מוחמד אסלאמי, ראש הארגון לאנרגיה אטומית של איראן, טען היום (רביעי) כי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הפכה לכלי בידי ארה"ב וישראל, וכי כל פיקוח על מתקנים שהיו יעד לתקיפות צבאיות מותנה באישורים מנפרלמנט האיראני ובגיבוש פרוטוקולים ייעודיים. לדבריו, איראן מצפה כי לסוכנות יתאפשר לפעול על פי האמנה המכוננת שלה וללא לחץ פוליטי.
הוא הוסיף כי כל המתקנים שהיו יעד לתקיפה צבאית היו רשומים בעבר בסוכנות ונתונים לביקורת, ולכן שתיקת הסוכנות והימנעותה מגינוי התקיפות מטילות ספק באמינותה ובעצמאותה. לטענתו, הלחץ מוושינגטון ותל אביב על הסוכנות לבקר באתרים הפגועים נועד לאפשר להן להעריך את תוצאות המבצעים הצבאיים שביצעו בעצמן.
עוד הוסיף כי אתרים שלא נפגעו בתקיפות עדיין נתונים לביקורת מכוח הסכם ההגנות עם הסוכנות, אך המדינה עדיין נמצאת במצב מלחמה.
בתוך כך, נשיא איראן מסעוד פזשכיאן התייחס היום למשבר הכלכלי במדינה ואמר: "אנחנו מסוגלים להתגבר במהירות על הבעיות שלנו, בעזרת אמתפיה ושיתוף פעולה של העם היקר שלנו, אחריות של המנהלים שלנו והמעורבות של המגזר הפרטי והמשקיעים". הדברים מגיעים על רקע דבריו מהשבוע שעבר, לפיהם איראן צריכה לשאוף לסיום המלחמה. "עדיף שנסיים את המלחמה היום, כשאנחנו במצב של כוח וכבוד וכל העולם מכיר בניצחון שלנו".
איראן ממשיכה להתעקש: מצר הורמוז בשליטתנו
מוקדם יותר היום, אמר דובר משמרות המהפכה כי איראן ועומאן הגיעו להסכמות על חלקן במצר הורמוז והכנסותיו, כך לפי דיווח של סוכנות הידיעות הרשמית למחצה תסנים.
הדובר טוען כי ארה"ב חסמה את המשא ומתן בין עומאן לאיראן, מה שהוביל לעיכובם. הדיווח אינו מפרט את תנאי ההסכם. לצד זאת, במשמרות המהפכה איימו כי יפגעו בכל כלי שייט שיינסה לחצות את המצרים.
"מצר הורמוז נמצא בשליטתנו, ואין ספינות צבאיות של האויב במפרץ הפרסי. כל ספינות המלחמה של האויב נמצאות במרחק של לפחות 400 קילומטרים מהמצר, ומבחינה צבאית וגיאוגרפית, אף ספינה לא יכולה לעבור דרך נתיב מים זה ללא רשותה וניהולה של איראן", נכתב בהודעת משמרות המהפכה לתסנים.
עוד נכתב: "נתיב המים ליד עומאן נמצא גם הוא בשליטתנו המלאה. מצר הורמוז שייכים לאיראן ולמדינת עומאן, הנמצאת מולנו. אנו מנהלים משא ומתן עם עומאן כבר כחודש, והגענו לתוצאות המקובלות על שני הצדדים. במשא ומתן זה הושגו הסכמות בנוגע לחלקה של כל מדינה במימי המצר ולחלקן של איראן ועומאן בהכנסותיה. ארצות הברית חוסמת תהליך זה, וזה גרם לעיכוב התהליך. אם ארצות הברית תפסיק לחסום ותחזור להסכם, נוכל לפתוח את מצר הורמוז במסגרת ההסכם שהושג. לכן, תנאינו חייבים להיות מקובלים על ארצות הברית. אם ארצות הברית לא תקבל את תנאינו, מצר הורמוז לא ייפתח בשום פנים ואופן".

