לקראת שלום? טורקיה אישרה חנינה ללוחמים הכורדים: "צעד היסטורי"

הפרלמנט הטורקי אישר אתמול בערב (שני) חוק המעניק חנינה ללוחמי המחתרת הכורדית, צעד מרכזי בתהליך השלום שנועד לשים קץ לסכסוך בן עשרות שנים שגבה את חייהם של עשרות אלפים. המהלך מגיע 18 חודשים לאחר שעבדוללה אג'לאן, מייסד מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK), הכלוא בטורקיה מאז 1999, קרא לאנשיו להניח את נשקם.

החוק אושר ברוב של 468 תומכים מול 88 מתנגדים ושישה נמנעים, מתוך 600 חברי הפרלמנט, בתום דיון שנמשך 12 שעות. הוא זכה לתמיכת מפלגת הצדק והפיתוח (AKP) של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, בעלת בריתה הלאומנית מפלגת התנועה הלאומית (MHP) והמפלגה הפרו-כורדית DEM. החוק, המכונה ״חוק טורקיה נטולת הטרור״, מאפשר לחלק מלוחמי ה-PKK שיניחו את נשקם לשוב לחיים אזרחיים, אך אינו מעניק חנינה כללית.

על פי החוק, ההעמדה לדין וריצוי עונשי המאסר בגין חלק מהעבירות יושעו לתקופה של חמש עד עשר שנים. מי שיימנע מביצוע עבירות נוספות באותן שנים, החקירה בעניינו תיסגר והעונש ייחשב כאילו רוצה. עם זאת, נאשמים בעבירות חמורות, ובהן רצח, לא ייכללו בהסדר. במהלך הדיון נמסר כי בשלב הראשון צפויים להשתחרר כ-3,500 עצירים הקשורים ל-PKK, כשליש ממספר הכלואים המוחזקים בבתי הכלא בטורקיה.

האירוע המרכזי בתהליך השלום התרחש בפברואר 2025, כשאג'לאן קרא ללוחמיו להניח את נשקם ולעבור למאבק לא אלים בדרכים דמוקרטיות למען זכויות המיעוט הכורדי בטורקיה. ואולם, החוק אינו מבהיר מה יעלה בגורלו של המנהיג הכורדי בן ה-77, המוחזק בבידוד כמעט מוחלט מזה 27 שנים בכלא באי אימראלי שליד איסטנבול, והוא גם אינו נוגע בדרישות הכורדיות הרחבות יותר להרחבת זכויות פוליטיות ותרבותיות ולשינוי החקיקה למלחמה בטרור במדינה.

סגן נשיא טורקיה, ג'בדט יילמז, אמר בשבוע שעבר לרשת CNN הטורקית כי עניינו של אג'לאן ״אינו נכלל במסגרת החוק״, אך הוסיף כי הוא יוכל ״לתרום לתהליך השלום״, בלי לפרט כיצד. לאחר ההצבעה בירך יילמז על החוק וכינה אותו ״צעד היסטורי״. ״468 הקולות בעד הם בעלי חשיבות עליונה מבחינת ההסכמה הפוליטית״, כתב ברשת X, ״אנו מצפים שההתפרקות מהנשק ופירוק הארגון ייושמו במהירות האפשרית, ולאחר מכן שסעיפי החוק הרלוונטיים ייכנסו לתוקף״.

גם דבלט בהצ'לי, בעל ברית קרוב של ארדואן ומנהיג מפלגת התנועה הלאומית הלאומנית, בירך על ההצבעה, ולחץ את ידיהם של חברי פרלמנט כורדים ממפלגת DEM. בהצ'לי, הידוע זה שנים בקו הנוקשה שלו כלפי המחתרת הכורדית, היה מהסימנים הראשונים של התהליך כשהעלה במפתיע באוקטובר 2024 את האפשרות שאג'לאן ינאם בפרלמנט ויכריז על פירוק הארגון. גם למפלגת DEM היה תפקיד מרכזי בתהליך, וחברי הפרלמנט שלה ביקרו דרך קבע אצל אג'לאן באי אימראלי כדי להעביר מסרים בין הצדדים.

לפני ההצבעה התקיים דיון סוער בפרלמנט, ששודר בשידור חי בערוץ הציבורי TRT, ובו ניכרה המתיחות. בעוד הממשלה הקפידה להדגיש כי אין מדובר בחוק חנינה כללית, תקף חבר פרלמנט מטעם מפלגת IYI שבאופוזיציה: ״איך אפשר לנהל משא ומתן עם טרוריסטים? אמרתם שהם יניחו את נשקם ללא תנאי״.

ה-PKK, המוגדר ארגון טרור בטורקיה, בארה״ב ובאיחוד האירופי, פתח במרד נגד אנקרה ב-1984, ועיקר הלחימה התנהלה באזור הכורדי ההררי בדרום-מזרח טורקיה ובצפון עיראק, שם התבצרו לוחמיו. ביולי 2025, כחודשיים לאחר שהארגון הודיע על סיום המאבק המזוין ועל פירוקו, ערכו לוחמיו טקס סמלי שבו החלו להשמיד את נשקם, הצעד המעשי הראשון בתהליך.

התהליך בטורקיה קשור להתפתחויות בסוריה. בינואר האחרון, לאחר כמה ימי לחימה מול צבאו של הנשיא הסורי אחמד א-שרע, נסוגו כוחות ה-SDF של האוטונומיה הכורדית (״רוג'אווה״), שהתקיימה בצפון-מזרח המדינה בימי מלחמת האזרחים, משטחים נרחבים. בעקבות התבוסה הצבאית, ובלחץ אמריקני וטורקי, חתמו אנשי האוטונומיה הכורדית על הסכם לשילובם המדורג בצבא הסורי ולמיזוג המוסדות הכורדיים במוסדות המדינה.

אנקרה רואה באוטונומיה הכורדית בסוריה שלוחה של ה-PKK, והציבה את פירוקה כתנאי יסוד לתהליך השלום מול הארגון, ובכך רושם ארדואן הישג משמעותי.

עם זאת, הנהגת ה-PKK מתחה שלשום ביקורת חריפה על החוק, ערב אישורו. בהודעה שהופצה בסוכנות ANF המזוהה עם הארגון נטען כי ״החוק הזה מכיל שגיאות וליקויים חמורים״, וכי ההמלצות בנוגע לדמוקרטיזציה ולפתרון הסוגיה הכורדית לא נלקחו בחשבון. ״העובדה שהוא מתייחס רק לפירוק מנשק, בלי להשתמש במונח 'כורדי', מלמדת שהסוגיה לא טופלה במלואה״, נמסר. עוד דרשה ההנהגה ערובות שלוחמים לשעבר יוכלו להשתתף בחיים הפוליטיים בלי להיאסר בשל דעותיהם, והזהירה כי אם אג'לאן לא ישוחרר, ״סעיפים רבים בחוק יישארו אות מתה״.