"טורקיה תהפוך לכלא דיגיטלי": מהפכת הצנזורה של ארדואן

ארדואן מהדק על השליטה: ארגוני זכויות אדם הזהירו כי חוק אבטחת סייבר טורקי חדש מבקש ליצור מערכת של "ציות דיגיטלי מוחלט", בכך שיעניק לנשיאות סמכויות גורפות על שירותי אינטרנט, פלטפורמות משחקים וחשבונות מדיה חברתית, כך דיווח היום (ראשון) העיתון הבריטי "פיננשל טיימס". 

כ-90 אחוז מכלי התקשורת הלאומיים של טורקיה כבר נמצאים תחת שליטה ממשלתית, על פי כתבים ללא גבולות, כלומר פלטפורמות כמו X, יוטיוב ואינסטגרם של מטה הן בין המרחבים הבודדים שעדיין פתוחים יחסית לדיווחים ביקורתיים ולהתנגדויות. טורקיה מדורגת במקום ה-163 מתוך 180 מדינות במדד חופש העיתונות האחרון של RSF.

"החוק החדש לקוח היישר מספר החוקים הסטנדרטי לשליטה במידע בהקשרים סמכותניים", אמר לעיתון הבריטי טומיווה אילורי, חוקר בכיר בחטיבת הטכנולוגיה והזכויות של Human Rights Watch. "סמכויות אבטחת הסייבר לא צריכות להיות מרוכזות ברשות המבצעת. הן צריכות להיות כפופות גם לאמצעי הגנה נאותים".

על פי החוק, סמכויות הפיקוח הדיגיטלי מרוכזות רשמית במנהלת אבטחת הסייבר של טורקיה, המסופקת למשרדו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן. כעת היא יכולה לקבוע צעדים דחופים ביוזמתה או לבקשת גופי ביטחון. מפעילי תקשורת, ספקי גישה ופלטפורמות מקוונות אחרות חייבים לציית תוך שעתיים, כאשר הצווים ייבחנו על ידי שופט לאחר יישומם.

החוק, שנכנס לתוקף בסוף יולי, מצדיק את הגישה על רקע ביטחון לאומי, ומתאר את מרחב הסייבר כתחום "חיוני כמו הגנה קונבנציונלית" לשמירה על ריבונות דיגיטלית, תשתיות קריטיות וסדר ציבורי. ריכוז סמכויות הסייבר גם מונע שכפול של תפקידי סוכנויות מדינה שונות, וחוסך 30 מיליארד לירות טורקיות (630 מיליון דולר), לדברי ארסן אקסו, חבר פרלמנט ממפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן.
אך מבקרי המהלך, תוך הכרה בחששות לביטחון לאומי, אמרו כי ההקשר הרחב יותר של הצנזורה הטורקית הוא שהפך את החקיקה למדאיגה.

מסך סמארטפון מציג את חשבון ה-X החסום של אקרם אימאמוגלו, המציג את ההודעה "חשבון חסום". טורקיה גם מגבילה באופן קבוע שירותי מדיה חברתית באמצעות הגבלת רוחב פס, מה שמאט חיבורי אינטרנט.

"משטר ציות" 

"החוק החדש הוא יותר מאשר העברה קוסמטית של סמכויות לנשיאות", אמר יאמן אקדניז, פרופסור למשפטים באוניברסיטת בילגי באיסטנבול ופעיל מוביל למען זכויות דיגיטליות. "הוא יוצר מרכז פיקוד למשטר הציות הדיגיטלי של טורקיה".

ארגונים מקצועיים, כולל לשכות מהנדסי המחשבים והחשמל של טורקיה, מתחו ביקורת גם הם על הצעד, שלטענתם שקול ל"צנזורה דיגיטלית". טהסין אוצ'קלי, חבר פרלמנט ממפלגת העם הרפובליקנית באופוזיציה, אמר כי סמכויותיו הבלתי מוגדרות מסכנות להפוך את טורקיה ל"כלא דיגיטלי". חששות אלה מתחדדים עקב העמדה לדין תכופה של עיתונאים, פרשנים מקוונים ואנשי תקשורת אחרים.

שני ​​מקרים בולטים אחרונים כוללים את מעצרה של כתבת הרשת הגרמנית "דויטשה וולה", אליקאן אולודג', בגין טענות הכוללות העלבת הנשיא. הצלם בנו גרדה נעצר בנפרד בגין "גסות רוח" לאחר שאמר בראיון ביוטיוב שהיא ענדה ויברטור נייד כתליון שרשרת. טורקיה גם מגבילה באופן קבוע שירותי מדיה חברתית באמצעות הגבלת רוחב פס, מה שמאט את חיבורי האינטרנט מספיק כדי להפוך את הפלטפורמות הממוקדות לבלתי שמישות.

הגישה ל-X, יוטיוב, אינסטגרם, וואטסאפ ושירותים אחרים הוגבלה במשך כמעט יומיים במהלך המחאות ההמוניות שבאו בעקבות מעצרו של ראש עיריית איסטנבול, אקרם אימאמולו, בשנה שעברה. כמעט 1,000 חשבונות מדיה חברתית עם קהל כולל של יותר מ-25 מיליון עוקבים נחסמו גם כן, על פי איגוד חופש הביטוי של טורקיה (İFÖD). אלה כללו את חשבון X הטורקי הראשי של אימאמולו, שמספרו היה יותר מ-9 מיליון עוקבים.

בשבוע שעבר, בית משפט טורקי הורה ל-X להגביל חשבון אימאמולו נוסף. X צייתה להחלטה בטורקיה אך אמרה כי תערער על ההחלטה. רפורמת הסייבר מגיעה לאחר שטורקיה אסרה בנפרד על ילדים מתחת לגיל 15 להחזיק חשבונות מדיה חברתית. שלא כמו באוסטרליה ובצרפת, שם הוטלו הגבלות דומות, חברות מדיה חברתית גדולות גילו התנגדות ציבורית מועטה לעניין הטורקי.
גורמים טורקיים שוקלים גם לאמת גיל באמצעות e-Devlet, פורטל שירותי הממשלה המקוון של טורקיה. מבקרים חוששים כי ללא אמצעי הגנה חזקים על הפרטיות, הדבר יאפשר למדינה להתאים את זהותם של כל משתמשי המדיה החברתית הטורקית לחשבונות המקוונים שלהם.