קטאר מתייבשת: כך השפיעה המלחמה במפרץ על התקציב בדוחא

קטאר קיצצה את תקציבי משרדי ממשלתה בשיעור של עד 30%, וצמצמה בכ-85% את הסיוע הבינלאומי שלה, כך דיווח היום (שבת) העיתון הכלכלי הבריטי ״פייננשל טיימס״. הקיצוץ הוא פועל יוצא של הצניחה החדה בהכנסותיה מייצוא גז טבעי, לאחר שנאלצה להשבית את הייצור בשל הנזקים שגרמו התקיפות האיראניות ובשל המצור האיראני על מצר הורמוז.

היקפם המדויק של הקיצוצים לא נמסר, אך תקציבה הכולל של קטאר לשנת 2026 עומד על כ-61 מיליארד דולר. במקביל, קרן המטבע הבינלאומית צופה כי התוצר הקטארי יתכווץ השנה ב-8.6%, ההתכווצות החדה ביותר מבין שש מדינות המפרץ, שנשענות זה עשורים על מצר הורמוז לייצוא האנרגיה ולסחר.

טאריק יוסף, עמית בכיר במכון מחקר בדוחא, אמר ל״פייננשל טיימס״ כי השלטונות שוקלים ברצינות קיצוצים נוספים ומשמעותיים בשנה הבאה, אם המשבר יימשך אל תוך הרבעון האחרון של השנה. לדבריו, קטאר ניהלה את המשבר ביעילות אך ספגה מכה עצומה, ומאז היא נשענת על עתודות פיננסיות שצברה כדי להמשיך להזרים חמצן לכלכלה ולשמור על נזילות. ״בסופו של דבר זה מותיר חור מהותי בתקציב״, אמר.

לפי העיתון, לקטאר יש ״כריות ביטחון״ פיננסיות משמעותיות: קרן עושר בהיקף של 500 מיליארד דולר, רשות ההשקעות של קטאר, ואוכלוסייה של 3.2 מיליון בני אדם בלבד. אבל כל עוד סיום המלחמה לא נראה לעין, היא צפויה להמשיך ולפגוע בהוצאות של מדינות המפרץ ובהשקעות שמנהלות קרנות העושר של האזור בחו״ל, המחזיקות יחד בכ-5 טריליון דולר.

ב-2017, כשסעודיה ואיחוד האמירויות הובילו חרם אזורי נגד קטאר, נאלצה רשות ההשקעות להחזיר למדינה יותר מ-20 מיליארד דולר בפיקדונות כדי לייצב את המערכת הפיננסית המקומית. גורם קטארי מסר לעיתון כי המדינה ערוכה היטב להתמודד עם המצב הכלכלי באזור. ״החוסן שגילינו במשברי העבר, ובהם משבר במפרץ והקורונה, מקנה לנו את היכולת לצלוח גם את המשבר הנוכחי בלי לשנות את המסלול הכלכלי ארוך הטווח שלנו״, אמר.

בניגוד לסעודיה ולאיחוד האמירויות, שהצליחו למתן חלק מהנזק בזכות צינורות המאפשרים להן לייצא נפט שלא דרך מצר הורמוז, קטאר וכווית תלויות במצר לחלוטין לצורך ייצוא האנרגיה שלהן. פארוק סוסה, כלכלן המזרח התיכון של גולדמן זאקס, מעריך כי אובדן ההכנסות מייצוא אנרגיה עולה לשתיהן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר בשבוע.

עבור קטאר, יצרנית הגז הטבעי הנוזלי השנייה בגודלה בעולם, ההשפעה הייתה כמעט מיידית. ארבעה ימים בלבד אחרי פרוץ המלחמה בפברואר תקפו כטב״מים וטילים איראניים את מתקן ראס לפאן, מתקן ייצוא ה-LNG הגדול בעולם. במארס נפגע ראס לפאן שוב במתקפת טילים, שמחקה 17% מכושר הייצוא של קטאר וגרמה נזק שתיקונו צפוי להימשך עד חמש שנים.