נשיא לבנון: "אין ברירה מלבד משא ומתן עם ישראל"

נשיא לבנון ג'וזף עאון אמר היום בפגישה בארמונו בבעבדא כי "המשא ומתן עם ישראל איננו קל או מהיר, ויש מכשולים וקשיים, אך זה עדיף בהרבה על פני מלחמה".

בשיחה עם משלחת של נוצרים מארונים בארמון, עאון הסביר כי "ההחלטה לנהל משא ומתן [עם ישראל] התקבלה כדי למנוע את האסונות ואת הטרגדיות שגרמה להן המלחמה". הוא הסביר כי ללבנונים יש "את אותן מטרות - שחרור דרום לבנון, פריסת הצבא לאורך הגבולות, שחרור אסירים, הקלה על חזרת העקורים ותהליך שיקום. את זה אי אפשר להשיג במלחמה כפי שהתברר. לכן אין ברירה מלבד משא ומתן".

"בנייתן של אומות היא אחריות משותפת ולא נופלת על כתפיו של אדם אחד או גורם אחד. לכל אחד יש תפקיד ומקום. האינטרס הלאומי צריך להישאר בראש סדר העדיפויות, מעל כל אינטרס אישי, כדי שהמדינה תתאושש", אמר הנשיא הלבנוני למשלחת.

לדבריו,"הממשלה נקטה בצעדים, גם אם לא מספיקים, במסגרת רפורמות כלכליות ופיננסיות, אבל השיגה צמיחה ואנחנו צופים שהיא תתגבר השנה. עם זאת, המלחמה הרסה את התקווה הזאת. עם ממשלה זו, התחלנו לטפל גם בסוגיית השחיתות שהשתוללה במשך שנים. אנחנו מנהלים מלחמה נגד גורמים שמסרבים לקבל את היגיון המדינה".

דבריו של עאון מגיעים לאחר חודשים של מגעים ישירים בין ישראל ללבנון, שבמהלכם ניסתה ביירות לקדם מתווה שיביא לביסוס הפסקת האש, נסיגה ישראלית מדרום לבנון, שחרור עצורים ופתרון נקודות המחלוקת לאורך הגבול היבשתי. כבר באפריל דווח ב"היום" כי אלה היו בין הנושאים המרכזיים בהצעה הלבנונית שהוכנה לקראת המשא ומתן.

בחודש מאי נערכו כמה סבבי שיחות בין משלחות ישראל ולבנון בוושינגטון. לפי דיווחים שפורסמו אז, ישראל הציבה במוקד את פירוק חיזבאללה ויתר המיליציות מנשקן, בעוד לבנון ביקשה לקדם תחילה הפסקת אש ונסיגה ישראלית. באחד הסבבים אף דווח כי ישראל הציעה להתקדם לעבר הסכם שלום כולל, במקביל לפירוק חיזבאללה מנשקו.

אלא שהפערים בין הצדדים נותרו משמעותיים. בסוף מאי דווח ב"היום", על בסיס העיתון הלבנוני "א-דיאר", כי סבב שיחות בפנטגון הסתיים ללא התקדמות, לאחר שישראל התמקדה בדרישה לפירוק חיזבאללה מנשקו ובהשמדת תשתיותיו הצבאיות, בעוד המשלחת הלבנונית ביקשה לדון בהפסקת האש ובנסיגת צה"ל.

למרות הקשיים, עאון וראש הממשלה נוואף סלאם המשיכו לדבוק במסלול המדיני. ביוני האחרון דווח ב"היום" מפי מקור פוליטי לבנוני כי השניים סירבו ללחצים לסגת מהמשא ומתן הישיר, מתוך תפיסה שללבנון אין דרך אחרת להשיג הסדר קבוע עם ישראל. לפי אותו דיווח, ההנהגה בביירות אף ביקשה לנתק את המסלול הישראלי-לבנוני מהשפעתה של איראן ולהדגיש כי רק המדינה הלבנונית מוסמכת לקבל החלטות הנוגעות לעתידה.

הקו הזה העמיק גם את העימות בין עאון לחיזבאללה. ב"היום" דווח ביוני כי גורמים דיפלומטיים המעורים בשיחות העריכו שההנהגה הלבנונית "עברה את נקודת האל-חזור" בדרך להסכם, וכי היא רואה בצמצום השפעת חיזבאללה תנאי לשיקום המדינה. זמן קצר לאחר מכן החריף חיזבאללה את התקפותיו הפומביות על עאון בעקבות תמיכתו בהסכם עם ישראל ובפירוק הנשק.

סקר שפורסם במאי העלה כי אמנם בקרב כלל הציבור הלבנוני עדיין לא היה רוב להסכם שלום עם ישראל, אך בקרב הנוצרים, הדרוזים והסונים נרשם רוב שתמך בהסכם. זה רלוונטי במיוחד לכך שהדברים הנוכחיים נאמרו בפני משלחת נוצרית-מארונית.