"להכות בתמנון": כך הפכה קטאר למדינת אויב של ישראל

השבוע צפה מחדש שאלת היחסים בין ישראל לקטאר. שנים ארוכות שהאמירות המפרצית מנהלת מדיניות עוינת שחותרת תחת מעמדה של ירושלים במערב, מתדלקת את השנאה כלפיה ואף תומכת באכזריים שבאויביה.

אלא שבמקביל, פקידים בכירים, קציני צה"ל בדימוס ואנשי עסקים מישראל לא מהססים לעבוד עם הקטארים כשזה מתאים לאינטרסים שלהם. מומחים לקטאר ששוחחו עם "היום" מציירים תמונה בעייתית ומטרידה של מארג הקשרים בין ירושלים לדוחא, אבל מבהירים כי דרושה מדיניות סדורה ועקבית. שליפות מהשרוול והצהרות פופוליסטיות רק יזיקו. 

"השם של קטאר בעולם כבר באמת מוכתם", אומר פרופ' יוסי מן, חוקר בכיר של חברה וכלכלה במפרץ הערבי באוניברסיטת בר־אילן. "הזיהוי שלה עם טבח 7 באוקטובר ועם התמיכה בחמאס ובאחים המוסלמים יצרו מודעות. יש כאלה שיגידו שלאנשים לא אכפת מזה, אבל אני חושב שבאוניברסיטאות האמריקניות כבר שואלים את עצמם לגבי המימון שלהם. התמיכה שלהם באחים המוסלמים גרמה לאנשים להרים גבה. אז אנחנו בהחלט יכולים להגיד לעולם שקטאר מהווה איום, שהיא זו שעומדת מאחורי האחים המוסלמים, שמנהלת קשרים עם איראן ותמכה בדאעש ובכל גורם בעייתי באזור, ולכן צריך להיזהר ממנה. כל מדינה שיש לה אתגרים עם מיעוטים מוסלמיים קיצוניי, צריכה לדעת שיש סיכוי שקטאר עומדת מאחורי הקלעים שם".   

קלפים שקשה לנצח

"אני חושב שמה שישראל עשתה בלהגיד שקטאר מזוהה עם 7 באוקטובר ועם ההסתה כן פגע בה כבר", מוסיף פרופ' מן. "לגבי השאלה אם להגדיר אותה כמדינת אויב, מבחינה פנימית זה נראה לי נכון, אבל צריך לשאול איך גורמים אחרים בעולם מסתכלים על זה.

"אני חושב שהברומטר הוא איחוד האמירויות ואז להחליט לפיו. נגיד, אם רשת 'אל־ג'זירה' לא פעילה באיחוד האמירויות, למה אנחנו צריכים אותה פה? אנחנו צריכים להגיד שמה שטוב לאחרים טוב גם לנו. כרגע איחוד האמירויות מתייחסת בזהירות רבה כלפי קטאר, אז כדאי שגם אנחנו נהיה מאוד זהירים".  

החרם של מדינות ערב על קטאר ב־2017 די נכשל בהקשר הזה. 

"נכון. בסוף יש לקטאר קלפים שקשה לנצח אותם. הם מחזיקים בכסף, בכלי תקשורת ובהשפעה על כוחות דתיים בעולם המוסלמי – זה השילוש המושלם. מאוד קשה להילחם בדבר הזה. מה גם שהאמריקנים מנהלים מערכת יחסים איתם. זאת ישות מאוד בעייתית. גם המשחק שלהם במלחמה מול איראן בעייתי מאוד. זה משהו שישראל צריכה להגיד עכשיו. מה קטאר עושה עכשיו עם האיראנים? שתחליט. היא נגדם? למה היא לא מיישרת קו מול ה־GCC (מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ; ש"ק). לדעתי זה מסר שישראל צריכה לדחוף, שקטאר לא מיישרת קו עם עמדת ארה"ב, הם לא נכנסים 'אול אין' נגד איראן כמו איחוד האמירויות. היתה פה הזדמנות של ה־GCC להגיד שהן תוקפות יחד נגד איראן, אבל קטאר ועומאן לא עושות את זה כי נוח להן".

התקיפה שנכשלה

ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS ולשעבר בכיר במל"ל, מזכיר כי ישראל תקפה בקטאר בספטמבר 2025 כדי לחסל את צמרת חמאס וכשלה. "הפעולה הזו הביאה למתח בינינו לבין האמריקנים לזמן־מה ולא הועילה בשום דבר. התקיפה הזו לא פגעה בדימוי של קטאר והביאה לה המון דיבידנדים. היא קירבה אליה את מדינות המפרץ שכולן הביעו סולידריות. החשש במפרץ ובמדינות אחרות היה שישראל תתקוף בשטחן בכל פעם שמשהו לא נראה לה. התקיפה גם הביאה את הקטארים להתקרב יותר לארה"ב. הם קיבלו סוג של הסכם הגנה שאף מדינה אחרת במפרץ לא קיבלה. זו דוגמה למשל לפעולה אווילית". 

"אני הייתי ממליץ לפעול בשום שכל", מדגיש גוז'נסקי. "אם קטאר זו מדינה מתוחכמת אז בואו נהיה מתוחכמים. הקריאות להכריז עליה כמדינת אויב נשמעות כבר שנים. מצד אחד יש קריאות כאלה, ומצד שני מאחורי הקלעים ישראל משתפת פעולה עם קטאר.

"קטאר חנכה בורסה ליהלומים. מי שעזרה לה להקים את הבורסה הזאת היא לא אחרת מאשר ישראל. בכירים ישראלים עשו עסקאות עם קטאר. ישראל האשימה אותה שהיא פוגעת בה, קראה לנדות אותה ואפילו אמרה שיש להכריז עליה כמדינת אויב, אבל מאחורי הקלעים עשתה דברים אחרים. רשת אל־ג'זירה מסיתה נגדנו כבר שנים, אבל שיתפנו פעולה עם קטאר בכל מיני דרכים, כולל להכניס כסף לחמאס".

ד"ר גוז'נסקי אומר כי המדיניות הישראלית זקוקה לאיפוס מחדש: "צריך לעשות ריסֵט, מעין חישוב מחדש לאומי. להבין מי זו המדינה הזאת, איך היא פוגעת ביחסים ובאינטרסים שלנו, האם ניתן לעשות משהו, מה ניתן לעשות, באילו דרכים, והאם הדרכים האלה משתלמות.

פגיעה באינטרסים אמריקניים?

"אם אני מכריז עכשיו מלחמה על קטאר, יכול להיות שאני פוגע באינטרסים אמריקניים כי מדובר בשותפה מאוד משמעותית של ארה"ב. צריך לחשוב אם ידיה של ישראל כבולות, ואם הן כבולות - אז עדיף לא לדבר כי נגרם רק נזק ומבוכה לישראל. אם הידיים של ישראל לא כבולות, ואני חושב שהן לא כבולות, יש מה לעשות. אבל זה לא בעולמות של לצעוק 'מדינת אויב' או לבצע תקיפות. אם אפשר לבוא עם הוכחות ולהגיד 'הנה, כסף קטארי זורם לגורם מסוים', אפשר להשחיר את קטאר ולפגוע בה, ואז יש מנוף עליה".

לדברי החוקר, "נכון שקטאר מימנה את חמאס ואת הגרועים באויבינו, אבל בעצם זה אנחנו אלה שמימנו אותם, אנחנו סחבנו את המזוודות של הכסף הקטארי. גם בתקופת בנט. מה היה שינוי אצל בנט ולפיד? במקום מזוודות זה עבר בהעברות בנקאיות מסודרות. לא היה שום הבדל, וכסף עבר מקטאר לחמאס. כולם אשמים בדבר הזה וכולם היום מצטדקים".

חשש כפול

דיפלומטים קטארים דחו השבוע בזעם את הטענות בישראל כי האמירות תומכת טרור. לטענתם, הסיוע לעזה היה "הומניטרי בלבד" ובוצע בתיאום עם ישראל. חמד אל־מופתאח ועלי אל־אנסארי מהשגרירות הקטארית בוושינגטון התלוננו כי רה"מ לשעבר ויו"ר מפלגת "ביחד" נפתלי בנט, שהבטיח להגדיר את קטאר כמדינת טרור, רק ניסה להרוויח נקודות פוליטיות על חשבונה. 

"סביר להניח שמדובר בחשש כפול שהנושא יעורר גורמים בוושינגטון שגם מזהים את האיום הקטארי", מעריך ד"ר אריאל אדמוני, מומחה לקטאר וחוקר באונ' אריאל ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "אין זה מקרי שמשרד התקשורת הבינלאומי לא הוציא הפעם הודעה אלא נספח התקשורת בוושינגטון. יש גם מודעות קטארית לכך שישראל היא מוקד להתעניינות בינלאומית. כלומר, הדיון בנושא כזה גולש לאולפנים ברחבי העולם ומעורר את השאלה אם קטאר היא אויב". 

ועדיין, גם ד"ר אדמוני מבהיר כי דרושה מדיניות רחבה יותר ממהלכים הצהרתיים. "קטאר היא אויב מתוחכם, ולכן אופן הפעולה גם חייב להיות מתוחכם. לקטאר יש אינטרסים רבים במדינות רבות, ופגיעה מינורית בתדמית או סגירת מיזם מקומי הפריעה מאוד לשלטונות בדוחא. הקמת צוות בין־משרדי שיתכלל פעולות בקנה מידה קטן, לעיתים בשדה הכלכלי, לעיתים התקשורתי, לעיתים המודיעיני ולעיתים הביטחוני במקרה הקטארי היא הדרך להתמודד עם ראש התמנון ולפגוע דווקא באגרופים של הזרועות בעבודה מאומצת".