שגריר ארה״ב בטורקיה: ישראל כובשת את הגולן

שגריר ארה״ב בטורקיה והשליח האמריקני לסוריה, טום ברק, אמר בריאיון שפורסם אתמול (שישי) כי ישראל ״עדיין כובשת את הגולן, בניגוד להחלטות האו״ם, בניגוד לכל הסדר הבינלאומי, שקבע שהגולן שייך לסוריה״, וזאת על אף שממשל טראמפ הראשון הכיר בריבונות הישראלית ברמת הגולן.

ברק גם העלה את האפשרות כי התקיפה הישראלית בבסיס אבו א-דהור שבצפון סוריה הונעה מניסיון ישראלי ״לפתות את הטורקים״, מהלך שלדבריו ״אולי יתקבל היטב לפני הבחירות״, וכן אפשרות של בעיית תיאום פנים-ישראלית.

"אולי רעיון שיתקבל היטב לפני הבחירות"

בריאיון ליוצר התוכן מריו נאופל, יזם קריפטו אנטי ישראלי בעל יותר משני מיליון עוקבים ברשת X, נשאל ברק מדוע פעלה ישראל בעיצומם של המגעים עם דמשק. ״הראשונה היא שהישראלים פיתו את הטורקים״, אמר ברק כשהוא מעלה אפשרויות שהובילו לכך. ״אם אתה זוכר, הטורקים הפילו מטוס רוסי בדיוק באותן נסיבות. זה משחק מסוכן מאוד, לפרוס מטוסים בגבול בלי התראה, בלי איזושהי הסכמה״. לדבריו, מדובר ״במהלך מאוד אגרסיבי, אבל אולי רעיון שיתקבל היטב לפני הבחירות״.

״התיאוריה השנייה היא שבין צה״ל, המוסד ומשרד ראש הממשלה הייתה אי הבנה״, המשיך ברק. ״שאולי ראש המוסד ניהל ערוץ אחורי רציני מאוד שלא סיים אותו, אולי לא היה מרוצה ממנו, ותכנן לחזור בשבוע שלאחר מכן לדיון נוסף. ובינתיים מפקד באיזשהו מקום, על סמך מה שחשבו שהמודיעין שלהם אומר, אמר, אנחנו צריכים לזוז מהר ואנחנו צריכים לזוז עכשיו. הם קיבלו החלטה: בלי חיסולים, בלי הרוגים, בלי פצועים. פשוט נוציא מכלל פעולה את מסלולי ההמראה״.

התרחיש השלישי, שאותו הציג כסביר ביותר, הוא ״שמישהו קלט מודיעין כלשהו, כנראה של שיחת טלפון, שדיברה על רעיון עתידי של עוד סיוע טורקי או כיבוש. מפקד כלשהו בשטח אמר, אנחנו נדאג שזה לא יקרה. אנחנו נוציא מכלל פעולה את מסלולי ההמראה. ומה שהם לא עשו זה לספר לנו או לספר לטורקיה״.

ישראל עדכנה את ארה"ב בתקיפה

לדברי ברק, הסוגיה הועלתה מול ארה״ב כשישה ימים לפני התקיפה. ״לזכותה של ישראל, זה לא שזה הגיע בלי שום דיון״, אמר. ״הנושא עלה בפנינו כנראה שישה ימים קודם לכן, באמירה שיש לנו מודיעין מסוים על כך שייתכן שיש תנועה טורקית לתוך האתר הזה, מה שהיה מדאיג אותנו מאוד. כולנו עשינו את הבדיקות שלנו. חזרנו לסוכנויות המודיעין שלנו. התשובות שקיבלנו היו: לא, זה לא קורה״. באשר לטענה הישראלית שכוחות או אמצעים צבאיים טורקיים שהו בבסיס, קבע: ״אנחנו יודעים שזה לא היה המקרה״.

התרחיש שהגדיר כסביר ביותר, לדבריו, הוא יירוט ״שיחות על אסטרטגיה נשקלת של הטורקים להגדיל תוכנית אימונים באתר הזה, שדרך אגב, יש להם זכות לעשות זאת״. לדבריו, במסגרת הסטטוס קוו הקיים מאמנת טורקיה בגלוי את הצבא הסורי, מספקת לו ציוד ומסייעת לו.

ברק טען כי התקיפה הובילה את המדינות לסף עימות. ״הצבא הטורקי טוב מאוד. הם חזקים מאוד, וכך גם המודיעין״, אמר. ״אז כשהם רואים את המטוסים האלה מתקרבים לגבול, ולא יודעים מה המטרה, הכיוון או הכוונה, הם מתחילים לומר, נצטרך להמריא בעצמנו״.

ברק התייחס גם לשיחת הטלפון בין ראש המוסד רומן גופמן לשר החוץ הסורי אסעד א-שייבאני, שנחשפה השבוע. השיחה, ציין ברק, התקיימה ביום שישי, ארבעה ימים לפני התקיפה. ״הם עברו על הנושאים לעומק. ובצדק או שלא בצדק, הסורים היו תחת הרושם שזה היה מספק, ושאנחנו הולכים למערכת דיונים נוספת״.

לצד הביקורת, ברק הצדיק את החששות הביטחוניים של ישראל. לדבריו, עם עליית השלטון החדש בדמשק ״הישראלים הביטו ואמרו בצדק, אוקיי, אנחנו צריכים מערכת יחסים, אבל אנחנו לא יודעים מי אתם, אתם צריכים להוכיח מי אתם״. הוא ציין את הדאגה הישראלית לגורל הדרוזים ואת החשש מפני אופיו הפונדמנטליסטי של המשטר החדש, והוסיף כי ״לדעתי זה לא היה שישראל דחפה לישראל רבתי. זה לא מה שהם עשו. הם ניסו להיות נחרצים ולומר, אנחנו צריכים זמן לראות מה תהיו ואיך תהיו״.

ברק גם טען כי טורקיה וישראל מחזיקות בתפיסות שגויות זו של זו. ״הרעיון הזה של ישראל הגדולה, לפעמים בעיתונים באיסטנבול אתה מתעורר בבוקר ורואה תמונה… ואיזה עיתונאי אומר, זה מה שישראל מכוונת אליו״, אמר. ״אתה מתעורר בתל אביב ויש תמונה אחרת של האימפריה העות׳מאנית 2.0, אותו שטח ואותו זמן. אנחנו לא חושבים שאף אחד מהדברים האלה נכון״.

"ישראל כובשת את הגולן"

כנשאל אותו אם הוא בטוח שאין לישראל כוונה לספח שטח לבנוני, או שמא בכוונתה לשמר את הסטטוס קוו במשך עשור ורק אז להתחיל לדבר על סיפוח. ברק השיב כי לדעתו הסיכוי לכך נמוך, כשהוא מציין את ההבנה בישראל שהתמיכה בה ארה"ב נשחקת.

לאחר מכן, ובאותו הקשר העלה את סוגיית רמת הגולן. ״עם זאת, בגולן מול סוריה, הם עדיין כובשים את הגולן, בניגוד להחלטות האו״ם, בניגוד לכל הסדר הבינלאומי, שקבע שהגולן שייך לסוריה״, אמר. ״אז כמה זמן עוד יימשכו הפעולות הקרקעיות האלה עד שהמתיחות תרד?״.

ברק במתיחות מול ישראל

ברק נמצא זה למעלה משנה במתיחות עם ישראל. מיד לאחר התקיפה באבו א-דהור, הגדיר השליח האמריקני את הפעולה ״הסלמה מיותרת שאינה מקדמת יציבות אזורית״, והתייצב להגנת הנשיא א-שרע ואמר שממשלתו ״לא אימצה גישה תוקפנית ולא הפעילה שלוחות״. בריאיון ל-i24News הוסיף כי התקיפה יצרה ״סיכון ממשי״ להסלמה מהירה לעימות צבאי ישיר בין ישראל לטורקיה, משום שאנקרה לא קיבלה התרעה ועלולה הייתה להזניק מטוסים.

ביולי 2025, לאחר שישראל תקפה בסוריה כדי לבלום את הפגיעה בדרוזים בא-סווידא, אמר ברק כי ההתערבות באה ״בזמן רע מאוד״, וטען שישראל מעדיפה סוריה מפוצלת משום ש״מדינות לאום חזקות, ובייחוד מדינות ערביות, נתפסות כאיום על ישראל״. בספטמבר הכריז כי ״ישראל תוקפת את כולם״, וכי השלום באזור הוא ״אשליה״.

בדצמבר 2025 עורר סערה בפורום דוחא באומרו כי ״ישראל יכולה לטעון שהיא דמוקרטיה״, אך שמה שעובד במזרח התיכון הוא ״שלטון מלוכני נאור״. באפריל השנה השווה בין ישראל לחיזבאללה בקובעו כי ״כולם היו בלתי אמינים באותה מידה״, והזהיר כי ״טורקיה אינה מדינה שכדאי להתעסק איתה״. עם זאת, ברק הגן בעבר על זכותה של ישראל להגן על גבולותיה לאחר 7 באוקטובר והכיר באיום אלפי הרקטות של חיזבאללה.
ברק, בן 79, נולד בקליפורניה למשפחה נוצרית-מרונית ממוצא לבנוני, הקים ב-1991 קרן ההשקעות בנדל״ן וקשריו עם טראמפ החלו בעסקאות נדל״ן בשנות ה-80. הוא היה מגייס כספים מרכזי בקמפיין 2016 ועמד בראש ועדת ההשבעה שלו.

טראמפ מינה אותו לשגריר באנקרה בדצמבר 2024, ובמאי 2025 הוסיף לידיו גם את תיק סוריה. ברק הפך לאדריכל ההתקרבות האמריקנית למשטר א-שרע, תמך בהסרת הסנקציות מדמשק וחזר והבהיר כי לוושינגטון ״אין תוכנית ב׳״ אם השלטון החדש ייכשל.

"ההודעה האדומה" של ארדואן

אמש (שישי), עלתה ההתכתשות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן עלתה מדרגה. אחרי שטורקיה פנתה בבקשה לקדם הוצאת "הודעה אדומה" של האינטרפול נגד נתניהו, ולאחר שראש הממשלה תקף בתגובה את ארדואן, לשכתו של הנשיא הטורקי תוקפת שוב: "כפי שמתברר יותר ויותר בימים האחרונים, מערכת הבחירות בישראל נשלטת בפופוליזם ביטחוני חסר אחריות ובפוליטיקה של איומים שהולכת ומחריפה".