ביולי 2025 העבירה טורקיה "מתנה" לא שגרתית לצבא סוריה של אחמד א-שרע: ארבעה נגמ"שים חדישים מתוצרת מקומית, ישירות מהניילונים. במשך כמה שבועות התעסקו אנשי אמ"ן - מראש האגף האלוף שלומי בינדר ומטה - בחיפוש אחר הנגמ"שים הללו, שהוחבאו במרחבים הגדולים של סוריה. הכלים המשוריינים אותרו לבסוף, בין היתר בזכות לא מעט מזל. מאז, עוקבים אחריהם בשבע עיניים.
הסיפור הזה, שהתרחש לפני יותר משנה, הוא סימפטום למהלך רחב הרבה יותר שמתרחש זה תקופה ארוכה באזורנו - התבססות צבאית ומדינית של טורקיה בסוריה, שמתבצעת תחת עיניה הפקוחה של ישראל.
גם יכולות התקיפה של חיל האוויר הטורקי, שמחזיק במטוסי אף 16 משוכללים ועשוי להצטייד בקרוב גם באף 35, נמצאים תחת זכוכית מגדלת.
סביר להניח שבתקופה הארוכה הזו, עלו על הרדאר של אמ"ן הרבה יותר מאותם ארבעה נגמ"שים שהוזכרו בפתיח. ובכל זאת, עד השבוע ישראל חרקה שיניים והבליגה, ואם כן פעלה, הרי שעשתה זאת מתחת לרדאר. גם אם ברקע הדברים שוחררו הצהרות לוחמניות והועברו מן הסתם מסרים דרך גורמים שלישיים, המאמץ הטורקי הנרחב להכניס עוד ועוד מערכות צבאיות לסוריה ולהגביר את השפעתה במדינה - טרם פגש פצצה ישראלית.
לפעמים השעון הפוליטי והצבאי מסתנכרנים
המצב הזה השתנה השבוע, עם התקיפה הישראלית באזור אידליב, שכוונה בדיוק נגד אותה התעצמות טורקית בצפון סוריה. נדמה שבצמרת הישראלית הבינו שההחלטה (הנכונה) לזנוח את גישת ההכלה, זו שרווחה כאן בכל החזיתות עד ל-7 באוקטובר, רלוונטית גם כלפי הענק הטורקי.
רצה הגורל והתקיפה התרחשה שעות בודדות לפני פתיחת הקלפיות בפריימריז לליכוד. מיד היו מי שטענו שהמהלך המשמעותי הזה בוצע אך ורק בכדי לשרת את ראש הממשלה נתניהו. לפעמים שעונים צבאיים ופוליטיים מסתנכרנים, פעמים רבות יש גם מי שפועל במרץ על מנת לסנכרן אותם - אבל הטענה שישראל יצאה להתקפה בסוריה אך ורק בגלל שיקולים אלקטורליים היא מגוחכת: החיכוך הצבאי בין ישראל לטורקיה אינו חדש, וכבר יותר משנה שהוא מתבשל על אש קטנה. לאורך התקופה הקצתה ישראל כאמור יותר ויותר אמצעי מודיעין לסוריה. וכידוע, ככל שמחפשים יותר, כך מוצאים יותר.
מאז ומעולם הייתה סוריה מקרה בוחן למאבקי אימפריות. נדמה שהעניין הזה לא עומד להשתנות בעשורים הקרובים. נפילתו של משטר אסד, ובהמשך היחלשותה של אירן כתוצאה מסבבי הלחימה מול ישראל והמצור הכלכלי האמריקני, יצרו בסוריה ואקום, שטורקיה נכנסה אליו בחפץ לב. "האירועים שהתרחשו לאחרונה באזורנו, במיוחד בסוריה, מזכירים לנו עובדה חשובה", אמר רג'פ טאיפ ארדואן, בנאום שנשא ימים בודדים לאחר נפילת משטר אסד. "טורקיה היא יותר גדולה מטורקיה".
שאיפות ההתפשטות של ארדואן לא מסתיימות בסוריה. "בטורקיה החלו רפורמות כלכליות דרמטיות, יש לה צבא גדול ותעשיות ביטחוניות עצמאיות, יש לה מטוסים, ספינות וצוללות - ובעיקר יש לה חזון", אמר לי לא מזמן בכיר מאוד בקהילת המודיעין. "החזון הזה כולל את סוריה, אדמות כורדיות, ואפילו השקעה בקרן אפריקה. בעוד 15 שנה יהיו שתי מעצמות אזוריות במזה"ת - ישראל וטורקיה".
העימות הבא עלול להיערך מול מטוסים וטילים טורקיים
לא רק בקהילת המודיעין מודאגים. גם "ועדת נגל", שנועדה לבחון את עתיד תקציב הביטחון לאור השינויים בזירה האסטרטגית, התייחסה כבר באוגוסט לאיום הטורקי במילים חדות כתער: "הימצאות שליחי טורקיה, או כוחות טורקיים בסוריה, עלולים להעמיק את הסכנה לעימות טורקי-ישראלי ישיר".
אנחנו חיים בתקופה שבה לא מומלץ להתנבא. ובכל זאת, אסתכן: עימות ישיר עם טורקיה לא יתרחש בשנים הקרובות, אבל הוא בהחלט עשוי להתפתח לאורך העשור הקרוב. אם ישראל, בסיועה הנדיב של אמריקה, אכן תצליח להפיל את המשטר האסלאמיסטי בטהראן או לכל הפחות להצר את צעדיו משמעותית, העימות הגדול הבא של ישראל בהחלט יכול להיערך מול מטוסים, טילים וספינות טורקיות.
כמו במשחק המחשב "סטריט פייטר", גם במציאות לפעמים ככל שאתה מתקדם בשלבים, היריב שלך הופך להיות חזק יותר. החשש הגדול מכוחה הצבאי של אירן ושלוחותיה, התבדה במידה רבה. ישראל אמנם ספגה מכות ולא הצליחה להכניע את איראן, אבל יצא מהמלחמה מולה (נכון לעכשיו) במצב משופר. עימות ישיר עם טורקיה יראה אחרת לגמרי.
בכל פעם שאני נחשף לעוד פיתוח צבאי טורקי, אני נחרד. ארדואן בונה לעצמו כוח צבאי אדיר, בעל יכולות אסטרטגיות וחדשנות טכנולוגית, וכידוע, מאז 7 באוקטובר למדנו שכדאי להעריך את אויבינו על פי יכולותיהם ולא על פי כוונותיהם. גם הבריתות האסטרטגיות של טורקיה, כוחה התעשייתי, עוצמתה הכלכלית - מגמדים את איראן.
טוב עשתה ישראל ששלחה מסר בדמות טיל לפרויקט ההתעצמות של טורקיה, כשהוא עדיין נמצא בחיתוליו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו