"לא נוגע בטלפון, משתמש בכפילים" | פרטים חדשים על המרדף אחר המנהיג העליון האיראני

כבר כמאה וחמישים יום שמוג'תבא ח'מנאי לא נגע בטלפון. לא במחשב נייד, לא במכשיר קשר, לא בשום דבר שפולט אותות וירטואליים. הוא נמצא איפשהו עמוק מתחת לאדמה, פניו מעוותות מפצעים שספג בתקיפה האווירית שהרגה את אביו, והוא לא מעז לצאת לאור יום מחשש שלוויין ריגול אמריקני יזהה אותו, כך דיווח השבוע ה"טיימס" הלונדוני.

כדי לאתר את אביו, ישראל וארצות הברית הפעילו כמעט כל טריק סייבר שקיים בספר - נפרצו מצלמות תנועה ברחבי טהרן, כדי לזהות את כלי הרכב שבהם נעו שומרי ראשו ומקורביו של המנהיג העליון. הטכנולוגיה, שאותה תזמרו הסוכנות לביטחון לאומי האמריקאית ומקבילתה הישראלית, יחידה 8200, חשפה בדיוק היכן יימצאו עלי חמינאי ובכירי הצבא והמודיעין שסביבו באותו יום. כולם חוסלו.

למרות שלא נראה בציבור, מוג'תבא מחזיק בתפקיד מרכזי במשטר ובהכרעות על פעולה צבאית, והוא נעלם. המפתח לאיתורו כבר אינו האזנה או מעקב טכנולוגי אלא מודיעין אנושי, הסוג הישן, האיטי והמסוכן של עבודת מודיעין. אנשים שצריכים לראות במו עיניהם, ואחר כך להעביר את המידע ולהישאר בחיים.

בקהילת המודיעין יש כאלה שמאמינים שהוא בכלל מת, ושמשמרות המהפכה מביימים את הישרדותו כדי להעניק לגיטימציה למלחמה מול האמריקנים. מכאן ששני הדברים הדרושים כעת הם הוכחה לכך שהוא חי, ואישוש למקום שבו הוא מסתתר. אולי באחת ממנהרות התת קרקע בטהרן, אולי בבונקר צבאי בקרבת העיר הקדושה קום, כמאה וארבעים וחמישה קילומטרים מדרום לבירה. בהיעדר יכולת סייבר אפקטיבית, המוסד, שמפעיל רשת סוכנים בתוך איראן, רבים מהם אזרחים איראנים מיואשים ומאוכזבים מהמשטר, ממקד את מרב המאמץ בדיוק בשתי השאלות האלה.

אבנר אברהם, לשעבר סוכן מוסד, הצביע על בעיה במרדף של שתי סוכנות הביון המובילות בעולם אחר המנהיג החמקמק: "הם משתמשים גם בכפילים, בדיוק כמו שסדאם חוסיין עשה", הוא אומר. "מוג'תבא שוהה במקומות שונים, ויש אנשים שמועסקים כדי להאכיל אותו. מה שהם לא יודעים הוא אם האוכל שהם מביאים מיועד למוג'תבא האמיתי או לכפיל. אז הם חוזרים הביתה בלילה ומאמינים שהם מטפלים במנהיג העליון, כשלמעשה זה כנראה מתחזה". במילים אחרות, אפילו מי שנמצא במרחק נגיעה ממנו לא בהכרח יודע במי הוא נוגע.

בשלב מסוים העם האיראני ידרוש לראות את מנהיגו החדש. הוא לא הופיע בהלווייתו של אביו החודש, וכל הראיות לקיומו מסתכמות בכמה הודעות רשמיות בנוגע למלחמה שפורסמו בשמו. חתימה על נייר היא לא בדיוק סימן חיים. השאלה שנשאלת עכשיו היא אם כדי להרגיע את הרחוב האיראני הוא ינסה להקליט מסר אישי: "גם אם הוא לא יראה את פניו, הוא יכול להשתמש בקול שלו כדי למסור מסר לעם האיראני", אומר אברהם, "אבל זה עלול לחשוף אותו. אפשר לדלות מידע מקובץ הקול, למשל את סוג מכשיר ההקלטה, ואולי גם את המקום שבו הוא הוקלט". 

בכיר אמריקני לשעבר במערכת הביטחון מעריך שהלקח מהתקיפה של 28 בפברואר הופנם היטב בטהרן. "אני די בטוח שמוג'תבא מקפיד עכשיו על ביטחון שדה הרבה יותר טוב, וכתוצאה מכך המודיעין האנושי יהיה חשוב יותר במרדף אחריו", הוא אומר. ומיד מוסיף הסתייגות: "אני סקפטי לגבי המודיעין האנושי האמריקני, מכיוון שאיראן היא זירה חסומה כבר ארבעים שנה. המודיעין האנושי הישראלי טוב בהרבה, אבל גם לו יש גבולות".

ואם המוסד וה-CIA יצליחו בכל זאת לקבוע היכן הוא נמצא, יעבור הכדור למגרש הפוליטי. ראשי המערכות בירושלים ובוושינגטון יצטרכו להחליט מה עושים עם המידע הזה, ובשלב הזה השאלה כבר לא מבצעית אלא אסטרטגית. בכיר מודיעין אמריקני לשעבר מנסח את הדילמה בלי יותר מדי עידון: "אני חושב שכנראה חיסלנו מספיק מנהיגים איראנים לעת עתה, אלא אם כן יש ביטחון גבוה מאוד שהמנהיג הנוכחי יוחלף במישהו שמחויב לעתיד דמוקרטי לאיראן, ושייכנס לתמונה רכוב על סוס לבן".