הגרעין הסעודי משנה את כללי המשחק במזרח התיכון

אישורו של הנשיא דונלד טראמפ את הסכם הגרעין האזרחי עם סעודיה אינו צריך להפתיע את ישראל. הדרישה הסעודית לתוכנית גרעין עלתה שוב ושוב בשיחות על נורמליזציה, ועוד קודם לכן הבהירו גורמים בממלכה כי אם איראן תשיג נשק גרעיני, גם סעודיה תפעל בכיוון דומה.

ההסכם, שנועד לשלושים שנה וצפוי לעבור לבחינת הקונגרס, עשוי לאפשר בעתיד הקמת מתקן להעשרת אורניום בסעודיה, בכפוף לבחינה אמריקאית-סעודית. לכן משמעותו חורגת מהקמת תחנות כוח. הוא עשוי לשנות את מאזן הכוחות הגרעיני במזרח התיכון.

המפתח להבנת המהלך הוא התזמון. במקביל לפרסום ההסכם, בכירים סעודים ואמירתים הפיצו מסרים פייסנייים והדגשת האינטרסים הביטחוניים הכמעט זהים, לאחר חודשים של עימות חריג. עדיין מוקדם להכריז על פיוס מלא, ואין הוכחה שמדובר בעסקת חבילה. אולם שני המהלכים נולדו מתוך אותו הקשר אסטרטגי.

ההסלמה מול איראן והאיום החות'י על נמלי סעודיה ועל השיט בים האדום הפכו את היריבות בין ריאד לאבו דאבי למותרות מסוכנות. כאשר מצר הורמוז משובש והחות'ים מאיימים גם על אוניות העושות שימוש בנמלים סעודיים, לרבות נתיב היצוא דרך ינבוע, אחדות מפרצית חוזרת להיות צורך ביטחוני.

גם הממד הגיאו-כלכלי חשוב. סעודיה וטורקיה בוחנות מסילת רכבת שתחבר ביניהן דרך ירדן וסוריה, ברוח חידוש הרכבת החיג'אזית. מסדרון כזה עשוי לחבר את המפרץ לאירופה בלי לעבור בישראל ולצמצם את חשיבותה במסגרת יוזמות חיבוריות כמו IMEC.

עם זאת, לסעודיה יש צורך אנרגטי אמיתי. צריכת החשמל בממלכה היא מן הגבוהות בעולם. השאיפה להפוך את הממלכה למרכז בינה מלאכותית ולבנות בה חוות שרתים גדולות רק תחריף את הלחץ. סעודיה כבר מקדמת חבילות מימון בהיקף מיליארדי דולרים להקמת מרכזי נתונים, הזקוקים לאספקת חשמל רציפה. אנרגיה גרעינית יכולה לספק עומס בסיס יציב לפעילות שאינה יכולה להסתמך רק על שמש ורוח.

הישג תדמיתי

ההסכם מעניק לריאד גם הישג תדמיתי בתקופה רגישה מאוד מבית. "ניאום" ומיזמי ענק אחרים צומצמו, חלקם ספגו ירידות ערך, והלחץ התקציבי גבר כמו גם מתח חריג בקרב הנתינים הסעודים על רקע יוקר המחייה. תוכנית גרעין מאפשרת להנהגה להציג שוב קדמה טכנולוגית והכרה בינלאומית.

ארה"ב, מצדה, מבקשת למנוע מספקיות מתחרות להשתלט על השוק, לאחר שאיחוד האמירויות הקימה את כורי בראכה בסיוע דרום קוריאה אך ויתרה על העשרת אורניום.

מבחינת ישראל, ההסכם הוא אזהרה והזדמנות. וושינגטון קידמה אותו ללא התחייבות סעודית לנורמליזציה, ובכך צמצמה מנוף ישראלי חשוב. מנגד, ההתקרבות המחודשת בין סעודיה לאמירויות והאיום המשותף מצד איראן והחות'ים עשויים לפתוח דלת חדשה.

ישראל צריכה לקדם מסגרת משולשת עם ריאד ואבו דאבי, שתשלב ביטחון ימי, אנרגיה, חיבוריות אזורית ופיקוח גרעיני. כך ניתן יהיה לנסות ולהחזיר את הנורמליזציה לשולחן גם לאחר שההסכם הגרעיני כבר הופרד ממנה.