חזבאללה" במובן הפשוט של המילה, ואף תמך בהתנגדות לישראל. חשיבותו הייתה במקום אחר: הוא הציע תפיסה שיעית שהעמידה במרכז את המדינה, האזרחות וההשתייכות של השיעים למדינות שבהן הם חיים - אלטרנטיבה משמעותית לתפיסת שלטון חכם ההלכה האיראנית שעליה נשען חזבאללה.

גם מוחמד חוסיין פצ'לאללה, מבכירי אנשי הדת השיעים בלבנון, שמר על עצמאות דתית ביחס לאיראן ולא קיבל באופן מלא את המודל האיראני של שלטון חכם ההלכה. עצם קיומו של מוקד סמכות דתי שיעי עצמאי המחיש כי גם בתוך הסביבה המזוהה עם חזבאללה לא התקיימה אחידות רעיונית מוחלטת.

בדור הבא הפכה ההתנגשות לגלויה הרבה יותר. השייח' עלי אל-אמין, שכיהן כמופתי השיעי של צור וג'בל עאמל, יצא נגד תפיסת שלטון חכם ההלכה, נגד מעורבות חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה ונגד הכפפת השיעים בלבנון לפרויקט האיראני. לצדו פעלו אנשי דת ואינטלקטואלים דתיים כדוגמת האני פחס ,שביקשו לבנות זהות שיעית המבוססת על אזרחות, פלורליזם וחיים משותפים בתוך לבנון.

החשיבות של הקולות האלה גדולה ממספר האנשים שהם מצליחים לגייס. חזבאללה אינו רק מפלגה חמושה; הוא נשען גם על מערכת של לגיטימציה דתית. לכן כאשר הביקורת מגיעה מאיש דת שיעי, היא נוגעת בנקודה רגישה במיוחד: היא מערערת על הטענה שחזבאללה אינו רק הכוח הפוליטי הדומיננטי בקרב השיעים, אלא גם המייצג הטבעי של תפיסת עולמם הדתית.

המחלוקת בתוך החברה השיעית בלבנון, אם כן, אינה רק על נשקו של חזבאללה או על יחסיו עם איראן. מתחתיה מתקיים כבר עשרות שנים מאבק עמוק יותר: מי מחזיק בסמכות להגדיר מהי בכלל הדרך השיעית הלבנונית.

הכותבת היא חוקרת לבנון, חיזבאללה ותיאולוגיה השיעית. מרצה במחלקה למזרח תיכון ומדעי המדינה באונ' אריאל, ועמיתת מחקר במכון Mecarc